מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך הגיע הבוקר (רביעי) לדיון בוועדת הפנים של הכנסת בפרשת מסמך יצחקי, המכונה גם מסמך הח"כים, הצדיק את קיומו של המסמך והסביר כי הוצג הפוך ממה שהוא בפועל. זאת לאחר שערוץ 10 חשף לפני כשבועיים את קיומו של מסמך אודות חברי כנסת, שרים ואישי ציבור, שהכין ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה ניצב מני יצחקי. המסמך, לפי הפרסומים, כולל מידע שנאסף על חברי הכנסת והגיע לידיעת חטיבת המודיעין של המשטרה. את המסמך, ככל הידוע, גיבשה המשטרה ב־2014, ומאז הוא ברשותו של יצחקי. אלשיך הגיב לדברים ואמר: "מצדיק מאוד את המסמך. מטרת המסמך היא בדיוק הפוך מלייצר משהו שנשאר כשנרצה להשתמש בו בעתיד, זה נועד לוודא שלא יקרו דברים כאלה. לאור מקרים שהיו בעבר, בוצעה בקרה כדי לוודא שאין משהו ששוכב ולא נבדק".
לצד העיסוק במסמך הח"כים, תקף אלשיך את התקשורת: "לצערי היחידה ששומרת על החוק היא המשטרה. אני מדבר על בעלי העניין. כל מי שמפרסם ומדליף עובר על החוק". בתוך כך הבהיר אלשיך כי לא מופעלים לחצים על המשטרה להימנע מפרסום כזה או אחר. "כל הלחצים שהופעלו על המשטרה ללא יוצא מן הכלל, כולם תקשורתיים. לא הופעל עלינו שום לחץ מצד פוליטיקאים. הכחשנו את זה. אך אחד לא מפריע ללה"ב 433 לעשות את עבודתה נאמנה מהבוקר עד הערב". לדברי אלשיך חלק מהדברים שמוצגים בתקשורת הם לא רק חבטה במשטרה אלא פגיעה בשלטון החוק. "יש פה גורמים שמנסים לפגוע בשלטון החוק. ללא היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות לאן אנו באים?", אמר אלשיך לנוכחים בוועדה.
על איסוף החומרים אמר אלשיך כי למשטרה אסור ליזום איסוף על חברי כנסת ושרים ועל כן פועלים בהתאם להנחיות הדורשות את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. "אסור למשטרה לקום בבוקר ולהחליט לאסוף חומרים. יש תהליכים מרסנים במשטרה, יש איזונים ובלמים, היא צריכה להיות ערה לכוחה וגם מוגבלת, במקרה הזה היועץ המשפטי לממשלה. אלה הכללים ובהם אנחנו צריכים לעמוד. לא יפתיע אתכם שמגיעים הררי מידע על כל מיני אנשים, גם על חברי כנסת. הרוב זבל, מה לעשות. יש הבדל ברור בין העולם המודיעיני לחקירתי, יש לזה משמעות ציבורית. כשמגיע פריט מידע, קודם כל מוטל עלינו לבדוק האם יש ליזום בדיקה או להשאיר את הזבל במגירה. תפקידנו להפעיל שיקול דעת, כאשר מגיע מידע עם מהות ובשר ולא עננה וקשקושים שלדעתנו מחייב בדיקה, אנחנו הולכים עם פריט המידע לפרקליט וליועץ".
יצחקי - הכנת המסמך היא החלטה מקצועית אישית
לצד העמידה בנהלים הקובעים מתי תפתח חקירה נגד חבר כנסת, אמר אלשיך כי "כאשר אנחנו נמצאים במשטרה ענקית, ברור שיש דברים שיכולים ליפול בין הכיסאות. יכול לקרות שיש דברים שלא עוברים בצמוד ליועץ ולפרקליט, זה קורה. זה אנושי שמידע כזה ייפול בין הכיסאות. בסופו של דבר החומר נכנס מכל מיני פינות בארגון, יכול להיות שמישהו לא דיווח, לא חשב שזה חשוב. הכוונה היא שלא ייווצר מצב שיש משהו מהותי שנאגר במשטרה ולא מטופל ולא מדווח ליועץ ולפרקליט כדי לקבל הנחיות להמשך. כדי שלא ייווצר מצב שיש משהו שראוי היה שנדווח ומשום מה הוא לא עבר בצנרת ולא הוצף, יש תהליך בקרה". לדבריו מסמך הח"כים נועד לבקרה ותו לא והוא אכן בחן שזו היתה כל מטרתו של איסוף המידע. "המסמך הזה הוא לא מסמך עבודה מתגלגל, זה מסמך שהיה לאותה תקופת זמן", הדגיש אלשיך.
על הביקורת שנשמעה נגד המסמך אמר אלשיך: "אנחנו מחפשים דרך אחרת לעשות דברים כמו המסמך הזה, כי מדובר בנבחרי ציבור והרגישות גדולה. אצלנו זה כלי עבודה, זה יכול להיתפש אחרת. אנחנו מחפשים דרך לבקרה שיטתית ונתייעץ עם היועמ"ש איך להתעסק בזה". לצד הצורך למצוא נהלים לבדיקות הנוגעות לנבחרי ציבור, אמר אלשיך: "קראתי את המסמך הזה מילה במילה, כדי לראות האם הוא היה מעל לספק סביר,הוא נועד לצורכי בקרה, והוא מילא את ייעודו". לדברי אלשיך אין נוהל כזה במשטרה לאיסוף פרטים, אלא קיימות הנחיות יועץ: "ברור לי שאם המסמך הזה לא היה מודלף, תהליך הבקרה הפנימי לא היה מעניין אף אחד".
לאחר אלשיך, הסביר ניצב יצחקי, מה עמד מאחורי הכנת המסמך שהוא היה אמון עליו. לטענתו, הוא נדרש להכנת המסמך. "נדרשתי לבקרה עצמית אצלי בתוך הבית, אני נדרש לוודא שהדברים באגף החקירות מתנהלים על פי חוק. כשאני נדרש לדווח ליועץ לפרקליט המדינה על נושאים רגישים, אני מבצע", הוסיף יצחקי. לדבריו מדובר בהחלטה אישית מקצועית שלו לאסוף את המידע אודות נבחרי ציבור. "זו סמכותי, אני נכנס למחשבים ואני רואה מודיעין. זה חומר לעיניי בלבד ולצרכים שלי לצורך בקרה. אין איסוף יזום על נבחרי ציבור בלהב וגם באגף החקירות אנחנו משוחררים מכל לחץ".
"האם קיים מסמך דומה נגד שופטים ואנשי תקשורת?"
חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר כי יצירת המסמך והדלפתו הינם מעשים חמורים המהווים כישלון בהבנת המשטרה. "טענתם שזה נועד לצורך בדיקה. בפועל זה מייצר: 1. צל כבד על חברי הכנסת. 2. בעיה אמיתית בעבודה בין המשטרה לדרג הממשלתי. 3. בחומר ישנו מידע על השר לביטחון פנים גלעד ארדן. ברגע שהוא מודע נטרלתם אותו, הייתם תופסים אותו בביצים. מעבר לכך כל בדיקה או חקירה טעונות באישור היועמ"ש . אישור כזה לא התקבל האם מישהו יצר את המסמך על דעתו?".
חברת הכנסת רויטל סויד שאלה את המפכ"ל האם מתקיימת חקירה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועוררה סערה. יו"ר ועדת הפנים דוד אמסלם קטע אותה ואמר שזה לא נושא הדיון. סויד הפנתה שאלה לניצב יצחקי האם מופעלים עליו לחצים בייחוד לאור חקירת רה"מ. "האם אתה יכול להזים את הטענה שעורכי דין ויח"צנים מפעילים לחץ על היחידה הכי רגישה. אנחנו מצויים בצל חקירה של ראש הממשלה וחשוב לדעת".
על מסמך הח"כים הוסיפה סויד: "הייתי בטוחה שלהב 433 חסינה מלחץ מצד כל גורם שהוא. אולם שמעתי אמירה שלך אדוני המפכ"ל לפיה עורכי דין ויח"צנים שמפעילים לחץ על היחידה. אם הדברים נכונים הם חמורים. כשגורם אחר אמר שזה לחץ מפוליטיקאים זוהי רעידת אדמה". אל ניצב יצחקי פנתה ח"כ סויד והתייחסה לחומרת הדלפת המסמך: "האם דאגת לבצע בדיקה? האם קצינים בכירים הדליפו את המסמך? האם קיים מסמך דומה נגד שופטים ונגד אנשי תקשורת?".
חברי הכנסת העלו כדוגמה את המקרה של השר והח"כ לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר: "רק כשעמד להתמודד לכהונה כשר, צצה לפתע חקירת משטרה", וכן לפרשת גל הירש שהיה מועמד לכהן כמפכ"ל המשטרה. "אחרי שכבר קיבל את אישור ראש הממשלה והשר לביטחון פנים כי הוא המועמד שנבחר לכהן כמפכ"ל המשטרה לפתע התעוררה החקירה והמידע דלף וזרם" אמר ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני). "הסיפור שלו קשור מאוד למסמך ולעניין. יום אחרי ההודעה להירש הוא הופך לפושע, הבחור מעוכב ליציאה מהארץ, החברה שלו תחת התמוטטות. אני בעד לבדוק אבל מי שולט על הכוח הזה? אם היה משהו נגדו למה לא בדקתם קודם?", הסיף בן ראובן.
כזכור, בחודש שעבר פוצץ יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), את הדיון שזימן בוועדה על "מסמך הח"כים" שבידי המשטרה שתי דקות בלבד לאחר שהחל, משום שהמפכ"ל רוני אלשיך, ראש מח"ש אורי כרמל וראש אגף החקירות של המשטרה ניצב מני יצחקי, שזומנו לדיון אך נעדרו ממנו. לדבריו של אמסלם, מדובר ב"זלזול, יהירות וחוצפה". עם החלטתו הוסיף: "המשטרה הגיעה לאן שהגיעה בגלל אותו זלזול, אותה יהירות ואותה חוצפה. אני לא מתכוון לנהל את הדיון דרך דוברים, לכן אני נועל את הדיון. יחד עם חברי הח"כים נטכס עצה מה לעשות".
"לפני חמישה חודשים שמעתי מבזק ברדיו לפיו ראש אגף חקירות ביקש לאסוף חומרים על אנשי ציבור. הידיעה הטרידה אותי וכתבתי מכתב לשרת המשפטים אילת שקד, בו ביקשתי לדעת אם מתקיים איסוף כזה ואם כן מה תוצאות הבדיקה", הסביר אמסלם. "ב-26.1.16 קיבלתי תשובה שהעניין נבדק מול סגן מנהל מח"ש וכי 'לא היו דברים מעולם'. לכן, ביקשתי מראש אגף חקירות ניצב מני יצחקי, מהמפכ"ל ומראש מח"ש להגיע לדיון היום. אך הם לא הם באו. כרגיל, זה זלזול, יהירות וחוצפה", תקף יו"ר הוועדה.
הפרשה החלה כשנחשף בערוץ 10 כי יצחקי הנחה את יחידתו ליצור מסמך המכיל מידע רגיש אודות כל חברי הכנסת שכיהנו בקדנציה הקודמת והכולל בין השאר חשדות לכאורה לביצוע עבירות, חלקן גובלות כביכול בפלילים. עוד עלה כי יצחקי דאג לאגור מידע על חברי כנסת אשר כיהנו בעת ניסוח המסמך (יולי 2014) וריכז במסמך סודי חומרים ומידע אודות עבירות ששמם של חברי הכנסת נקשר אליהן, לכאורה, לרבות עבירות פליליות אשר יתכן ומצריכות חקירות פליליות. כמו כן נוספה לאותו מסמך רשימה של עדים שניתן יהיה לזמנם בבוא העת במידת הצורך כדי לגבש את החשדות כנגד חברי הכנסת. עד כה לא נעשה שימוש במסמך השמור כביכול ואף בעבר נזהר ראש אח"מ הקודם, ניצב יואב סיגלוביץ, מלגבש מסמך שכזה כדי להימנע לכאורה מלזות שפתיים ושיקולים בלתי כשרים בבואו להורות על פתיחה בחקירה כנגד חברי כנסת ואושיות פוליטיות ציבוריות.
ממשטרת ישראל נמסר אז בתגובה כי "מדיניות ראש אח"מ הנה לבדוק כל מידע מודיעיני במקצועיות וביסודיות ולמצות עד תום כל הליך המחויב מתוקף תפקידנו. כל איסוף או שליפת מידע נעשה כפוף לדין ולסמכות המוקנית לנו על פי דרישת הגורמים המוסמכים במשטרה ובגופי האכיפה משיקולים מקצועיים גרידא וברגישות הראויה וכן מדווח על פי חוק".