יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע היום (רביעי) בהפגנה בה השתתפו כ-2,000 עובדי ההסתדרות, כי "הפערים מול האוצר גדלים" וכי "החל מיום רביעי ב-6:00 תיערך שביתה בכל המגזר הציבורי". בשביתה ייקחו חלק גם הסתדרות המורים וארגון המורים. בהסתדרות ביקשו להזכיר כי העילות לסכסוך העבודה הן דרישות ההסתדרות לעדכון השכר במגזר הציבורי והמבוי הסתום במשא ומתן מול האוצר בנושא הסכם שכר חדש לעובדי המגזר.
בהפגנה השתתפו כאמור למעלה מ-2,000 עובדים, אשר הרימו שלטים בהם נכתב מסר מרכזי ואחיד: "אנחנו לא גומרים את החודש". כבר בשעות הבוקר המוקדמות ארגנה ההסתדרות הסעות של עובדים מהמגזר הציבורי מכל רחבי הארץ שנקראו בהודעות כתובות לטלפונים הניידים שלהם על ידי ועדי העובדים, להגיע להסעות להפגנה בקרית הממשלה בירושלים. בהפגנה נאם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שעמד על דרישתו לתוספת שכר רוחבית למגזר הציבורי, אל מול ראשי האוצר שבהנחיית השר משה כחלון עומדים על מו"מ לתוספות דיפרנציאליות שייטיבו בעיקר עם בעלי השכר הנמוך במגזר הציבורי ופחות עם הוועדים החזקים.
בתוך כך, איגוד לשכות המסחר הגיש הבוקר בקשה דחופה לבית הדין הארצי לעבודה להוצאת צו מניעה כנגד כוונת ההסתדרות להשבית את כלל המשק החל מיום רביעי הקרוב ואילך. כמו כן, מבקש האיגוד בעתירתו מבית הדין להורות לכל הגורמים הרלוונטיים, בדגש על נמלי הים, "להמשיך בעבודה סדירה ותקינה מבלי להוריד את התפוקות או לקיים עיצומים, שיבושים או הפרעות מכל מין וסוג שהן, באופן שהעבודה בכל המשק תמשיך להתנהל במצב רגיל, תקין, סדיר ובתפוקה מלאה".
בעתירת איגוד לשכות המסחר נכתב עוד: "מדובר בפעם הרביעית בתוך שנה אחת בלבד, בה מאיימת ההסתדרות לנקוט בנשק יום הדין ולהפעיל את זכות השביתה במסגרת שביתה כללית במשק. המשק הישראלי לא יכול להיות שבוי חדשות לבקרים באיומי השביתה של ההסתדרות". והם מדגישים: "ההכרזה כשלעצמה, אף אם איננה יוצאת אל הפועל, יש בה כדי לגרום לנזקים כבדים".
זוהי השביתה ה"קלאסית" הראשונה למען ועדי העובדים הגדולים שהם עמוד השדרה של ההסתדרות, אליה מוביל ניסנקורן לאחר שבשלושת המקרים הקודמים נאבק הארגון למען הרחבת העסקתם הישירה של עובדי קבלן ושל אנשים עם מוגבלות במגזר הציבורי, למען הגדלת שכר המינימום בכלל המשק ולמען פתרון לסוגיית ביטול פוליסות הביטוחים הסיעודיים הקיבוציים לרבבות אזרחים ותיקים. אתמול הסתיימו שלוש שעות דיונים בין הצדדים במבוי סתום ובהסתדרות נערכים לשביתה כללית מבוקר רביעי שתכלול את כל משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ושלוחותיהם, את נמלי התעופה והים, רכבת ישראל ואף את מערכת החינוך כשארגוני המורים הם צד לסכסוך העבודה הנוכחי. היום יימשכו הניסיונות להגיע להבנות.
רשימת העסקים שישבתו מיום רביעי
במידה ואכן השביתה תצא לפועל, כלל משרדי הממשלה על כל שלוחותיהם ושירותיהם לציבור לא יעבדו או יספקו שירותים, כמו כן גם מרשם האוכלוסין, סניפי הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה, החברות הממשלתיות, רשות מקרקעי ישראל (הטאבו), רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל), רשות המסים (מס הכנסה). עוד ישבתו כל הרשויות המקומיות על כל שלוחותיהן ושירותיהן לציבור ובכלל זה מחלקות הרווחה, התברואה, החינוך, האכיפה, המועצות הדתיות, הגבייה והחניה.
עוד ישתתפו בשביתה: כל מערכת החינוך היסודית והעל יסודית בשל היותם הפעם של שני ארגוני המורים חלק מסכסוך העבודה, נמל התעופה הבינלאומי בן גוריון, שדות התעופה והמעברים היבשתיים, רכבת ישראל - נוסעים ורכבות משא כאחד, נמלי הים – שער הסחורות העיקרי של כלכלת ישראל, על כל שירותי הפריקה והטעינה של אניות.
בבתי החולים הממשלתיים תהיה מתכונת שבת. עוד ישבתו: עובדי הבנקים, מעונות היום של ארגוני הנשים, חברת דואר ישראל, כל שירותי המנהלה של עובדי מערכת בתי המשפט – צעד המשתק את עבודת מערכת המשפט, כל שירותי המנהלה באוניברסיטאות, עובדי הרבנות הראשית, עובדי המוזיאונים והתאטראות הציבוריים. כמו כן ייתכנו שיבושים בעבודת רשות השידור - הערוץ הראשון ורשתות קול ישראל, והטלוויזיה החינוכית. בנוסף ישתתפו בשביתה מועצות השיווק והייצור של החקלאים.
הפגנה בתוך הפגנה
תנועת "עתידנו" של העובדות הסוציאליות קיימה בתוך הפגנת עובדי המגזר הציבורי מול האוצר מיצג מחאה המכוון לא רק לאוצר אלא גם להסתדרות. העו"סיות, שהפכו כבר סמל למשתכרים בדרגה היותר נמוכה במגזר הציבורי, עטו דמויות "בוב ספוג" ושלטים "לא מוכנות לספוג יותר".
"הגענו לכאן על מנת להעביר מסר גם לאוצר וגם להסתדרות שאנחנו לא מוכנות לספוג יותר. הדרישה שלנו שינוי משמעותי של רמות השכר וסגירת ההסכם ללא יותר משנה כדי שנוכל לצאת למאבק נפרד לתיקון העיוותים. אנחנו לא מוכנות לחזור למצב שההסתדרות הפקירה אותנו ב-2011 ולכן השכר שלנו תקוע מאז 1994. אנחנו מצפות כמו כן לתוספת מידית של 1000 תקנים", מסרו המפגינות של "עתידנו" למעריב מתוך ההפגנה.
יצוין כי עמדת האוצר מצדדת לכאורה דווקא בעמדת העובדים המאורגנים החלשים יותר במגזר הציבורי ובעד תוספת דיפרנציאלית ולא רוחבית כשם שדורשת ההסתדרות. העובדים הסוציאליים עם זאת מבינים כי כוחם עדיין בהתארגנותם ועדיין לא שמים את מבטחם באוצר.