הסופר אמיר גוטפרוינד הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן

גוטפרוינד נולד בחיפה, הוא התגייס לצה"ל כעתודאי, לאחר שסיים תואר ראשון בטכניון במתמטיקה שימושית. ספרו הראשון "שואה שלנו" זכה בפרס בוכמן בשנת 2001, וספרו השני "אחוזות החוף" זכה בפרס ספיר בשנת 2003. בשנת 2013 זכה גוטפרוינד בפרס פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש רה"מ לוי אשכול.

האלמנה שקילפה מבוקר עד ערב תפוחי אדמה במרפסת ביתה: סיפור מאת אמיר גוטפרוינד 

בנימוקי השופטים שהעניקו לו את פרס ספיר נכתב כי "גוטפרוינד מביא אל הספרות העברית קול מיוחד ומפתיע. את הקול הזה בנה באמצעות סגנון בשל ומדוייק. שפה פשוטה וגבוהה גם יחד, ובכל דף מדפי ספריו נוכחת אירוניה מדודה ואפקטיווית. בספרו הראשון 'שואה שלנו' הציע דרך ייחודית לעיסוק הספרותי בשואה. ספרו השני, קובץ הסיפורים 'אחוזות החוף', עוסק באנשים שניתקו מהזמן והמקום, ויתרו על אידאל הנורמאליות, והם מקדישים את חייהם לעניין מוזר החשוב בעיניהם, רעיון חתרני או אהבה חסרת סיכוי"

בעת שירותו בחיל האוויר עסק במחקר מתמטי. בעת שירותו הצבאי השלים תואר שני בטכניון בחקר ביצועים ופרסם את שלושת ספריו הראשונים. הוא השתחרר מהצבא בגיל 42 בדרגת סגן-אלוף.
  

סגנונו המיוחד ניכר בעברית הקולחת והאמינה, בהיעדר פוזות "ספרותיות". בספריו הוא משלב חוויות מנוף ילדותו בחיפה ובקריית חיים. ספריו של גוטפרוינד תורגמו לאנגלית, צרפתית, גרמנית, הולנדית,צ'כית והונגרית. ששת הספרים שהוציא גוטפרוינד (51) נעים בין האישי ללאומי ומשלבים ביניהם לא אחת.

 לא בטוח שאפשר לשנות את התדמית של ישראל. לטור של אמיר גוטפרוינד 

"הספרים הראשונים שלי עסקו בנושאים גדולים - השואה, הציונות, המדינה", סיפר גוטפרוינד בראיון שהעניק למעריב לפני כשנה. "אחרי הוצאת 'בשבילה גיבורים עפים', בערך 700 עמודים שעקבו בשנים 1995-1967 אחר ההתבגרות שלי וניסיונה של מדינת ישראל להתבגר, אמרה לי אשתי ז"ל, נטע, 'אני מאוד אוהבת את הספר, אבל ספרך הבא יהיה דק הרבה יותר וירד לעומקה של נפש אחת'. כנראה הקשבתי לה. 'מזל עורב', 'אגדת ברונו ואדלה', שראה אור זה עתה, והרומן 'הר האושר', שאני שוקד עליו עכשיו - עוסקים בנפש אחת, ביחסים זוגיים. סיפורים קטנים יחסית".