ביוני 2014, שלושה ימים בלבד לפני הבחירות לנשיאות, הודיע בנימין (פואד) בן אליעזר, מועמד מפלגת העבודה לנשיאות המדינה, על החלטתו לפרוש מההתמודדות לאחר שהמשטרה פתחה נגדו בחקירה באזהרה בשל חשד למעשי שחיתות. "שמי הטוב מלווה אותי מיום היוולדי, ובכוונתי להמשיך לשמור על שמי, על כבודי ועל האמת", אמר. אתמול הלך בן אליעזר לעולמו בגיל 80, בעיצומו של הקרב על שמו הטוב.
הלווייתו תתקיים ביום שלישי הקרוב, 30.8.16 בשעה 15:30, מועד שנקבע עקב המתנה להגעה של חלק מבני משפחתו השוהים בחו"ל. לבקשתו של פואד טרם מותו, הוא ייקבר בקרבת הוריו בבית העלמין שבחולון.
רבים מבכירי המערכת הפוליטית שספדו לו, שבהם חבריו למפלגה וגם יריביו, סיפרו בדברי הפרידה על הקריירה הארוכה והמפוארת שלו במערכת הביטחון ועל שורת תפקידי המפתח שמילא בממשלות ישראל, בכנסת ובפוליטיקה, תוך שהם מעדיפים להדגיש את צד הזכויות על פני העננה הכבדה שרבצה מעל ראשו בשנותיו האחרונות.
בן אליעזר נולד בשנת 1936 בעיר בצרה שבעיראק. כשהיה בן 14 עלה לישראל. בשנת 1954 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני כחייל וכקצין. במלחמת ששת הימים היה מפקד סיירת שקד בפיקוד הדרום.
במלחמת יום הכיפורים היה סגן מפקד חטיבה, ולאחר המלחמה התמנה למפקד חטיבה מרחבית של צה”ל בגבול לבנון. באמצע שנות ה־70 מונה למפקדה הראשון של מפקדת אזור דרום לבנון ובתפקיד זה היה אחראי לפתיחת "הגדר הטובה" בין ישראל ללבנון ולהקמת צבא דרום לבנון. בין השנים 1978־1982 היה מפקד אזור יהודה ושומרון ולאחר מכן השתחרר מצה"ל.
הוא שימש כמזכ"ל מפלגת תמ"י (תנועת מסורת ישראל) שייסד אהרן אבו חצירא. שנה לאחר מכן קרא לו שר הביטחון דאז, משה ארנס, לחזור לצבא. בן אליעזר שירת כמתאם פעולות הממשלה ביהודה, בשומרון ובחבל עזה. בשנת 1984 שוחרר מצה"ל סופית בדרגת תת אלוף, והצטרף לחיים הפוליטיים.
לקראת הבחירות ב־1984 הוא התמודד בבחירות לכנסת במסגרת מפלגה חדשה, יחד, שאותה הקים עם עזר ויצמן. לאחר הבחירות מונה על ידי יצחק רבין לתפקיד שר השיכון והבינוי בממשלתו וקנה לעצמו מוניטין של "בולדוזר".
ב־1994 נסע פואד בשליחותו של רבין לתוניסיה, שם פגש את יאסר ערפאת. פואד נודע כבעל קשרים טובים בעולם הערבי בכלל ועם נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק בפרט.
ב־1999, לאחר שאהוד ברק נבחר לראשות הממשלה, מונה בן אליעזר לשר התקשורת ולסגן ראש הממשלה ובהמשך מונה שוב לשר הבינוי והשיכון.
בממשלת שרון שימש בן אליעזר כשר הביטחון בתקופת האינתיפאדה השנייה והוביל את מבצע ''חומת מגן'' ביהודה ושומרון ואת הקמת גדר ההפרדה עם ראש הממשלה אריאל שרון. בתקופה זו גם ירש את מקומו של שמעון פרס כיו"ר מפלגת העבודה, לאחר שניצח בהתמודדות את יו"ר הכנסת לשעבר, אברהם בורג.
בסוף שנת 2002 הוביל בן אליעזר את פרישת מפלגת העבודה מממשלת שרון במחאה על התקציב ומעמדו במפלגה נחלש. בבחירות הפנימיות הבאות התמודד מול עמרם מצנע וחיים רמון. מצנע ניצח והוביל את המפלגה לאופוזיציה לאחר בחירות 2003. בהמשך שירת בן אליעזר כשר התשתיות הלאומיות ושר התעשייה המסחר והתעסוקה.
באוגוסט 2013 הכריז בן אליעזר כי בכוונתו להתמודד על תפקיד נשיא המדינה ומפלגת העבודה אימצה אותו כמועמדה הרשמי, החלטה שהתבררה כגורלית מבחינתו משום שארבעה ימים לפני הבחירות שנערכו ב־10 ביוני באותה שנה, זומן בן אליעזר לחקירה באזהרה במשטרה, בחשד שקיבל כספים באופן לא חוקי לצורך מימון רכישת ביתו ביפו מאיש העסקים אברהם נניקשווילי.
באוקטובר שעבר הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו להעמיד לדין את בן אליעזר בגין שוחד, מרמה והלבנת הון. נגד בן אליעזר הוגש גם כתב אישום בגין הפרת אמונים ועבירות מס. הפרקליטות טענה שקיבל שוחד בסך 400 אלף דולר כשכיהן כשר התמ"ת וכ־500 אלף שקל לרכישת בית. "עשו לי סיכול ממוקד", אמר פואד בהתרגשות כשהודיע על פרישתו מהמרוץ, והוסיף: "זה מכבר השלמתי קריירה של 60 שנה, שאותה הקדשתי למען מדינת ישראל. אני מתבונן אחורה בתחושה של גאווה וסיפוק, ומודה על כך שניתנה לי הזכות לשרת את עם ישראל ולקחת חלק בפיתוחה של מדינת ישראל".
בשבועיים האחרונים אושפז בן אליעזר במחלקה לטיפול נמרץ כללי באסף הרופא, ובימים האחרונים הועבר להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ לב. אתמול קרסו מערכות גופו והוא נפטר. למשפט, שבו הבטיח שיגן על שמו, הוא כבר לא יגיע. בן אליעזר הותיר אחריו אישה, דולי, חמישה ילדים, ונכדים רבים. משפחתו הודיעה כי תתרום את קרניות עיניו.