ניצב בדימוס חגי דותן, הורשע היום (חמישי), בבית הדין המשמעתי של המשטרה בהטרדה מינית ובהתנהגות שאינה הולמת שוטר. ההרשעה באה בעקבות סדר הטיעון שנחתם עימו על ידי המחלקה לחקירות שוטרים בחודש פברואר האחרון. כמו כן התקיים היום שלב הטיעונים לעונש. גזר הדין יינתן כמקובל במועד מאוחר יותר.
כזכור, דותן נחשד כי ביצע מעשה מגונה בכפייה באחת השוטרות ששירתה תחת פיקודו, וכן ניצל את מרותו והטריד מינית באופן מילולי חמש שוטרות זוטרות, בלי כל קשר בין אחת לשנייה. מכתב אנונימי שהגיע למח"ש הוביל לפתיחת הבדיקה הראשונית ולאחר שהשוטרות ניאותו למסור עדותן וחלקן אפילו התלוננו כנגדו, הוחלט על פתיחת החקירה וזימונו של דותן למסור את גרסתו.
נגד דותן הוגשו חמש תלונות של שוטרות ששירתו תחת פיקודו. בערוץ 2 דווח כי בעדותן סיפרו השוטרות על תחושת פחד, מצוקה ומבוכה שהרגישו בעטיים של המעשים מצד הניצב. על פי החשד, הניצב נהג להטריד אותן מילולית ולקרוא לעברן הערות מיניות. אך יותר משנה אחרי שפוטר מהמשטרה, המחלקה לחקירת שוטרים הודיעה כי לא תעמיד אותו לדין פלילי ובמקום זאת עניינו הועבר למחלקת המשמעת של משטרת ישראל לצורך העמדתו לדין משמעתי. ממשרד המשפטים נמסר שההחלטה התקבלה על דעת פרקליט המדינה.
במחלקה לחקירות שוטרים, החליטו על דעת פרקליט המדינה, עוד בפברואר להעביר את הטיפול בעניינו לטיפול מחלקת המשמעת של המשטרה וזאת במסגרת הסדר טיעון עליו חתם, לפיו הוא יודה בעבירות שבגינן הורשע היום. במסגרת אותו ההסדר הודה דותן, כי בעת שכיהן במגוון תפקידים בכירים פנה באמירות פוגעניותו בעלות אופי מיני כלפי מספר שוטרות, באופן שאינו הולם קצין במשטרה. בין היתר, אמר דותן לאחת השוטרות "איך הייתי מת לנשק אותך". במקרה נוסף נטען כי בעת שעלה במעלית עם שוטרת, סטר דותן בישבנה. לטענת דותן, הוא העיר לשוטרת כי בכיס מכנסיה היא מחזיקה טלפון סלולרי, מה שמסוכן לבריאותה.
קיבל אחריות על מעשיו ופרש מהמשטרה ביוזמתו
ההחלטה להסתפק בהעמדה לדין משמעתי התקבלה נוכח העובדה שדותן קיבל אחריות על מעשיו, בחלק מהמקרים כבר בשלב החקירה, וחסך בכך את מעמד העדות מהשוטרות; נוכח פרישתו מהמשטרה; נוכח הסכמתו להודות בעובדות הקובלנה; ולאור העובדה שמעשי ההטרדה היו מילוליים בלבד- ולא הגיעו לכלל מעשה - והשיח המטריד לא היה ברף חומרה גבוה יחסית.
לגבי השוטרת עימה דותן ניהל קשר אינטימי בלא שהדיר עצמו מהחלטות שנתקבלו בעניינה- פער הגילאים בין השניים היה מצומצם יחסית, לא היו ראיות לניצול יחסי מרות, ומדובר היה במקרה אחד מסוג זה- להבדיל מהתנהלות סדרתית שאפיינה מקרים אחרים, אשר הופנו לטיפול בדין הפלילי. לפיכך, הוחלט כי בנסיבות המעשים שנעשו, על רקע פרישת הקצין ונטילת אחריות אישית וציבורית מצדו, די במישור המשמעתי, כדי לתת מענה הולם ומידתי לפרשה.