בר שנים שפועלי הבניין וארגוני הסיוע מתריעים על הסכנות הטמונות בעבודת הבניין, אך דבר כמעט אינו משתנה: עשרות בני אדם ממשיכים לצנוח למותם מדי שנה ואלפים נפצעים, חלק גדול מהם עובדים זרים או פלסטינים.
רק בחודש ינואר החולף נהרגו שישה עובדי בניין במסגרת עבודתם, ועובד שביעי שנפצע בדצמבר נפטר מפצעיו בינואר. מתוך ההרוגים הללו ארבעה נפלו מגובה, אחד נחבל בראשו מפגיעת שרוול בטון, אחד נמחץ תחת כלי רכב, ואחד נפל לבור ונקבר תחת ערמת עפר. כמו כן, מתחילת 2016 דווח על 19 פצועים קשה שאושפזו בבתי החולים: 11 מתוכם נפלו מגובה, שלושה נחתכו מכלי עבודה, שניים נפגעו מחפץ כבד שנפל על ראשם, אחד נפצע באורח קשה כשקיר התמוטט עליו, אחד נפגע מכלי רכב ואחד ספג חבטה ממוט ברזל.
נתונים אלו מצטרפים לנתונים המטרידים של השנה הקודמת. על פי נתונים שנמסרו ב־1 בפברואר 2016 ממינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה בתשובה לשאילתה שהגיש ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), מספר ההרוגים בתאונות בניין עמד בשנת 2015 על 34.
מול השתיקה רבת השנים בנושא, לפני כשלושה חודשים חלה התעוררות כאשר הוקמה קואליציה למאבק בתאונות בניין, שבה חברים ארגוני הסיוע קו לעובד, מען, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, המכון לאחריות תאגידית ופעילים עצמאים.
פועל נהרג לאחר שנלכד במעבד מזון תעשייתי במפעל במגדל העמק
פועל נהרג לאחר שנלכד במעבד מזון תעשייתי במפעל במגדל העמק
"הרגשתי שאני חייבת לפעול", אומרת הדס תגרי, משפטנית ורכזת הקואליציה למאבק בתאונות בניין, שיזמה את הקמת הקואליציה לאחר חודש נובמבר האחרון, שבו במהלך שבוע אחד נהרגו חמישה עובדי בניין בנפילה מגובה, שלושה מהם ביום אחד. "חייבים לעשות משהו מול האדישות וההפקרות. כל עוד לקבלנים ולחברות הבנייה אין תמריץ להשקיע בבנייה בטוחה, המצב לא ישתנה. המידע כיום אינו נגיש לציבור. לא רק שברוב הפעמים לא מפרסמים את שמות ההרוגים או את מספר הפצועים, אלא גם לא מפרסמים את שמות הקבלנים או את אתרי הבנייה שבהם אירעו תאונות קטלניות וקשות. במצב כזה ברור שאי אפשר לפקח על הנעשה. הקבלנים לא נושאים בשום אחריות. גם בדיון שהיה לאחרונה בכנסת, שאליו הגיעו חברי כנסת, נציגי ממשלה וארגונים, לא הגיע ולו נציג אחד מחברות הבנייה".
האם לדעתך העובדה שרבים מעובדי הבנייה הם ערבים ישראלים, פלסטינים או עובדים זרים היא שיוצרת מציאות של התעלמות?
"אין לי ספק שהעובדה שמדובר בעובדים מקבוצות מוחלשות בחברה גם תורמת לעניין, אבל בפועל מתברר שברגע שהתחלנו לספק מידע לתקשורת, נוצרה התעניינות רבה. אנשים רוצים לדעת מה קורה באתרי הבנייה או 'החור השחור', כפי שאני מכנה אותם".
"דברים מתחילים לזוז"
לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא תאונות עבודה שפורסם בדצמבר 2015, תאונות עבודה בענף הבניין גבו בעשור האחרון את חייהם של 445 בני אדם וגרמו לפציעתם של עשרות אלפים נוספים. התאונות בענף הבניין, שמעל מחצית מהן נגרמות מנפילה מגובה, מהוות 54% מכלל מקרי המוות בתאונות עבודה בישראל. ב־2014 הסתכם מספר הנפגעים בענף הבניין ב־5,788 אנשים.
לאחר פרסום הדוח, התקיים בדצמבר האחרון דיון בכנסת ביוזמת ח"כ אילן גילאון (מרצ) על הנושא, בהשתתפות נציגי ארגוני העובדים, נציגי משרד הכלכלה, הפרקליטות ומשטרת ישראל, ושורה של חברי כנסת. "החדשות המבהילות המגיעות על עובדים בענף הבנייה, שלא פעם נמנים עם המוחלשים ביותר בשוק התעסוקה הן בשל מוצאם והן בשל מעמדם, אמורות היו להדליק עשרות נורות אדומות אך נראה שכסדום היינו ולעמורה דמינו, ודמם של הפועלים הוא הפקר", אמר ח"כ גילאון. "הסכנה היא כפולה - גם לעובדים שנפגעים חדשות לבקרים, וגם לסביבה שבה הם פועלים, לא פעם מעל מקומות מאוכלסים כמו גני ילדים ובתי ספר".
מחר צפוי להתקיים דיון המשך בכנסת בסוגיית הקטל בענף הבנייה, ובמקביל אמורה להתקיים הפגנה בנושא מול משרד הכלכלה. כמו כן, משרד הכלכלה הודיע באחרונה כי יחל לחלק קנסות בשווי אלפי שקלים לאתרי בנייה, מפעלים ומעסיקים שלא עומדים בתקנות ומסכנים את העובדים שלהם.
אלא שהמאבק בתאונות עבודה בענף הבניין אינו חדש. כבר באפריל 2014 הגישה הוועדה לקידום הבטיחות בעבודה, בראשותו של אלוף (במיל') אודי אדם, את מסקנותיה שכללו המלצות לתיקוני חקיקה שיאפשרו אכיפה אפקטיבית, מהירה ומרתיעה, יצירת תמריץ כלכלי והגברת אחריות המעסיקים על פגיעות עובדיהם, רפורמה בשירותי הבריאות התעסוקתית והקמת רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית.
אך גם המלצות הוועדה לא הביאו לצמצום במספר תאונות העבודה. תגרי טוענת כי חוסר אכיפה מצד מנגנוני הפיקוח הוא שאחראי לתופעה, ואכן, לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעשורים האחרונים לא היו אף קבלן או חברת בנייה שקיבלו עונש מאסר בגין אחריות למוות של פועל.
יש גם מי שטוען שאחד הגורמים לשיעור הגבוה של תאונות העבודה טמון בהכשרה המקצועית הלא מספקת של עובדי הבניין. "כבר ב־2002 ניסינו ליצור שיתופי פעולה עם חברות הבנייה כדי לקדם את נושא ההכשרה המקצועית", אומר אסף אדיב, מנכ"ל ארגון "מען", עמותה לסיוע לעובדים. "בעיני עובד שאינו מקצועי הוא עובד לא בטוח, אבל חברות הבנייה אמרו לנו אז שהן לא מעוניינות. בשנת 2010 הצלחנו יחד עם הביטוח הלאומי לקיים הכשרות בטיחות באזור הצפון למאות עובדים. ב־2012 עלה הנושא בכנסת, אבל עדיין לא היה כמעט עניין תקשורתי. גל גבאי ורועי צ'יקי ארד יצרו ב־2013 סרט קצר על עובדים שנפגעו בתאונות בניין, ועדיין לא היה הד תקשורתי. רק עכשיו, בעקבות הקמת הקואליציה, דברים מתחילים לזוז".
"צריכים את העבודה"
לפי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שאמור לפקח על אתרי הבנייה, מועסקים כיום 17 מפקחים בתחום הבנייה, ולשימושם עומדים שבעה כלי רכב. במהלך 2015 ביצעו המפקחים למעלה מ־6,000 ביקורים באתרי בנייה. כיום, קיימות במינהל חמש משרות בתחום האכיפה בבנייה שאינן מאוישות. בשל עזיבתו לאחרונה של מפקח עבודה בכיר בבנייה באזור ירושלים, נותר בשלב זה בכל אזור ירושלים מפקח בנייה אחד.
לפי נתוני דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בישראל יש כ־13 אלף אתרי בנייה מדווחים.
במינהל הבטיחות של משרד הכלכלה, האמור לפקח על אתרי הבנייה, מועסקים כיום רק 17 מפקחי בנייה בשכר חודשי ממוצע של כ־6,000 שקלים בלבד, והם חולקים ביניהם שבעה כלי רכב. בחישוב גס, לכל מפקח יש כ־800 אתרי בנייה לבחון בשנה, כלומר כשלושה אתרים מדי יום, כדי להגיע לכל אתר פעם אחת בשנה בלבד, כשהוא מסתייע באחד משבעת כלי הרכב הפנויים במחלקה. "בשכר הזה וללא רכב לא ניתן להשיג כוח אדם איכותי", אומר אדיב. "צריך מישהו עם הכשרה הנדסית, שמסוגל להתמודד עם קבלנים באתר, ובתנאים האלו ברור שהתקנים לא יאוישו".
במינהל הבטיחות של משרד הכלכלה, האמור לפקח על אתרי הבנייה, מועסקים כיום רק 17 מפקחי בנייה בשכר חודשי ממוצע של כ־6,000 שקלים בלבד, והם חולקים ביניהם שבעה כלי רכב. בחישוב גס, לכל מפקח יש כ־800 אתרי בנייה לבחון בשנה, כלומר כשלושה אתרים מדי יום, כדי להגיע לכל אתר פעם אחת בשנה בלבד, כשהוא מסתייע באחד משבעת כלי הרכב הפנויים במחלקה. "בשכר הזה וללא רכב לא ניתן להשיג כוח אדם איכותי", אומר אדיב. "צריך מישהו עם הכשרה הנדסית, שמסוגל להתמודד עם קבלנים באתר, ובתנאים האלו ברור שהתקנים לא יאוישו".
"אין דבר כזה מפקח בנייה", אומר י', פועל מקצועי באתר בנייה בשרון. "אין להם שום סיכוי מול הקבלנים וחברות הבנייה. אני עובד מנוסה, אבל ראיתי תאונות ופצועים. אין מה לעשות, עד שיהיה חוק שקבלן משלם או הולך לבית הסוהר במקרה של תאונה וסוגרים מיד את האתר לחקירה, דברים לא ישתנו. עובדים איתי הרבה פלסטינים וכאלו שבאו מחו"ל, שלא עברו הכשרות בטיחות מספיקות, ואם קורה להם משהו, אז יאללה, מעלים אותם על מטוס הביתה או לכפר, ולך תבדוק אחר כך מה קרה להם. אלו לא פציעות קלות שמהן אפשר לחזור לעבודה. אלו פציעות שגומרות לבנאדם את החיים. מצד שני אני גם לא רוצה לדבר על הקבלן שלי. אני צריך את העבודה, כולם פה צריכים את העבודה, והקבלנים יודעים את זה. אני גם לא חושב שמדובר באנשים רעים או שמישהו רוצה שייהרגו אצלו אנשים".
י' מספר שכבר היה עד בעבר לשתי תאונות קשות: "כמעט מיד המשכנו בעבודה", הוא מספר. "זה כאילו האנשים האלו הם מוצר. אם נהרס, אז מחליפים וממשיכים. הלחץ על קבלנים לסיים בזמן הוא עצום".
"ברוב המקרים האתר חוזר לפעול כמעט מיד, בתוך שעות ספורות או למחרת היום", אומרת תגרי. "ברור שבפרק זמן כה קצר לא ניתן לקיים בחינה של המקום".
תגובות
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה: "במהלך 2015 ביצעו המפקחים למעלה מ־6,000 ביקורים באתרי בנייה. במקביל לאכיפה באתרי הבנייה, עורך המינהל מבצעי פרסום והסברה אשר חלקם מופנים לקבלנים ולמנהלי עבודה. מינהל הבטיחות פועל למניעת תאונות העבודה באתרי הבנייה במגוון דרכים נוספות כגון הכשרה למנהלי עבודה בעבודה בטוחה בגובה. ב־2014 החל מינהל הבטיחות בפרויקט ייחודי להכשרת 7,000 מנהלי עבודה, במימון כמעט מלא של משרד הכלכלה. למעלה מ־1,000 מנהלי עבודה הודרכו עד כה. בשנה הקרובה מרחיב מינהל הבטיחות את מספר קורסי ההכשרה בגובה ל־2,500 מנהלי עבודה נוספים. כמו כן, המינהל מפעיל תוכנית לניהול בטיחות ותוכנית לארגון בטיחותי של אתר בנייה; פועל לאכיפת דרישות הבטיחות בכל הנוגע לבטיחות עגורני צריח ופיגומים ממוכנים המותקנים באתרי בנייה; תקן חדש לפיגומים, שאת התקנתו מממן ומוביל מינהל הבטיחות, הושלם במכון התקנים הישראלי; והמוסד לבטיחות ולגהות מפעיל ניידות הדרכה הפועלות באתרי הבנייה השונים ברחבי הארץ".
מהתאחדות בוני הארץ נמסר בתגובה: "תחילה אנו מבקשים לקבוע כי הטענה כלפי כלל ציבור הקבלנים הבונים את ישראל – כאילו הם אינם חרדים לבריאותם וחייהם של העובדים שלהם - היא טענה חסרת שחר ומקוממת. רוב המעסיקים בענף הבנייה משקיעים רבות ממרצם והונם כדי להבטיח שהעובדים ישובו הביתה בשלום. ניתן להעריך כי ברוב אתרי הבנייה מתבצעת הבנייה על פי נוהלי הבטיחות המחמירים ביותר. אם לא היה כך, הרי היינו עדים למספר תאונות גדול לאין שיעור ממספרן בפועל. אם יש מי מהקבלנים שלא עושה את המוטל עליו בתחום הבטיחות, עליו לתת את הדין על כך.
"התאחדות בוני הארץ משקיעה משאבים אדירים בהרחבת הידע והמוכנות של הקבלנים, מנהלי העבודה והעובדים בענף בנושא הבטיחות בעבודה. ההתאחדות הקימה יחד עם ההסתדרות הכללית את הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה שעוסקת, בין השאר, בליווי ותקצוב פעולות הדרכה מקצועיות במגוון רחב של נושאים, המיועדות לשיפור הרמה המקצועית ורמת הבטיחות בעבודה בענף. בין השאר, ההתאחדות מתקצבת הדרכות למניעת תאונות עבודה מכל הסוגים – בדגש על העבודה בגובה, והקרן אף משתתפת בתקצוב ציוד בטיחות בעבודה שרוכשים הקבלנים עבור עובדיהם. בכל שנה מממנת הקרן הכשרות בתחום לאלפי עובדים בענף. בנוסף, הוקם לפני כשנה וחצי מערך הדרכה נייד של התאחדות בוני הארץ, בשיתוף עם 'קרן מנוף' של הביטוח הלאומי. לאורך שנים ארוכות, התאחדות בוני הארץ לוקחת חלק כמעט בכל דיון ציבורי הנוגע לנושא הבטיחות בעבודה בענף הבנייה, וכך תמשיך לעשות. גם מחרתיים ישתתפו נציגי ההתאחדות בישיבה. התאחדות בוני הארץ תמשיך לפעול כדי להרחיב את הידע של הפעילים בענף".