גנרל חורף השתגע: החזאים הבטיחו לנו סופה ולשם שינוי הם קיימו

לזה עדיין לא המציאו כיפת ברזל. כמה שעות רצופות של גשם גרמו לשיטפונות נרחבים, בעיקר בדרום הארץ, שם עמלו אנשי יחידת החילוץ הר הנגב שעות נוספות כדי לחלץ נהגים ומטיילים. גם בצפון היה שמח ורטוב, בעיקר למי שעוקבים אחר מפלס הכנרת שעלה ביממה האחרונה ב־1.5 ס"מ.

האירוע המשמעותי ביותר בדרום התרחש בסניף המשביר לצרכן ב"עופר גרנד קניון" בבאר שבע. ב־8:00 בבוקר התנתק ממקומו צינור שמוביל את מי הגשמים. כתוצאה מכך חדרו כמויות אדירות של מים אל חנות המשביר. כיוון שהיה חשש מקריסת התקרה פירק צוות התחזוקה של הקניון את התקרה.

גם בבאר שבע, בנתיבות ובאופקים נרשמו הצפות, כאשר המים אף חדרו לדירות והחלו לזרום בכבישים.

עין גדי במצור, מטיילים חולצו

במקביל, מתנדבי יחידת החילוץ הר הנגב חילצו עשרה מטיילים מאזור נחל חווה. איש לא נפגע. ארבעה מחולצים נתקעו בנחל חווה ועוד שישה מחולצים נוספים טיילו באזור. תושב כמהין ניסה לחצות את נחל רות עם ג'יפ, אבל מהר מאוד הבין את טעותו ועלה על גג הרכב. הוא ניצל ברגע האחרון על ידי המחלצים. מפקד יחידת החילוץ הר הנגב, נמרוד בן אהרון, ביקש מהמטיילים להימנע מהגעה לאזור כשיש תחזית לשיטפונות.

כביש 90 נסגר לתנועה לשני הכיוונים מעין גדי ועד עין בוקק עקב הצפות. הנהגים התבקשו לנסוע בזהירות ובדרכים חלופיות. כתוצאה מכך, הלימודים במועצה האזורית תמר בוטלו. "עין גדי במצור", הסבירו בקיבוץ.

הגשם החזק שירד בשעות הבוקר גרם לקריסת מערך הניקוז בשדרות, שבה אירעו הצפות ברחובות ראשיים, בבתי ספר ובבתים. גם באופקים ובאזורים נוספים במערב הנגב היו הצפות בשל הגשמים החזקים. צוותי כבאות והצלה חילצו בנתיבות חמישה כלי רכב שהוצפו במים בעקבות הגשמים החזקים.

ח"כ טאלב אבו עראר מתח ביקורת על "התעלמות הממשלה והתקשורת מנזקי הסערה במגזר ערבי־בדואי בדרום". לדבריו, "הממשלה והתקשורת הישראלית מתעלמות ממגזר שלם, שסובל ממדיניות אפליית הממשלות המתחלפות לדורותיהן, מופלים בכל תחום".

אור יהודה: תינוקות חולצו ממכוניות תקועות

גם באזור המרכז היו הצפות, אך לזמן קצר יותר. צוותי כבאות והצלה חילצו 12 בני אדם, בהם שני תינוקות, מכלי רכב שנתקעו בשל הצפות באור יהודה.

ברחוב הביל"ויים ברמת גן ובצומת תל השומר נוצרו אתמול בבוקר "בריכות מים" ונהגים לא יכלו להניע את רכביהם.

"המים הגיעו עד מרכז דלת הנהג", סיפר דרור כהן שנתקע עם רכבו ברחוב הביל"ויים בשיחה עם "מעריב". "הצלחתי לאט לאט לנוע בכבישים המוצפים. זה נראה כמו קריסה של מערכת הניקוז. לא ייאמן שמבול אחד גורם לקריסה מוחלטת של התשתיות במדינה שלנו".

בנחל הירקון הייתה זרימת מים חזקה, אך הנחל לא עלה על גדותיו. לעומת זאת, באזור נמל יפו הגלים החזקים יצרו שלוליות ברציפים.

בניגוד לשבוע שעבר, כאשר המונים הגיעו בעיצומו של גל החום לחופי הרחצה בתל אביב, אתמול הם היו שוממים והגלים שהגיעו לגובה של יותר מחמישה מטרים נראו למרחקים.

ויש גם חדשות טובות. הנהלת החרמון הודיעה כי עד להודעה חדשה הכניסה לאתר תהיה ללא תשלום. המומחים טוענים כי מערכת השלג הנוכחית הוסיפה סנטימטרים בודדים של שלג במפלס העליון, מה שגרם אתמול לסגירת האתר.

ברשות המים ציינו כי עד עכשיו ירדו כ־20־30 מ"מ בצפון (גליל עליון), וכ־30־40 מ"מ במרכז באזור השפלה הדרומית.

פרופ' משה ענבר

השיטפונות הם לא גזירת גורל

בכל חורף, כשחוזרים המראות של כבישים מוצפים, עולה שוב ושוב השאלה אם אפשר היה למנוע את המחזות האלה. כדי לענות על השאלה הזאת צריך לבחון את שני הגורמים לתופעה.

הגורם הראשון נקרא "שימושי קרקע". המשמעות היא שבניית כבישים, בניינים וסככות חקלאיות היא שינוי משמעותי בניקוז של הגשם היורד אל הקרקע. מרבית הזרימה מתרחשת כעת ברחובות או בשטחים חקלאיים ומשם לתעלות הניקוז. זמן ריכוז הזרימה מתקצר וכעבור דקות המים הופכים לשיטפון.

אפשר לדמות זאת לסתימת עורקים בגוף האדם. הסתימה הזאת יכולה לגרום לקריסת כל המערכות, ובמקרה של המערך העירוני לבורות וכבישים מוצפים. שינויים בשימושי הקרקע יכולים לשנות את שיעורי הנגר העלי - הזרימה - מאחוזים בודדים מסך הגשם לממוצע של 30% או במקרים של צפיפות בנייה ל־50% ויותר.

הסיבה השנייה היא שינויי האקלים. מקובל להניח בין חוקרי האקלים שכתוצאה מן ההתחממות הגלובלית יש גידול במקרי הקיצון האקלימיים – במקרה שלנו ב"מכות גשם" חזקות ומהירות - הגורמים במקומות שונים בעולם לאסונות טבע קטלניים. המשקעים המרובים באזור הדרומי של ישראל - לעומת הבצורת הפוקדת את הגליל והגולן מקורה כנראה בשינוי הגלובלי הזה. האם מדובר בתופעה חולפת או שינוי במשטר הגשמים של ישראל לטובת הדרום? נכון להיום כל ניסיון לחזות שינוי אקלימי שכזה שקול להימור.

חשוב לזכור שיש הבדלים משמעותיים בין שני גורמים אלה. בעוד ששינוי אקלימי הוא ארוך טווח ואפשר לזהותו רק כעבור עשרות או אפילו מאות שנים, שינוי שימושי קרקע מתבצע בחודשים או שנים מעטות. תחזוקה יעילה שתיתן מענה ל"סתימת העורקים" המהירה הזאת עולה כסף רב, אולם היא בוודאי עשויה למזער את הנזקים.

הכותב הוא מומחה לאסונות טבע, החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה