משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר-ספטמבר 2015 את מערך הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה בעקבות יישום הסכמי "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" (הסכמי ארגוני המורים שנועדו לשפר את תנאי העבודה של המורים). בין היתר נבדקו יחסי הגומלין בין הגופים השונים העוסקים בפיתוח מקצועי; מאגרי המידע ומערכות המחשוב; סוגיות הנוגעות לפעילותם של מרכזי פסג"ה (מרכזים לפיתוח סגל הוראה) ולפיתוח המקצועי בבתי הספר; והבקרה על המסגרות לפיתוח המקצועי.
בדו"ח נטען, כי האגף חברה ורוח של המשרד, לא גיבש נוהלי עבודה המסדירים את יחסי הגומלין ואת שיתוף הפעולה בין הגופים במשרד החינוך, העוסקים בפיתוח המקצועי ובינם לבין המוסדות האקדמיים והרשויות המקומיות. כפועל יוצא מכך, התיאום, שיתוף הידע ואיגום המשאבים בין כל הגופים לוקה בחסר. אף שאחת המטרות המרכזיות בשינויים שהוביל המשרד בתכניות הפיתוח המקצועי היא שיפור הישגי התלמידים במערכת החינוך, נטען ,כי האגף לא הגדיר מדדים לבחינת האפקטיביות של הפיתוח המקצועי והשפעתו על הישגי התלמידים וממילא לא חקר את הנושא. בהיעדרה, קיים חשש כי בהפעלת המסגרות לפיתוח מקצועי אין מנוצלים כהלכה שני משאבים יקרים ביותר - זמן המורים וכספי המדינה. עוד נטען, כי מנהלי בתי הספר אינם מעורבים במידה מספקת בהבניית תהליכי הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה, ברמת הפרט, בבית ספרם.
המלצות המבקר לגבי האגף הן לבחון את תרומתן של מסגרות הפיתוח המקצועי לשיפור הישגי התלמידים. עליו גם להבטיח כי משאבי הבקרה שלו מוקצים ביעילות ובשקיפות. על האגף גם לדאוג לכך שלמרכזי הפסג"ה יהיו הכלים הנחוצים לביצוע משימותיהם כגוף מתכלל ומסייע למנהלי מוסדות החינוך, כדי שאלה יוכלו לתכנן ולהוציא אל הפועל באופן מיטבי את הפיתוח המקצועי של צוותיהם.
תגובת משרד החינוך: "בתחילת כל שנה מועברות הנחיות, לקראת ההיערכות בהפעלת מסגרות הפיתוח המקצועי, ליחידות המטה, למחוזות ולמוסדות האקדמיים, בנוסף נערכים מפגשי שיח ולמידה עם כל אחת מהקבוצות לאורך השנה. האגף בשיתוף מינהל מערכות מידע פועלים לקראת הקמת מערך של ניהול ידע שיחבר בין מערכות המשרד השונות במטה, המחוזות ומרכזי הפסג"ה.
באשר לטענה על היעדר מדדי יעילות של מערך הפיתוח המקצועי נמסר, כי הפיתוח המקצועי מטייב את איכות ההוראה ובכך אמור להשפיע על הישגי התלמידים. כל בית ספר הפועל בהתאם למדיניות הגמישות הפדגוגית נתבקש להגיש תוכנית הכוללת את נושאי הלמידה, את המטרות, את אופן ניהול הלמידה, ואת מדדי ההצלחה".
הביקורת טוענת ,שהסיבות לתפוקות הדלילות של בניית המעונות היו אלה: הוות"ת אפשרה חלופה אחת לבניית המעונות - שיטת ה-BOT - שלא התאימה לכל המוסדות (המגזר הפרטי בונה ומקבל זיכיון עד 25 שנה והרווח מגיע מהכנסות השוטפות), ולא אפשרה להם להשתמש באשראי בנקאי או מוסדי.
חוסר התיאום בין הוות"ת לרמ"י, הביא בין השאר לכך שרמ"י הקצתה קרקע למוסדות שלא עמדו בתנאי הסף שקבעה הוות"ת ולא נכללו בתכניתה. רמ"י הקצתה קרקע למוסדות להקמת מעונות סטודנטים בלי לבדוק אם יש לפרויקטים אלה סיכוי להגיע לכדי יישום. המבקר טוען, כי היעדים העיקריים של התכניות לא הושגו: לא סופקו פתרונות דיור לסטודנטים במעונות, ולחצי הביקוש בשוק הדיור עדיין גבוהים וכך גם מחירי הדיור. יתר על כן, שכר הדירה במרבית המעונות אינו נמוך במידה משמעותית מזה שבשוק החופשי, מאחר שרמ"י והוות"ת לא אכפו את קביעתן בנוגע לגובה שכר הדירה המרבי שהיזם רשאי לגבות.
נוכח אי-ההצלחה ביישום התכנית לבניית המעונות, קובע המבקר, כי על הוות"ת לקבוע מדיניות כוללת בנושא זה. עליה להכין תכנית מערכתית למערך המעונות בראייה כלל-ארצית ולקבוע את הכללים והקריטריונים לפי צרכים ומאפיינים של המוסדות להשכלה גבוהה. על הוות"ת ורמ"י לגבש מנגנונים יעילים לפיקוח שוטף על גובה שכר הדירה שנגבה במעונות הסטודנטים, ולקבוע את מנגנון קביעת תעריף זה, כך שהוא יגלם בתוכו את המשמעויות הכלכליות של ההטבות שניתנו לצורך הקמת המעונות.
מהן הסיבות לעיכוב בבניית מעונות סטודנטים?
בעקבות המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 החלה המדינה בשני תהליכים שעניינם תקצוב והפעלה של מעונות סטודנטים. באוגוסט 2011 החליטה רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) לשווק קרקע ללא תמורה לבנייה של 10,000 חדרי מעונות סטודנטים, יעד שהועלה בהמשך ל-20,000 חדרים,ובמרץ 2012 אימצה הממשלה את המלצות ועדת טרכטנברג, לרבות אלו הנוגעות לתכנית לבניית מעונות חדשים שלפיה תקצה הוות"ת למוסדות להשכלה גבוהה 100 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר-יולי 2015 את יישום התכניות. נכון למועד סיום הביקורת, הוקצתה קרקע רק לכ-9,000 חדרי מעונות, ומהם נבנו או עדיין נבנים כ-2,400 חדרים.
הביקורת טוענת ,שהסיבות לתפוקות הדלילות של בניית המעונות היו אלה: הוות"ת אפשרה חלופה אחת לבניית המעונות - שיטת ה-BOT - שלא התאימה לכל המוסדות (המגזר הפרטי בונה ומקבל זיכיון עד 25 שנה והרווח מגיע מהכנסות השוטפות), ולא אפשרה להם להשתמש באשראי בנקאי או מוסדי.
חוסר התיאום בין הוות"ת לרמ"י, הביא בין השאר לכך שרמ"י הקצתה קרקע למוסדות שלא עמדו בתנאי הסף שקבעה הוות"ת ולא נכללו בתכניתה. רמ"י הקצתה קרקע למוסדות להקמת מעונות סטודנטים בלי לבדוק אם יש לפרויקטים אלה סיכוי להגיע לכדי יישום. המבקר טוען, כי היעדים העיקריים של התכניות לא הושגו: לא סופקו פתרונות דיור לסטודנטים במעונות, ולחצי הביקוש בשוק הדיור עדיין גבוהים וכך גם מחירי הדיור. יתר על כן, שכר הדירה במרבית המעונות אינו נמוך במידה משמעותית מזה שבשוק החופשי, מאחר שרמ"י והוות"ת לא אכפו את קביעתן בנוגע לגובה שכר הדירה המרבי שהיזם רשאי לגבות.
נוכח אי-ההצלחה ביישום התכנית לבניית המעונות, קובע המבקר, כי על הוות"ת לקבוע מדיניות כוללת בנושא זה. עליה להכין תכנית מערכתית למערך המעונות בראייה כלל-ארצית ולקבוע את הכללים והקריטריונים לפי צרכים ומאפיינים של המוסדות להשכלה גבוהה. על הוות"ת ורמ"י לגבש מנגנונים יעילים לפיקוח שוטף על גובה שכר הדירה שנגבה במעונות הסטודנטים, ולקבוע את מנגנון קביעת תעריף זה, כך שהוא יגלם בתוכו את המשמעויות הכלכליות של ההטבות שניתנו לצורך הקמת המעונות.
תגובת המועצה להשכלה גבוהה ו-ות"ת: "במסגרת יישום התכנית לבניית מעונות הקצתה ות"ת כבר בינואר 2013, 100 מיליון ש"ח לטובת קידום ובנייה של 13 פרויקטים הנותנים מענה לדיור לכ-3,500 סטודנטים. כה הסתיימה בנייתם ואוכלסו כ-750 פתרונות דיור לסטודנטים בשלושה מוסדות, וכ 2,250 פתרונות דיור נמצאים בימים אלה בשלבי בניה שונים. לאור הצלחת הפרויקט הקצה משרד האוצר בשנת 2014 כ 100 מיליון ש"ח נוספים לצורך הרחבת התכנית במוסדות המתוקצבים ע"י ות"ת, וכבר בשנת 2015 הוקצה הכסף לעשרה פרויקטים שיכללו כ- 3,000 פתרונות דיור נוספים לסטודנטים, מתוך כך כ-1,300 פתרונות נמצאים כבר בשלב מתקדם של יציאה למכרז.
תגובת רמ"י:החלטת הממשלה הנוגעת להקמת מעונות עבור סטודנטים על ידי המוסדות להשכלה גבוהה, לא הטילה בשום שלב על רשות מקרקעי ישראל את האחריות לייזום תכנון, בדיקת הכדאיות הכלכלית ותכלול הקמת המעונות. משימות אלו הוטלו על המוסדות להשכלה גבוהה והרשויות המקומיות. אשר על כן אין דברי ביקורת נגד רמ"י בסוגייה. רשות מקרקעי ישראל נצטוותה להקצות קרקעות לטובת מעונות לסטודנטים וכך אומנם נעשה בכל המקרים בהם פנו המוסדות להשכלה גבוהה לרמ"י".