בנק לאומי ייאלץ להעסיק מפקח מיוחד, שיעקוב אחר פעילותו השוטפת בארה"ב ויוודא שהפעילות העסקית מתנהלת כשורה וללא חריגות מהוראות החוק. העסקת המפקח החיצוני היא חלק מתנאי ההסדר שחתם הבנק עם הרשויות בארה"ב, שבמסגרתו נאלץ לשלם קנס של 400 מיליון דולר (כ־ 1.6 מיליארד שקל), בעקבות העלמות המס שבהן הודה.
תשלום הקנסות כבר נכלל בדוחות הרבעוניים הקודמים, כך שאין להם השפעה על הדוח הכספי לרבעון הרביעי. נוסף לכך, ההסדר קובע כי הבנק יעמוד בשנתיים הקרובות תחת פיקוח מיוחד של הרשויות האמריקאיות, כדי לוודא שהוא מיישם כהלכה את כל הוראות ההסדר. אם יחרוג מהוראות אלה, התקופה עלולה להתארך בשנה נוספת. אם תתגלה חריגה מהותית, עלולים שלטונות המס בארה"ב להפעיל כנגד הבנק כתב אישום תלוי ועומד, שהושהה בעקבות ההסדר.
הסדר תשלום הכופר נחתם בין הבנק לבין משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) ולרשות הפיקוח של מדינת ניו יורק (DFS). ההסדר נוגע לשנים 2002 עד 2010, בתקופה שהבנק נוהל על ידי המנכ"לית הקודמת, גליה מאור. בתקופה זו סייע הבנק ללקוחות אזרחי ארה"ב להעלים מס באמצעות פתיחת חשבונות מעבר פיקטיביים, ניהול חשבונות קש (במתכונת המכונה אוף־שור) ויצירת תיבות דואר אנונימיות, שמנעו את אפשרות חשיפת שמות הלקוחות (חלקם יוצאי איראן). נציגי הבנק קיימו חלק מהפגישות במקומות מסתור, כמו פארקים או בתי קפה, בניסיון להעלים עקבות.
במסגרת ההסדר, הבנק הודה בכל אלה והתחייב להפיק לקחים. בעקבות כך הוא שילם למשרד המשפטים קנס של 270 מיליון דולר, ולרשות הפיקוח האמריקאית קנס נוסף של 130 מיליון דולר. הבנק יפעל מול חברות הביטוח לקבלת פיצוי בגין הקנס, אף שאין מדובר במעילה או במעשה מרמה של פקיד בכיר, אלא במעין עבירה פלילית. שיתוף הפעולה עם הרשויות האמריקאיות כלל בין היתר חשיפת שמות של לקוחות אמריקאים (בעקבות הוראות בית המשפט) שניהלו חשבונות לא מדווחים בישראל.
צעדים אחרים שננקטו הם שינוי המבנה הניהולי בפעילות הבינלאומית )חלק מהמעורבים נאלצו לפרוש מהבנק(, סגירת פעילויות בחו"ל, ומכירת פעילות הבנקאות הפרטית בשווייץ ובלוקסמבורג. צעדים אלו אפשרו לבנק לזכות בכמה הקלות. לטענת הבנק, שיתוף הפעולה המלא מצדו הביא להקטנה אפקטיבית של גובה הקנס. נוסף לכך קיבלו בכירי הבנק חסינות מפני העמדה לדין פלילי בארה"ב. עם זאת, ההסדר החדש לא יעניק פטור מאחריות לנושאי משרה כנגד תביעות אזרחיות. יש לציין כי תביעה ייצוגית כבר הוגשה על ידי בעל מניות ונידונה בבית המשפט. המפקח על הבנקים דודו זקן לא שלל את האפשרות שחלק ממנהלי הבנק בעבר, ובראשם גליה מאור, יאלצו להחזיר תשלומי בונוס שקיבלו.