"ממצאי הדוח מעלים תמונה של עשייה מועטה של מטה משרד החינוך בנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות וזאת, חרף מורכבותה של החברה הישראלית רבת השסעים ולמרות הבעתן של עמדות סטריאוטיפיות ואנטי דמוקרטיות וביטויי גזענות מטרידים החוזרים ונשנים בקרב בני נוער", כך מתריע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח ביקורת מיוחד על חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, שהגיש היום (רביעי) לנשיא המדינה, ראובן ריבלין.
בדוח נמתחת ביקורת נוקבת על התנהלות משרד החינוך בהתמודדותו מול תופעת הגזענות, היעדר מדידה של התופעה, אי יישום תכנית לחיים משותפים, היעדר הכשרה למורים ואי מיצוי הפעילות עם הארגונים הלא ממשלתיים.
"תמונה זו עולה, אף שהעקרונות המנחים לחינוך לערכים דמוקרטיים ולמאבק בגזענות במערכת החינוך כבר עוצבו לפני כ-20 שנה ואושררו בשנים האחרונות על ידי משרד החינוך", קובע שפירא, "מצב זה מעלה את החשש שהנהלות משרד החינוך לאורך השנים, וגם בשנים האחרונות, אף על פי שהכירו בחשיבות הנושא וקבעו אותו באופן הצהרתי כיעד משרדי והטילו על המטה האזרחי להכין תכנית מערכתית בנושא – נמנעו מלנקוט בפועל את מכלול הצעדים הדרושים ליצירת תשתית ארגונית, תקציבית, ופדגוגית להתמודדות מערכתית וארוכת טווח למניעת גזענות בקרב תלמידים".
"עיסוק שיטתי, מחייב ומובנה בנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות"
שפירא דורש מהנהלת משרד החינוך להוביל ללא כל דיחוי את מערכת החינוך במסרים ובמעשים ולאורך כל הרצף החינוכי, לעיסוק שיטתי, מחייב ומובנה בנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות. זאת, כדי לחולל שינוי בדפוסי ההתנהגות של התלמידים בנושא הגזענות.
"על הנהלת משרד החינוך להעביר מסר חד משמעי לכל הזרמים במערכת החינוך ולכל הבאים בשעריה - תלמידים וצוותי חינוך לאורך הרצף הגילאי - על היות ישראל מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה ונשענת על ערכים המשותפים לכל הקבוצות והפרטים החיים בה", ממליץ עוד שפירא, "על משרד החינוך גם לרתום לנושא משרדי ממשלה נוספים וגופים רלוונטיים ברשויות המקומיות, לצעד הסדרת פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים הפועלים במערכת החינוך בנושא זה".
מבקר המדינה מצטט בדוח את אמירתו המפורסמת של נלסון מנדלה, כתמרור לחינוך נגד הגזענות: "איש אינו נולד כשהוא שונא אדם אחר בגלל צבע עורו. אנשים לומדים לשנוא ואם הם יכולים ללמוד לשנוא, ניתן ללמדם גם לאהוב. אהבה היא טבעית הרבה יותר ללב האדם מהיפוכה".
בדוח מודגש שמערכת החינוך המופקדת על חינוך דור העתיד, דווקא בשנים שהאישיות ותפיסת העולם של הפרט מתגבשות ומתעצבות, ממלאת תפקיד מכריע במאבק בגזענות ובהטמעת מכלול הערכים הדמוקרטיים לקידומו וליצירת יחסי שותפות בין כל הקבוצות והמגזרים השונים בחברה.
מבקר המדינה מציין בדוח כי גזענות היא כל שנאת חינם של זר בשל היותו זר, על רקע שונות גזעית או לאומית אתנית. "המאבק בגזענות מתבסס על ההכרה שלכל אדם באשר הוא זכויות שוות ועל טיפוח ההכרה בערכים דמוקרטיים מהותיים, כמו שוויון, סובלנות, הומניזם, והגנה על מיעוטים המהווים בסיס משותף לקבוצות השונות בחברה", הוא מדגיש, "הגזענות פוגעת בכבוד האדם ובשוויון שבין בני האדם וחותרת תחת הסדר החברתי, הסובלנות החברתית ושלום הציבור. יש בה סתירה למהותה ולאושיותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
"חברה בעלת שסעים חברתיים עמוקים"
שפירא מתריע עוד, כי בשל ריבוי קבוצות, המאפיין אותה ואופן התפתחותה מאז קום המדינה, נתפסת החברה הישראלית כבעלת שסעים חברתיים עמוקים.
"השסע היהודי-ערבי הוא הסבוך והמורכב ביותר מבין השסעים בחברה הישראלית", הוא מדגיש.
בביקורת נחשף, שלמרות שמנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, אישרה כבר בנובמבר 2014 את עקורות התכנית של חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, לא גיבש עד לסיום הביקורת צוות ההיגוי של משרד החינוך את המרכיבים המרכזיים והחיוניים שיאפשרו את הוצאת התכנית אל הפועל.
היעדר פיקוח
בדוח גם נמתחת ביקורת על ליקויים לכאורה בהטמעת החינוך נגד הגזענות בלימודי מקצועות אזרחות, היסטוריה ומולדת בבתי ספר יסודיים ותיכוניים.
"במסגרת מקצוע האזרחות, המתאפיין בנגיעה ישירה לחינוך לסובלנות, לחיים משותפים ולמניעת גזענות, הנלמד בכיתה ט' ובחטיבה העליונה, לא שילב משרד החינוך בתכנית הלימודים החדשה שגובשה ב-2011, את המלצות הוועדה המיוחדת, שנועדו בין היתר להבטיח את חיזוק החינוך לערכים דמוקרטיים. הוא גם לא בחן את טיב ההטמעה של תכנית הלימודים החדשה, למרות הקשיים הטמונים בין היתר בעיסוק בנושאים חברתיים וציבוריים שנויים במחלוקת במסגרתה", צוין בדוח הביקורת.
עוד נטען, כי תכנית הלימודים בהיסטוריה בחינוך הממלכתי הנלמדת בכיתות ו'-י"ב כוללת יעדים המותאמים לערכי סובלנות ומניעת גזענות. אולם משרד החינוך לא יישם מרכבים מרכזיים שנקבעו, בהם שילוב ערכים אלה ואיתור דילמות בהוראתם. "זאת ועוד, תכנית הלימודים האמורה אינה נוגעת במאפיינים התרבותיים ובמוכשת של האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית", מציינים מחברי הדו"ח, "התכנית מולדת, הנלמדת בכיתות ב'-ד' שמה דגש על הקניית מכנים משותפים לכל התלמידים וניתן בה ביטוי לערכי סובלנות וחיים משותפים. אולם משרד החינוך אינו מפקח על יישומה".
בנוסף, השתלמויות המורים בנושאים הנוגעים לחינוך אזרחי ולמניעת גזענות מועברות באופן אקראי וללא כל מנגנון השתלמות מובנה.
בביקורת גם נחשף שערכי החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות אף אינם נכללים בתכניות העבודה של האגף להכשרת עובדי הוראה וביעדיו. "משרד מבקר המדינה סבור, כי על משרד החינוך לקיים דיון מהו המקצוע הנכון, שבו יש לכלול תכניות לימודים על היסטוריה, על המורשת ועל התרבות של כל אזרחי המדינה - היהודים על עדותיהם השונות והלא יהודים ובהם המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים והצ'רקסים", מומלץ עוד בדוח, "יצירת מכנה משותף של תכנים היסטוריים, אשר תביא לטיפוח ההכרה וההבנה של ערכים נדרשים לחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, היא אתגר משמעותי".
"ההיסטוריה של העם היהודי מצווה עלינו לזכור מדי יום ביומו את התוצאות הנוראות של גזענות ושנאת האחר", מתריע שפירא, "עלינו לשנן את לקחי העבר ואת הסכנות הטמונות בזרעי הגזענות, שעלולים להתפשט בכל חברה אנושית, להכות שורש ולהצמיח גידולי פרא המתפשטים ומכלים כל חלקה טובה. בשנים האחרונות אנו חווים תופעות קשות של שנאה, גזענות, אלימות, פלגנות וחוסר סובלנות. השסעים בין הקבוצות בחברה הישראלית מאפילים על המאחד והמחבר בין חלקיה. סובלנות וקבלת עמדה שונה הפכו במקומות מסוימים ל'מעשה מגונה'".
תגובות
תגובת משרד החינוך: "משרד החינוך רואה בחינוך לדמוקרטיה, לחיים משותפים ובמאבק בגזענות ערך מרכזי, ובמסגרת התכנית האסטרטגית של המשרד ניתן דגש מיוחד לנושא זה. במסגרת זו הוגדרה תכנית עבודה כוללת שתחייב את כל היחידות, ובכלל זה מטלות ומדדים לביצוע. במשרד פועל מטה לחינוך אזרחי, שמרכז את החינוך לסובלנות ולחיים משותפים, וכן את החינוך למאבק בגזענות. כמו כן, משרד החינוך פועל לחיזוק הקשרים הבין תרבותיים במגוון רחב של פעולות חינוכיות: הנהגת השפה העברית מהגן ועד התיכון במגזר הערבי, ערבית מדוברת מהיסודי ועד התיכון במגזר היהודי, שיבוץ מורים מהמגזר הערבי בבתי ספר יהודיים (וההיפך), קידום הסובלנות ומניעת הגזענות נקבעו כאחד מהיעדים המרכזיים של המשרד בתכנית האסטרטגית לשנים 2016 – 2019, ועידוד מפגשים בין המגזרים השונים – בשנת הלימודים תשע"ו כ- 35,000 תלמידים השתתפו בפעילויות של חיים משותפים.
באשר לטענה על היעדר מדידה של תופעת הגזענות: ועדה תוך משרדית שגיבש המטה לחינוך אזרחי עוסקת במהלך השנה האחרונה בגיבוש מסמך המלצות לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי על פני הרצף הגילאי. בשנה הנוכחית יתקיים פיילוט בהכשרות מורים בנושא. ובנוסף, נבנה מדד שיאפשר לבתי הספר ללמוד על מיקומם ועמדותיהם ביחס לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי, על מנת שיוכלו להבנות תהליך הדרגתי שמותאם למוסד החינוכי, לצורך קידום הנושא. כמו כן, קידום ערכים דמוקרטיים קיבל ביטוי ביחידות השכלה כללית שנבנו על ידי המטה לחינוך אזרחי, וביניהם יחידת לימוד חדשה.
באשר להתמודדות עם גזענות: בקיץ האחרון נבנה מדד גזענות על ידי לשכת המדען הראשי במשרד, בשיתוף עם גורמי משרד וגורמים חיצוניים. ייחודו של המדד הוא באבחון תוך בית ספרי לגבי אוכלוסיות מגוונות כלפיהן מובעת או עשויה להיות מובעת גזענות בכיתה.
בשנת הלימודים הנוכחית אף הורחבו סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית, ונוספו מדדים שמתייחסים לסובלנות כלפי השונה והאחר. לפי דיווחי רוב התלמידים, בתי הספר בהחלט עושים מאמצים לקידום סובלנות כלפי השונה. עוד נוסיף כי מתוכננת בדיקת כלי לפיתוח כלים לאיסוף מידע על מקרים של אפליה או גזענות. כמו כן, בתמונה החינוכית ובמיצ"ב נקבעו הסובלנות ומניעת הגזענות כאחד המדדים המרכזיים עליהם נמדדים בתי הספר.
באשר לטענה על אי יישום של תכניות לחיים משותפים: המטה לחינוך אזרחי פועל לקידום החיים המשותפים במשך מעל לעשור. המשרד מקצה בכל שנה שעות לבתי ספר שבוחרים ללמד תכניות לחיים משותפים. כמו כן, המטה אף מעודד בתי ספר המקיימים עבודות חקר משותפות או מטלות ביצוע משותפות, באמצעות הקצאת שעות. זאת בנוסף לתקציב תוספתי לקיום מפגשים בין קבוצות בחברה הישראלית.
באשר לטענה על אי שילוב נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות: הנושא מעוגן בתחומי הדעת השונים. באשר לטענה על התכנית מולדת, חברה ואזרחות - הפיקוח על יישום התכנית מתבצע ע"י המפקחים הכוללים במחוזות בחינוך היסודי.
באשר לטענה על היעדר הכשרה ופיתוח מקצועי של המורים: השתלמויות בנושאים אלו מתקיימות לאורך השנים, מאז הקמת המטה, וציבור גדול של מורים לקח בהן חלק. האגף להכשרת מורים ימליץ לשלב יחידת לימודי חובה בנושא זה לכל הסטודנטים במכללות להוראה. לקראת שנת הלימודים הבאה תגובש תכנית פיתוח מקצועי מקיפה וכן תיושמנה תכניות הפיתוח המקצועי שנבנה בקיץ האחרון.
יודגש שמינהל חברה ונוער הציב יעד להגדלת המפגשים הבין מגזריים, ונושא זה נמצא בתכנית העבודה. בשנת תשע"ו גובש אף מתווה חדש לחינוך לערכים שכולו מכוון לקידום חיים משותפים. כמו כן, בתכנית הליבה לשעת המחנך כ-60% מהתכנית עוסקת בהיבטים הקשורים בנושא.
באשר לטענה על אי מיצוי הפעילות עם ארגונים לא-ממשלתיים: באפריל 2015 יצא חוזר מנכ"לית שנותן תוקף למדיניות שגובשה בשיח בין מגזרי, ועניינה הסדרת היחסים עם ארגונים חיצונים המפעילים תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך. בהתאם לחוזר, מנהל מוסד חינוכי יכול לבחור כל תכנית המופיעה במאגר בהתאם לצרכיו ולמשאביו. בצד כל תכנית מופיע משוב מנהלים ומשוב מפקחים המתייחס לאותה התכנית ובכך מאפשר למנהל בחירה מושכלת ומקצועית. כמו כן, במסגרת עבודת המטה לחינוך אזרחי הוסדרו מפגשים עם העמותות והארגונים העוסקים בחיים משותפים לצורך תיאום ושיתוף פעולה.
תגובת המטה למאבק בגזענות: "על-פי נתונים שנאספו על-ידי המטה, במהלך השנה שהסתיימה במארס 2016, תועדו 31 מקרי גזענות מסוגים שונים הקשורים להתנהלות משרד החינוך ומוסדות חינוך שונים - 16 מתוכם כנגד ערבים, שישה כנגד מזרחיים, ארבעה כנגד דוברי רוסית, שלושה כנגד הקהילה האתיופית ועוד שניים נגד פליטים. מדובר על זינוק מדאיג ביחס לתקופה המקבילה ב-2014, אז עמדו סך מקרי הגזענות במוסדות החינוך על 19.
עו"ד נדאל עות'מאן, מנהל המטה למאבק בגזענות, אמר כי "שרי החינוך מתחלפים מדי מספר שנים במשחקי הכיסאות הפוליטיים, אך כולם ללא יוצא מן הכלל מעדיפים להשליך הרחק מהם את תפוח האדמה הלוהט. דוח המבקר והליקויים עליהם הוא יצביע אמנם חשוב, אך הרבה יותר קריטי תהיה הנכונות של משרד החינוך ליישם רפורמות שיבטיחו עיסוק אינטנסיבי ושיטתי בחינוך לחיים משותפים ונגד גזענות".
ריבלין: "נועדנו לחיות יחד"
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמרה בתגובה לדוח המבקר: "העובדה שהמבקר מצא כי תכניות רבות של משרד החינוך לא מומשו בפועל, כי אין גורם אחד מרכזי שמוביל את המאבק החינוכי בגזענות, כי מורים לא קיבלו את ההכשרה המתאימה לכך וכי כל בית ספר רשאי לעשות ככל העולה על רוחו - היא עוול גדול שזועק לתיקון ושינוי. הדרישה מהמערכת היא לנער את האבק מעל התכניות הקיימות ולקדם מהלכים פרקטיים, מוסדרים, בכל בתי הספר, תוך שליטה מלאה של המחוזות בנעשה בכל מקום".