בית המשפט העליון החליט: על המדינה לממש את צווי ההריסה בעפרה

העתירה הוגשה בשנת 2008 על ידי חמישה פלסטינים, תושבי עין יברוד, והארגונים "יש דין" ו-"בצלם", נגד שר הביטחון, אלוף פיקוד מרכז וראש המנהל האזרחי, כאשר המבנים היו עדיין בתהליך בנייה וחיבור לתשתיות. העותרים דרשו להורות לרשויות לממש צווי הריסה שהוצאו לבתים בעבר ולמנוע את אכלוס הבתים ואת חיבורם לחשמל, למים ולביוב, עד מתן פסיקה בעניין. ביוני 2008, הוציאו שופטי בית המשפט העליון צו ביניים האוסר על המשך הבנייה של תשעה בתי מגורים ועשיית כל שימוש בהם. במרץ 2009 לאחר שהובהר לבית המשפט כי צו הביניים הופר והבתים אוכלסו הוצא גם צו על-תנאי המורה לנציגי המדינה לנמק מדוע לא יממשו את צווי הפסקת העבודות וצווי ההריסה למבנים.

פסק הדין, ניתן על ידי הנשיא היוצא, אשר גרוניס, ואליו הצטרפו הנשיאה הנכנסת, מרים נאור והשופט יצחק עמית וכולל ביקורת חריפה של בית המשפט, ”העתירה שלפנינו נוגעת למבנים אשר אין עוררין כי בנייתם נעשתה באופן בלתי חוקי. מדובר בבנייה על מקרקעין מוסדרים, המצויים בבעלות פרטית פלסטינית [..]. בנוסף, הבנייה נעשתה תוך הפרת צווי ההפסקה וצווי ההריסה שהוציאו הרשויות והושלמה במה שנחזה כמחטף שנעשה לאחר הגשת העתירה. 

בשולי פסק הדין, הנשיאה הנכנסת, מרים נאור, מתייחסת בסייג קטן להחלטתו של הנשיא לאפשר פרק של שנתיים למימוש הצווים ומדגישה: אם התושבים לא ימצאו דיור חלופי - זה לא תנאי לקיום הצווים, ״לדעתי מציאת חלופות למגורי המשפחות אינה בגדר תנאי לפינוי. חברי מציע מלכתחילה פרק זמן ארוך, המתחשב בצורך לאפשר לתושבים ולמשיבים להיערך כראוי לפינוי. עד לתום פרק הזמן שנקבע יש לאכוף את צווי ההריסה ללא ניסיונות נוספים לדחיית הקץ, כמקובל, לצערי, בתיקים מסוג זה״/

חגי אלעד, מנכ"ל "בצלם", אמר בתגובה: "בשנים שחלפו מאז הוגשה העתירה, נמשך במלוא המרץ גזל האדמות הפלסטיניות בגדה. בין אם באמצעות ההכרזות על 'אדמות מדינה' - איזו מדינה בדיוק? - ובין אם באמצעות השתלטות על קרקע פלסטינית פרטית, המגמה היא אותה המגמה, בהובלתן של ממשלות ישראל מזה שנות דור ויותר. החלטת בג"צ אינה משנה את התמונה הכללית."