כמחצית מהציבור (48%) מבקרים את תפקודה של מערכת החינוך בישראל, לעומת כ-45% שמעריכים אותה באופן חיובי. כך עולה מסקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שהתפרסם היום (ראשון) בנושא חינוך ומתבסס על כ-7,110 בני 20 ומעלה מרחבי הארץ. בחלוקה לפי דת, נראה כי ליהודים הערכה נמוכה יחסית למערכת החינוך - 41% מעריכים אותה באופן חיובי, לעומת הדרוזים - 74%, והמוסלמים - 67%. בקרב הנוצרים, 45% מעריכים באופן חיובי את מערכת החינוך.
במענה לשאלה, "אילו היית בין מקבלי ההחלטות במדינה, לדעתך, מהו המוסד או השירות הציבורי בו היית מתחיל בשיפורים?" , למעלה משליש (36%) מהציבור סבורים כי מערכת החינוך היא הראשונה שראויה לשיפור. זהו השיעור הגבוה ביותר מבין שירותי הממשל שנבחנו בסקר, ביניהם שירותי הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, בתי המשפט ועוד כאשר שירותי הבריאות נמצאים במקום השני עם 21%.
עוד עולה מהסקר, כי פחות ממחצית מהנשאלים (42%) סבורים כי מערכת החינוך מספקת שירותים באופן שוויוני לכל קבוצות האוכלוסייה, ללא הבדל מין, גיל ומגזר, בעוד 46% מהנשאלים סבורים שלא. 23% מההורים לתלמידים בבית ספר יסודי ובחטיבות ובתיכונים אינם מרוצים מרמת ההוראה בבית הספר שבו לומד ילדם ואילו 19% אינם מרוצים באופן כללי מבית הספר. כרבע מההורים שילדיהם לומדים בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכונים אינם מרוצים ממיקום בית הספר, התנאים הפיזיים ורמת ההוראה בבית הספר בו לומד ילדם.
בכל דרגי החינוך, (מהטרום, טרום חובה ועד החינוך העל-יסודי) שביעות הרצון של הורים ערבים נמוכה יותר משביעות הרצון של ההורים היהודים. הפער הגדול ביותר נמצא בשביעות הרצון של הורים לילדים בגן חובה, 63% מההורים הערבים מרוצים לעומת 90% מההורים היהודים. בסך הכך 24% מההורים לילדים בבתי ספר יסודי דיווחו ב-2015 כי ילדיהם קיבלו שיעורי עזר פרטיים בעוד שבבתי הספר על היסודי, עולה שיעור ההורים המדווחים ל-38%.