אחותו של זדורוב שוברת שתיקה: "זועקת בכאב את האמת של אחי, אין לו קשר לרצח"

שוברת שתיקה: לאחר שבית המשפט הרשיע את רומן זדורוב ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל, אחותו, קסניה, מספרת על תחושותיה וקוראת לציבור להביע תמיכה במאבק של בני משפחתה, שמנסים להוכיח את חפותו. האחות מספרת על חקירה בה עבר זדורוב התעללות, וטוענת כי החוקרים שיקרו לגבי ראיות שנמצאו בזירה.

בפוסט שפרסמה ברשת הפייסבוק כתבה הבוקר (שישי) קסניה: "עם ישראל היקר! שמי קסניה, ואני אחותו של רומן זדורוב. כעת הגיע הזמן שלי לשבור שתיקה ארוכה ורועמת! בחרתי להיחשף ברגע זה לראשונה בחיי באופן פומבי בעקבות הביזיון שהתרחש אתמול בבית המשפט העליון , עת נדחה ערעורו של אחי בפרשת הרצח של תאיר ראדה ז"ל".

"אני רוצה בתחילת דבריי להודות בשמי ובשם רומן, אתו שוחחתי היום, לכל הפעילים, התומכים ואלפי האזרחים הטובים אשר מעלים את הנושא החשוב לדיון ציבורי. בזכותכם הוא לא נשבר. כיום אני בת 23. בפועל, חיי נעצרו והשתנו לבלי היכר לפני תשע שנים, כשהייתי רק בת 14. נחרדתי לקרוא כמו כולם, בהתאם להבנתי הבסיסית באותה תקופה, שנערה קטנה בגילי ממש, פרח טהור, נשחטה למוות בתוך כותלי בית הספר בו היא למדה. המקרה זעזע מדינה שלמה והחדיר פחד בכל פרחי ישראל, נערים ונערות אשר התעוררו לבוקר של פיכחות, בוקר בו הבינו כי אינם מוגנים כלל במסגרת החינוכית בה הם לומדים. מי היה מאמין שדווקא שם, במקום אשר מוקף במבוגרים אחראיים בכל פינה, יתרחש אסון כל-כך נורא"?

"לנערה המקסימה הזו, בתם של אילנה ושמואל היקרים, לא הגיע לסיים את חייה בתוך תא שירותים קטן, מתבוססת בדמה, מותירה אחריה סימני אלימות קשים ומאבק אמיץ על חייה. אני כלל לא הייתי אמורה לשלם מחיר על המקרה האיום הזה. הייתי אמורה לקרוא על כך בתקשורת, להתעצב כמו כולם, לגלות סולידריות, לאבד חלק מתמימות הנעורים ולהמשיך הלאה. עם זאת, בעל כורחי נפלתי קרבן לחרפה המשפטית הגדולה ביותר שידעה מדינת ישראל (מאז מקרה עמוס ברנס ז"ל), וכיום אני לראשונה אוזרת אומץ וזועקת את זעקתי המרה. אם לדייק, אני זועקת את זעקת חפותו של אחי, כמו עשרות אלפים רבים בכל רחבי מדינת ישראל. אני גאה להיות אחותו הקטנה של רומן זדורוב. אחי הוא קרבן של נסיבות איומות, אשר הובילו לכך שהוא יואשם ברצח המחריד של תאיר ז"ל. האדם התמים וטוב הלב, שרק חודשיים לפני כן חבק לראשונה את בנו הבכור והפך לאבא, נכשל במבחן האופי במהלך חקירה משטרתית מוטה, שקרית ומניפולטיבית, והגיש את החופש שלו ברגע של חולשה לחוקרים סוררים אשר התעללו בנפשו ימים ארוכים. הם שיקרו לו לגבי ראיות ש"מצאו", מנעו ממנו צרכים בסיסיים ותיאמו גרסאות והתאמות כדי לקשור את אחי העדין לרצח הנורא".

"אחת המחשבות שכרגע עוברות באופן טבעי בראשכם, אזרחים יקרים, היא שאיני אובייקטיבית, ושלבטח איני מודעת לחומרי החקירה, לראיות ולהליך הארוך והמורכב אשר הוביל להרשעתו של אחי. איני מתיימרת להיות אובייקטיבית, כי לעולם לא יתייחסו אליי ככזו. יחד עם זאת, אלפי בני אדם אחרים (תדמיינו שני מגרשי כדורגל מפוצצים בקהל) חקרו בעצמם, עברו על ראיות, צפו בקלטת השחזור, שמעו את בדיותיהם של החוקרים והגיעו למסקנה הנחרצת והמתבקשת- אחי חף מכל פשע! האם אותם אלפים אובייקטיביים? בוודאי שהרבה יותר ממני. האם יש להם אינטרס כלשהו להגן בעזות נפש, לפרסם, להפיץ, לכתוב מיליוני מילים, על רוצח אכזר? הרי אם חלקם, לפחות, היה מגיע למסקנה הפוכה (כפי שהגיעו השופטים, בשר ודם כמוני וכמוכם, שהוטו) הרי שהיה נפתח דיון ציבורי לגבי תיאוריית קונספירציה מרתקת. זו גם דרכם של חלק מהעיתונאים להסיט את תשומת לב הציבור מהראיות המזכות (!) ולהתחמק באלגנטיות ממענה על השאלות הקשות".

"כל מי שנחשף לחומר הראיות, אשר נגיש וקיים בשפע ברחבי האינטרנט, עד חוט השערה תרתי-משמע, חש במקרה הטוב צביטה בלב. מחריד לגלות, כבני אדם, שהצדק בולט לעין זמן כה רב ושום דבר לא נעשה. מה זה אומר עלינו כבני אדם? מה זה אומר עלינו כמדינה? האם קיים אדם בישראל אשר חקר ובדק לעומק את כל חומרי החקירה ויכול להוכיח לי ולכל עם ישראל שיש ראיה אשר מציבה את אחי ולו לרגע בזירת הרצח?! ראיה אחת?! אפילו לפרקליטות אין את זה! ומה לעזאזל אשי החוק עשו עם מה שנמצא בזירת הרצח? אתם יודעים את התשובה כבר. את המחיר העיקרי משלמות שתי משפחות שאינן יודעות מנוח כמעט תשע שנים, משפחתי ומשפחתה של המנוחה. את הנזק הרב שהצטבר במהלך השנים שום הון שבעולם לא יוכל לכסות. שילמנו בכסף, שילמנו בבריאות, שילמנו בילדות, שילמנו בלכידות משפחה, ואנו בכל יום מחדש משלמים מחיר נוסף. סיוט שאינו נגמר. אני ממררת בבכי ברגעים אלה, כי פתאום כשאני כותבת בכאב רב מתבהרת לי המשמעות של דבריי- המערכת כולה פועלת כנגד חשיפת האמת ורק אתם, האזרחים הפשוטים, יכולים לסייע לאחי אם כל אחד מכם יזעק את זעקתו".

"בשם הצדק, בשם האנושות, המעט שאני כאזרחית גאה של מדינת ישראל, אשר שירתה באהבה רבה בצה"ל כתומכת לחימה, רוצה לבקש מכל אחד מכם זה לחקור בעצמכם, בכל דרך אפשרית, את תהליך קבלת ההחלטות מרגע מעצרו של אחי ועד להפללתו המקוממת. אני לא קובעת בעלות על הצדק, הייתי רוצה שעיניכם יבחנו באובייקטיביות את הממצאים. אני זועקת בכאב את האמת של אחי, כיוון שכלו כוחותיו. אני זועקת את זעקתה של אילנה ראדה, אמה של המנוחה, אשר בעצמה חקרה והבינה שלאחי אין שום קשר, ולו מקרי, לרצח בתה. אני זועקת את הצדק בשמה של המנוחה, אשר ודאי מתהפכת בקברה למעלה מתשע שנים!!! יש לאחי עדים מוצקים, עדים אשר מפריכים כל טענה כנגדו. אני אתן לכם את שמותיהם. העדים הם הביולוגיה, הפיזיקה, ההיסטוריה, הפסיכולוגיה, תורת הקרימינולוגיה. אותם תחומי מחקר מדעיים אלה, מוכיחים ביחד ולחוד, שלא קיימת כל אפשרות (!) שאחי שהה ולו לרגע בזירת הפשע, לבטח לא חמור מכך. כבודם של חוקרי המשטרה במקומם, עם זאת אף אדם אינו יכול להמציא פיסות מדע ומידע פרי דמיונו אשר מפריכים את האמת המוצקה".

"לא אמנה את כל הראיות המזכות של אחי (ואת הראיות המוכיחות כי היו לפחות שני בני נוער בזירה) בפוסט הנוכחי, אם תרצו להקדיש זמן פנוי לנושא ודאי תדעו בדיוק היכן לחפש ומה למצוא. אני רק אוסיף שכדי להשיב את אמון הציבור במערכת המשפט של מדינת ישראל, ראוי ביותר לבחון לעומק מקרים מסוג זה, על מנת להבטיח כי מדינת ישראל לא מפקירה אזרחים חפים מפשע. היום זו הצרה שלי, מחר זו הצרה של מישהו אחר. אני מביטה בקנאה בפרויקט החפות בארצות הברית. למעלה מ-300 בני אדם זוכו זיכוי מלא מאשמה עקב בדיקות דנ"א שנעשו שנים רבות לאחר שהורשעו. 18 מהם היו על סף הוצאה להורג. ומה קורה במדינת ישראל? 98 אחוזי הרשעה! זיכוי הינה מילה גסה. הודאה בטעות. עריפת ראשים. התמוטטות מערכת משומנת ויציבה. עשרות אנשים חפים מפשע מבחינה סטטיסטית יעבירו גם את הלילה הזה מאחורי סורג ובריח. הגיע הזמן לשים קץ לסבלן של המשפחות המדממות!".

אני רוצה בהזדמנות זו לבקש משהו חשוב- אני נחשפת לתגובות רבות בתקופה האחרונה וצורם לי שאנשים מציינים שמות של חשודים/ חשודות ללא כל ידע או ביסוס. אנא מכם, שמרו על איפוק ועל שפה נקייה, אל תעשו לאחרים מה שעשו לרומן, אל תכפישו שמות של בני אדם שאינכם יודעים מהי מידת מעורבותם. אם יש לכם מידע רלוונטי ומבוסס הפנו אותו אליי ואני אדע כיצד להשתמש בו. יש לי עוד המון חלומות להגשים בחיי, ואני מלאה בתקווה גדולה שיתממשו. אשתף אכם בחלום הכי גדול שלי, חלום בו רומן, בני משפחתי ואני ניצבים מחובקים אל מול המצלמות, מחייכים מאוזן לאוזן, גאים, נרגשים, נוצרים רגע היסטורי בליבם וזיכרונם של אזרחי ישראל- מציגים לראווה את סמל החירות שלה ראוי כל אדם בישראל אשר כפיו נקיות. אני מעריכה כל רגע של חופש בחיי, ומאמינה בלב שלם שהצדק ייעשה כבר בערעור שבפתח".