"עיצב את צה"ל": מאות ליוו את יאנוש בן גל ז"ל בדרכו האחרונה

מאות ליוו היום (ראשון) את האלוף במיל. האלוף בן גל למנוחות עולמים. בן-גל נטמן בטקס צבאי בחלקה הצבאית בבית שאול. בין המלווים הרבים היו שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, שייצג את הממשלה, הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, והאלופים בזרוע היבשה ששישה מתוכם נשאו את ארונו של בן גל. לצידם נראו מפקדים ולוחמים לדורותיהם שחלקו עם בן גל שנים ארוכות של קרבות בצה"ל. בלטו ביניהם לוחמי השיריון, שבן גל נחשב לאחד מעמודי התווך שלהם, כשיחד איתם היו גם לוחמים שלחמו ביחד איתו בעת שפיקד על חטיבה 7, שבעזרתם בלם את הצבא הסורי במלחמת יום הכיפורים. כמו כן, הגיעו גם חברים ומוקירים ואלופים לשעבר כמו יורם יאיר, יוסי בן חנן. רבים מהם טענו כי בן גל היה אחד מאלה שעיצבו את זהותו של צה"ל עם השנים.

אביגדור קהלני, שבן גל פיקד עליו בחטיבה 7 בעת שזה היה מג"ד, אמר לפני פתיחת הלוויה: "היינו אחים בדם. זה קשר דם. הוא היה חולה ואמר לי שמנסים למשוך את הזמן, ודמעות היו בעיניי". הוא סיפר עוד שבן גל תמיד הצליח לראות מראש ולנחש את התוכניות של האויב, לפני שעוד החל לפעול, והיתה לו יכולת מנהיגות ומבצעיות, שסחפה את כולנו. הרוח שלו גרמה לנו להתרומם ולנוע לכיוון דמשק".

לאחר שהרב הצבאי הראשי, תת אלוף רפי פרץ קרא תהילים ובניו קראו קדיש, נפתח מסע דברי פרידה. האלוף היימן, מפקד הגיס הצבאי והמכללות הצבאיות, אמר: "בן גל היה דמות מגדולי מפקדי צה"ל, הכינוי יאנוש מעורר עד היום כבוד ויראה. הוא היה קצין ישיר ובטוח. בן גל מסמן את תקומת ישראל של ילד יתום וניצול שואה הוא הפך למצביא ענק. 

"הקרב שניהלה חטיבה 7 בכיפור נכנס למורשת הגבורה של צה"ל: אויב נחוש, תנאי הפתעה. יאנוש הצליח לעצור את הסורים ולמנוע את נפילת צפון הגולן. הוא עמד כצוק איתן. העמידה שלו איפשרה לצה"ל לעבור למתקפת נגד בגולן. שמך ייזכר בצה"ל ביחד עם שמות דור הענקים. אני מצדיע לך לוחם, מפקד, ושיריונר אמיתי".

בן גל נולד בלודז' שבפולין בשנת 1936 בשם יאנוש לודויג, ועלה לישראל עם אחותו כשהיה בן שבע. את שירותו הצבאי החל בגיוס ערב מבצע קדש לחיל השריון, שם עבר הכשרה כלוחם וכמפקד קורס מפקדי טנקים. לאחר מכן יצא לקורס קצינים וקודם לתפקיד קצין אג"ם של חטיבה 7. בתפקיד זה, נפצע בן גל במהלך סיור מבצעי כשרכבו עלה על מוקש. פציעה זו הותירה אותו עם צליעה. 

אלוף במיל' יוסי בן חנן שהיה בקשר חברי קרוב עם בן-גל במשך עשרות שנים סיפר: "יאנוש ידיד נפש שלי מזה 50 שנה. הגדירו אותנו כאחים מתוך בחירה. קראתי לך אחי הבכור, הנך כזה בכל המובנים. קשה להיפרד מאחי הבכור שהיה במשך 50 שנה עמוד התווך". הוא ציין בהתרגשות: "יאנוש סמל לדור התקומה. אמיץ מול קרבות, דמות סוחפת בכל הרמות והקרבות בשריון ובצה"ל. הוא הקנה לדור שלם את ערך אחוות הלוחמים. הלכנו אחריו תמיד, ידענו שהוא ידע בכל מצב למצוא את הפתרון, לגלות תושייה על פיקוד חטיבה 7 במלחמת יום כיפור. יאנוש ראוי לתהילת עולם". בן חנן סיפר עוד על השנה האחרונה והקשה שעברה על בן גל שנאבק במחלת הסרטן הקשה: "התפללתי לנס בשנה האחרונה אבל זה לא קרה. רציתי עוד קצת את יאנוש אחי הבכור".

לסיום דבריו אמר "יאנוש עבר מסע נדיר מהיותו יתום ניצול שואה ומסמל את כל מה שעבר העם היהודי. אני מתפלל ובטוח שהמסע של עם ישראל יימשך דורות רבים והרבה מאוד בזכות יאנוש". בן חנן סיפר עוד כיצד בן גל הציל את חייו בקרב בתל שמס כאשר שלח כוח ברשות יוני נתניהו שחילץ אותו. "אתה הצלת אותי, והפעם אחיך הצעיר לא הצליח לחלץ אותך".

"היה לי כעץ האילן שהטיל צל ענק תחתיו"

סגן הרב הצבאי הראשי לשעבר, הרב ישראל זינגרביץ שהיה חבר בלב ובנפש של בן-גל מאז שהכיר אותו כרב צעיר בחטיבה 7 סיפר: "הוא היה לי כעץ האילן שהטיל צל ענק תחתיו. הייתה לנו ידידות מופלאה של 44 שנים בין בוגר ישיבה לקצין מהולל". זינגרביץ תיאר את יאנוש כגיבור נועז שפתח את סגור ליבו דווקא בפני תלמיד ישיבה. "כשנשלחתי לחטיבה 7 הייתי אמור ללוות את מפקדי וחיילי החטיבה, לא ידעתי שאנשים אלה יהיו חלק מחיי מאז ועד היום. סיפרו לי על יאנוש המח"ט שהוא קצין נוקשה ומחוספס אך לאחר דקות של פגישה בינינו נפתח הסכר. נדהמתי מגאוניותו של יאנוש בעת שדנו בסוגייה הלכתית בה הקראתי לו דף מהגמרא ואמרתי 'היית יכול להיות ראש ישיבה גדול'".

עוד סיפר: "יאנוש אמר לי 'אני יודע מה סיפרו לך עליי, אל תשים לב, הדלת שלי פתוחה בפניך. יש לי בקשה שתדווח לי על מצב רוחו של כל מפקד פלוגה בחטיבה. ממני מפחדים, לא יגידו לי הכל. גם לי היו מצוקות, גדלתי כמעט פרא, לא חלקתי מצוקותיי עם איש. יכול להיות שיש קצין בחטיבה שסובל והמחט אינו יודע. מח"ט שאינו יודע בעת שלום שקצין שלו סובל לא יוכל לפקד עליו בעת מלחמה'". זינגרביץ ציין עוד: "לא פגשתי מפקדים רבים עם כזו רגישות. הקשיחות החיצונית הייתה מסווה לרגישות רבה".

אחותו הבכורה אילנה סיפרה על הדרך הארוכה שצעדו כילדים יתומים: "הייתי בת שמונה כשקיבלתי את האחריות להשגיח ולדאוג לך. חיינו לא היו קלים. גם כשהגענו ארצה הייתה יותר מדי בדידות והזנחה רגשית. מצאת את מקומך בצה"ל. דווקא בשנים האחרונות שלנו בקיסריה חשבנו שהגענו לנחלה, ואז אני התאלמנתי ואתה חלית. אחי הקטן, בא קץ לסיבלך".

האלמנה אביטל ביקשה להודות לכל בני המשפחה החברים והשכנים "שעטפו אותנו בחום ואהבה. גיבורים קשוחים חלמו עלינו בלילות והיו שחיפשו מידע רפואי חדשני. ככל שפחדו ממנו ככה אהבו אותו. באחד מהרגעים הקשים של יאנוש שנאבק במחלה אמרתי שגם השונאים בוכים עליו, ואז החברים השיבו - ליאנוש אין שונאים". עוד סיפרה שכאשר מצאו לפני כמה חודשים את קבר אימו יאנוש פפרץ בבכי ואמר "גם לי יש אמא". היא סיפרה עוד שבימים האחרונים יאנוש ביקש לסיים את חייו בצורה נעימה ובכבוד.

לאחר הנחת זרי הפרחים טקס הלווייה הסתיים למנגינת השיר "אנחנו אלופים" של להקת "קווין". רבים מפקודיו של יאנוש נותרו דקות ארוכות בבית העלמין ודברו בנוסטלגיה על ימים שלא ישיבו עוד. בין הנוכחים היו אשתו לשעבר של עזר ויצמן, ראומה ויצמן, ואלופים רבים וקצינים בכירים במילואים כמו יורם יאיר, וגם תא"ל רן פקר, מטייסיו המיתולגיים של חיל האוויר שסיפר "הלכנו דרך ביחד".  האלוף הח"כ אלעזר שטרן היה נוכח אף הוא וכך גם הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ.

כתב מעריב אריק בנדר, שהיה אחד מאנשי הגדוד שלחמו תחת פיקודו של בן גל ז"ל במלחמת יום הכיפורים (1973) בגזרת עמק הבכא שברמת הגולן, פירסם אגרת שכתב ללוחמים בן גל לרגל התכנסות ותיקי גדוד 71 לפני חודשים אחדים שבלמו בגופם את הפולש הסורי, למפגש ראשון מאז המלחמה ההיא.

באגרת כתב בן גל ז"ל על רגע קריטי בלחימה: "ביום ג' בבוקר, בשלב הקריטי של לחימת החטיבה "להיות או לחדול", העתקתי את השדרה הגדודית בפקידו של סא"ל משולם רטס למרכז הלחימה בעמק הבכא. בשיחתנו האחרונה אמר לי רטס: "...יאנוש אתה שולח אותי ואת לוחמי למשימת התאבדות. אילולא היית זה אתה לא הייתי מבצע משימה זו". ואכן סא"ל משולם רטס הלוחמים הנועזים שאיתו נפגעו בקרב מכריע זה לאחר שהגנו בגופם על שלמות הצפון. בקרב הבלימה הצליחה חטיבה 7 לשמור על צפון רמת הגולן ולמנוע מהסורים לכובש בקרב ההכרעה". 

לסיכום הוסיף "אתם לוחמי הגדוד והמשפחות השכולות יכולים להיות גאים במעשיכם ובבני משפחותיכם שלחמו על הגנת המולדת. היו ברוכים ובריאים.
ומשהו אישי לאיילה רטס: מחבק אותך חזק ותמיד, מתגעגע לרטס. יאנוש בן גל, אלוף".