מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (שלישי) את דוח הביקורת על המאגר הביומטרי של משרד הפנים. בין הליקויים שנמצאו: היעדר מידע אודות תופעות של גניבת זהות, ליקויים במערכת הביומטרית ושימוש בסורק טביעות אצבע לא מתאים, עיכוב בהעברת נתונים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה על רקע מחלוקת תקציבית ופערים בבחינת החלופות.
הרשות לניהול המאגר הביומטרי בתגובה: ״כלל הממצאים והפערים עליהם הצביע מבקר המדינה בדוח, טופלו במלואם על ידי הרשות הביומטרית, זה מכבר״. כמה שעות קודם לפרסום הדוח הודיע המשנה לראש הממשלה ושר הפנים, סילבן שלום, על כך שהחליט להאריך את תקופה המבחן (הפיילוט) של צו הביומטריה לזמן קצר של תשעה חודשים, במתכונת דומה לזו שהופעלה בשנתיים האחרונות. בעוד פחות משבוע, ב-28 ליוני צפוי היה לפקוע הצו שאפשר את תקופת המבחן של המאגר הביומטרי.
הדוח הוגש כשבוע קודם לתום תקופת המבחן שנקבעה בחוק למאגר, וכאמור, בהודעה שפרסם שר הפנים נכתב כי תקופת המבחן תוארך לפרק זמן של תשעה חודשים בלבד, ״הארכת תקופת המבחן (הפיילוט, הערה במקור-א.ז.) נועדה לאפשר פרק זמן נדרש ללמידת הסוגיה, הן לשר הפנים הנכנס, סילבן שלום, והן לחברי ועדות הכנסת שיתכנסו לראשונה בימים הקרובים ויידרשו להכריע בעניין, ללמוד את הנושא לעומקו בטרם יגבשו עמדה ויקבלו החלטה. המהלך יחייב צעדים ואישורי הגורמים הרלוונטיים, ביניהם ועדות הכנסת ובסופו מליאת הכנסת״.
מבקר המדינה שפירא. צילום: פלאש 90
המאגר הביומטרי הוקם לאחר שבדצמבר 2009 עבר בכנסת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע. החוק קבע כי יונפקו לתושבי ישראל מסמכי זיהוי בעלי שבב אלקטרוני שמאפשרים זיהוי באמצעות המידע שבשבב: 2 טביעות אצבע ותווי פנים. המטרה: להתמודד עם בעיות הזיוף של מסמכי הזיהוי בישראל ותופעות של ״גניבת זהות״. במסגרת החוק נקבע כי המידע הביומטרי יישמר לא רק בתעודות עצמן אלא גם במאגר מידע מרכזי. המחלוקת הציבורית סביב הסעיף הזה הובילה לכך שנקבע כי החוק יוחל לתקופת מבחן של שנתיים, שתבחן את נחיצותו של המאגר והמידע שיש לשמור בו, כמו גם אופן השימוש במידע. נקבע אז כי בתום השנתיים יוחלט האם להאריך את תוקפו של החוק, להאריך את תקופת המבחן או לבטל את החוק.
הליקויים
בראשית הביקורת מציין המבקר ביחס לליקויים שנמצאו על היעדר מידע ונתונים אודות תופעת גניבת הזהות וההתחזות כי ״הצורך המרכזי שלשמו הוקם המאגר הוא מניעת הרכשות כפולות… נכון לינואר 2015 טרם גובשה תשתית זו באופן שיאפשר למקבלי ההחלטות לקבל החלטה בהתבסס עליה בסוף תקופת המבחן״. המבקר התייחס גם לתכנון תקופת המבחן ומצא כי על אף חשיבותה ומורכבותה של תקופת המבחן, רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי פעלו במשך כשמונה חודשים לא תכנית עבודה מפורטת.
המבקר מצא ליקויים גם בתפעול המערכת של המאגר. נמצא כי ההליכים לרכישת מערכת ההשוואה הביומטרית, המשמשת להשוואת הנתונים לצורך מניעת התחזות, התעכבו ממושכות וכתוצאה מכך תקופת המבחן החלה תוך שימוש במערכת השוואה ביומטרית זמנית, שפותחה באופן עצמי. גם לגבי סורק טביעות האצבע נמצאו ליקויים - תקופת המבחן החלה תוך כדי שימוש בסורק טביעות אצבע אשר רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי סברו שביצועיו אינם מתאימים לפרויקט זה, וכי יש צורך דחוף להחליפו. הסורקים הוחלפו רק ביולי 2014, כשנתיים לאחר שהתעורר לראשונה החשש בדבר איכות טביעות האצבע וכשנה לאחר שהחלה תקופת המבחן, שבמהלכה ניטלו טביעות אצבע של כ-430 אלף תושבים בסורק זה.
בנוסף, המבקר התייחס גם לדוח קודם - זה של המבקר לשעבר, השופט (בדימוס) מיכאל לינדנשטראוס, שמצא כי עשוי להיווצר מצב כי הספק יקבל תשלום עבור רכיבים שלא יסופקו. נמצא כי עקב הביקורת שונה ההסכם באופן שבו במקום לשלם 60 (ללא מע"מ) מיליון שקלים ישולמו לספק רק 14.8 מיליון שקלים (לא כולל מע״מ) ותקופת התקשרות הוארכה כמתבקש.
אחת הפעולות העיקריות האמורות להתבצע בתקופת המבחן היא בחינה של נחיצות המאגר. לשם כך נקבע בחוק, בין היתר, כי ייבחנו כמה חלופות למאגר הביומטרי ולהיקף המידע שיש לשמור בו: חלופת התשאול, חלופות ביומטריות וחלופת שיטת ההקבצים. המבקר מצא כי בחינת החלופות התקיימה באופן לקוי. לגבי חלופת התשאול נמצא כי זו התבססה על רשימת שאלות מצומצמת ונקבע כי "נוכח הממצאים אודות תהליך התשאול במתכונתו הנוכחית, מתעורר ספק אם ניתן להסתמך עליו לצורך בחינתו כחלופה ממשית למאגר". קביעות דומות עלו ביחס לחלופות האחרות - זו הביומטרית שלא נבחנה מספיק ושיטת ההקבצים, שיטה שבה המידע הביומטרי נשמר במנותק מהזהות של בעליו, שלא נבחנה כלל.
ליקויים נוספים נמצאו גם ביחס לאיסוף הנתונים והערכתם: נקבעו שורה של מדדים שעל רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי לאסוף, אולם בשל מחלוקת תקציבית הוקפאה היערכות הלמ״ס לביצוע המשימות בתקופת המבחן וחודשה רק זמן קצר לפני מועד פקיעתו.
המלצות
בראש ההמלצות של המבקר נכתב כי יש לפעול לאיסוף מידע ונתונים על תופעת גניבת הזהות. ביחס לסורק שהוחלף להחליפו ממליץ המבקר לבחון את ההשלכות של השימוש בסורק הישן. בנוסף המבקר ממליץ כי על רשות האוכלוסין להמשיך ולפעול לבחינת החלופות האחרות.
תגובות
ברשות המאגר הביומטרי פרסמו הודעה בתגובה לפיה, ״כלל הממצאים והפערים עליהם הצביע מבקר המדינה בדוח, טופלו במלואם על ידי הרשות הביומטרית, זה מכבר. העובדה שהבדיקה בוצעה באמצע תקופת המבחן ובזמן אמת אפשרה לרשות לתקן את הליקויים עליהם הצביע המבקר כבר במהלך תקופת המבחן. כל הפערים והליקויים טופלו ותוקנו במלואם זה מכבר, והדברים פורטו במסגרת הדוח המסכם שהוגש לכנסת ובמסגרת מסמכים שהועברו למשרד מבקר המדינה״.
״תקופת המבחן כשמה כן היא. תקופה שמטרתה לבחון את הפרויקט הביומטרי ואת הטכנולוגיות והדרכים המיטביות להשגת המטרה - זהות אחת לאדם אחד לצד הגנה מקסימלית על הפרטיות. בתקופת המבחן הצטרפו מעל 700 אלף איש למאגר הביומטרי באופן וולונטרי. מדובר בשיעור הצטרפות גבוה מהמצופה שאיפשר לבצע מבחנים ומבדקים בנוגע לתפקוד המאגר ונחיצותו בצורה המיטבית ביותר״.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת ,ח"כ אלהרר (יש עתיד) תכנס את הוועדה ביום רביעי הבא לדיון בדוח המבקר בעניין המאגר הביומטרי.
בהקשר לדוח אמרה היום ח"כ אלהרר: "אסור למדינה להעביר את החוק לפני שנדון בוועדה במסקנות המבקר. הדוח מעלה כשלים רבים ומדינת ישראל לא יכולה לעבור למאגר הביומטרי עד תיקון כל הכשלים באופן מקצועי ומעמיק".