יהודה גליק: "התנהגות החייל בחברון מזעזעת, המוסר שלי יהודי ואוניברסלי"

לפוסט הזה נוספו גם ציוצים של גליק בטוויטר, שבהם כתב: "מבחילים ומגעילים ריקודי השמחה לאיד על הדם נגד צה"ל בעקבות התנהלות החייל. מבחילים לא פחות אלו שמרוממים את מעשהו ואולי רוצים להפוך אותו לגיבור. עצה ידידותית לחייל: אל תתחבר למכתירים אותך כגיבור ואל תטען שחשבת שהוא ממולכד. תגיד 'מתחרט, טעיתי'. אתה לא רוצח וגם לא גיבור. רוצה מאוד בטובתך".
 

גם כאן התגובות הנזעמות לא איחרו לבוא. היו שאיחלו לגליק למות, ואחרים כינו אותו "שמאלני מסריח", "צבוע", "רשע" ו"עוכר ישראל".
 

"לא נפגעתי מניבולי הפה", טוען כעת גליק בראיון ל"מעריב המגזין". "כן נפגעתי ממי שניסה להאשים אותי שניסיתי להשיג כאן רווח פוליטי כביכול, שניסיתי למצוא אולי חן בעיני נתניהו או בעיני בוגי כי אני רוצה להיות חבר כנסת. גיליתי המון ציניות וחוסר אמון בסיסי".
 

"מי שמכיר אותי יודע שבסיס החשיבה שלי לקוח מעולם המוסר והצדק ולא משאלה של ימין ושמאל. בענייני הר הבית אני דורש צדק וכיבוד זכויות אדם. בעבר התפטרתי מתפקיד בכיר במשרד הקליטה כי חשבתי שתוכנית ההתנתקות לא מוסרית. במקרה של החייל בחברון ראיתי שמצד אחד גורמים כמו בצלם ושוברים שתיקה התנפלו על החייל והאשימו את צה"ל בהתנהגות לא מוסרית, ומנגד בימין היללו אותו כגיבור והציעו להעניק לו צל"ש. אני לא מסכים לא עם אלה ולא עם אלה".
 

"מחייל שמקבל נשק ליד מצפים שהוא ידע להילחם בשעת הצורך, אך גם לנצור את נשקו בשעה שצריך לגלות איפוק ואחריות. השאלה הזו לא תלויה ברצונו החופשי של החייל, אלא בחוקים מאוד ברורים שהצבא קבע כמו נוהלי פתיחה באש שכל חייל יודע אותם. כשאתה עומד בשטח, ולצדך המפקדים שלך, לא ייתכן שתחשוב שנוהלי הפתיחה באש לא מתאימים לך. אני עצמי שירתי בצה"ל במספר תפקידים, בין היתר בשריון ובמודיעין, ואני מכיר את הנהלים. לירות במחבל חסר אונים על הרצפה נוגד את הנהלים הבסיסיים של הצבא, אבל גם את המוסר היהודי. אצלנו לא יורים בשבוי וגם לא יורים במחבל ששוכב חסר אונים על הרצפה לאחר שנוטרל. אנחנו מחויבים לערכי המוסר, אבל גם לאמנות בינלאומיות. אין פה הפקרות. המוסר שלי הוא יהודי, אבל גם אוניברסלי".

"הזדעזעתי מכך שהחייל מפר את הנהלים הבסיסיים של הוראות הפתיחה באש. הזדעזעתי גם מהתגובות שמצד אחד אומרות ש'הנה ההוכחה שצה"ל אינו צבא מוסרי', ומצד שני אומרות 'איזה גיבור החייל'. האמת היא כמובן באמצע, ואני כמי שאוהב ומעריך את צה"ל הייתי חייב לומר את דברי וכתבתי שהחייל עשה טעות, אך גם שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם".
 

"החייל הזה התנהג לא בסדר ומגיע לו להיענש, אבל כמובן שבשום פנים ואופן לא מדובר ברוצח. אסור להשפיל אותו, אבל בשום אופן אין מקום להפוך אותו לגיבור. אם הוא היה מגיע לזירה חמש דקות קודם לכן, חותר למגע ויורה למוות במחבל, הייתי אומר שמגיע לו צל"ש, אך מרגע שהאירוע הסתיים, ומפקדיו עומדים בשטח לצדו, הוא לא היה צריך לירות בו".
 

גם פעילי הר הבית הטיחו בימים האחרונים האשמות בגליק, שכה מזוהה עם עשייתם. בעקבות הסערה שהצית, פרסם גליק פוסט שבו הוא מבהיר את עמדתו ומתנצל בפני הגולשים שפגע בהם.
 

"התגובות בציבור הן תולדה של ערבוב תחושות הקיימות בו־זמנית", הוא אומר כעת. "ישנה תחושה של חוסר אונים מאז פרצה האינתיפאדה הנוכחית, שבה בכל רגע יכולים לקפוץ עליך עם סכין, וישנה תחושה טבעית שכל מחבל צריך לסיים את חייו עקב פיגוע. מצד שני, היה כאב גדול מאוד בציבור כתוצאה מהפעילות של שוברים שתיקה שמנסה להוציא את דיבת צה"ל רעה בעולם כולו. לאלה יש לצרף את התמונות הקשות של החייל האזוק ואת ההשפלה המיותרת שעבר. גם הדיווחים על כך שהוא יואשם ברצח גרמו לרבים לאבד את הסרגל המוסרי ולהפוך אותו לגיבור. אנשים איבדו פרופורציה לחלוטין, וזה נכון גם לגבי המערכת הפוליטית. היה צריך לקום ולומר להם: 'רבותי, תעצרו', במיוחד בשל ההתקפות על הרמטכ"ל ועל שר הביטחון. אסור להפוך את צה"ל לשק חבטות פוליטי, אבל לדעתי גם לא היה מקום לתת גיבוי גורף כל כך לחייל. עם כל הכבוד, חייל שמתרשל בתפקידו עומד לדין. כך עובדת המערכת הצבאית. בצה"ל אם אתה מפקשש וטועה, מעמידים אותך לדין. במקרה הזה חייל טעה בשיקול הדעת".
 

גליק עלה לכותרות בשנים האחרונות לא רק בשל פעילותו המאומצת בנושא הר הבית, אלא גם לאחר ניסיון ההתנקשות שבוצע בו באוקטובר 2014 בידי פלסטיני, כשיצא מהכנס השנתי של פעילי הר הבית במרכז מורשת בגין בירושלים. גליק נפצע באורח קשה מאוד, ומאז הצליח להתאושש ולהשתקם.

רבים טוענים שאינם מבינים את תגובתך מכיוון שאתה עצמך היית יעד להתנקשות של מחבל, שחוסל אחר כך על ידי כוחות הביטחון.
 

"זה לא שאני מרחם על המחבל, בוודאי שהגיע לו למות. אבל החייל המדובר הוא לא שופט ולא מוציא לפועל. מרגע שהתקרית הסתיימה והמחבל נותר בחיים, הטיפול בו עובר לידי גורמי הרפואה ומערכת השיפוט הצבאי. לא תפקיד החייל להחליט שהמחבל הוא בן מוות. במקרה שלי המחבל חוסל במהלך פעילות מבצעית של כוחות הביטחון שניסו ללכוד אותו, והוא התנגד".
 

"יש לנו בעיה בשיח התרבותי שלנו. בעיני אנשים שלא מסכימים איתך אתה הופך מיד לעוכר ישראל. אתה אויב האומה, אתה שמאלני קיצוני. אנשים חושבים על אוטומט. אם אתה ימני, אתה חייב להיות בעד החייל. אם אתה שמאלני, אתה רואה בו רוצח. יש גם חשיבה אוטומטית מגזרית. אם אתה מהבית היהודי, סימן שאתה בעד החייל. אם אתה מהעבודה, אתה נגד החייל. לאנשים קשה לקבל דעות אחרות, במיוחד אם זה מישהו מהמחנה שלך, שמעז לא לחשוב כמוך. המון אנשי שמאל התפלאו איך אני, גליק, איש הימין הקיצוני, כתבתי מה שכתבתי. אם אני מתעסק בהר הבית, אני ימין קיצוני, ולכן אני אוטומטית בעד החייל. הפעילות שלי בהר הבית לא נובעת מרגש ימני קיצוני. אני חושב שלא צודק שיהודים לא יכולים להתפלל. העשייה יונקת מעולם הצדק והמוסר והרצון לחברה צודקת יותר. בזה אני עקבי. מותר לחלוק עלי. אני אוהב את המדינה, את צה"ל ואת המשטרה. יש לי רצון שתהיה פה חברה מתוקנת. כשאני רואה עוול, אני מתלונן".

 

בימים האחרונים עלתה האפשרות שגליק, המועמד הבא ברשימת הליכוד לכנסת, ייכנס לכנסת במסגרת החוק הנורווגי במקומו של השר חיים כץ. לפי הדיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מהשר כץ להתפטר מהכנסת על מנת לאפשר לגליק להיכנס ובכך להכריע את ההצבעה על מתווה הגז, שהשר כץ מנוע מלהשתתף בה בשל ניגוד עניינים. "שמעתי על כך בעיקר מהתקשורת", אומר גליק כעת, "אבל גם מגורמים בכירים בליכוד שדיברו איתי על כך. ראש הממשלה לא פנה אלי, ובינתיים זה רק בגדר דיבורים". 
 

"באופן עקרוני אני תומך במתווה הגז, אבל אני רואה עצמי כשחקן בתוך קבוצה ולא כסוליסט. יש לי ביקורת קשה על שני חברי - דוד אמסלם ואברהם נגוסה - שמנסים לסחוט את הממשלה כדי להביא לחידוש העלייה מאתיופיה. אני מתוסכל מהתופעה הזאת. לא נכון לנצל קונסטלציה פוליטית לצורך סחיטה. 

ההתנהגות שלהם לא ראויה ולא מכובדת. אני לא רואה מצב שאם אכנס לכנסת, אומר לנתניהו: אם לא תתמוך בדרישותי להר הבית, לא אתמוך בקואליציה. אני מתנגד לכפייה דתית וגם להתנהגות סחטנית בפוליטיקה. צריך לגלות סבלנות וסובלנות ולא חייבים לשבור את הכלים. יש לי גם תחושה לא נוחה מכך שאת אורן חזן הענישו בגלל היעדרותו מהצבעות, ולגביהם לא עושים דבר, אולי משום שהם חזקים יותר פוליטית. בכל מקרה, אם אכן אזכה להיכנס לכנסת בקונסטלציה כלשהי, אודה לבורא עולם ואזכור שזו בראש וראשונה שליחות".