הרכב מיוחד של ועדת החינוך, התרבות והספורט בשיתוף הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, דן היום (רביעי) במצב התלמידים האלרגים במערכת החינוך. בדיון עלה כי רק ארבעה ילדים אלרגים מכיתות ג' ומעלה זוכים לסייעת צמודה, למרות סכנת החיים לחלקם, ולכן ההורים אינם שולחים את ילדיהם לבתי הספר.
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), פתח ואמר: "אין ספק שהסוגיה צריכה להיות מטופלת כנראה בפורמט אחר ממה שטופלה עד היום. אני לא אומר שהיא הוזנחה, הנושא טופל והוקצו לו משאבים רבים אבל עדיין יש בעיות. יש את הרציונל של ההורים ושל משרד החינוך עם המשימה הלא פשוטה שהוא צריך לקבוע איפה הקו עומד. זה לא פשוט, מדובר בבריאותם של ילדים. ננסה להוביל לחשיבה אחרת מול משרד החינוך כדי לצמצם את החששות של ההורים למינימום. ל-100% לא נצליח להגיע אף פעם. הסוגיה לא תיפתר אם לא ישלבו ידיים כולם - משרד החינוך, הרשויות המקומיות והמורים".
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), אמרה בדיון: "המטרה שלנו היא להגיע לפתרון אופטימלי. עניין ילדים אלרגים במערכת החינוך עולה יותר ויותר למודעות וגם היקף הילדים הולך וגדל עם השנים. אם בעבר כשהיו מספר מצומצם של ילדים נכון היה לקיים מענה מסוים, אנחנו צריכים לבחון איזה אופי של מענה אנחנו צריכים לתת היום. אנחנו רוצים להגיע למצב של מניעה גם מבלי שתהיה סייעת צמודה לכל ילד בכך שנכשיר מערכות שונות להתמודד עם האלרגיות של הילדים".
סמנכ"ל משרד החינוך: "2,600 ילדים אמורים לקבל את הסיוע"
ח"כ נורית קורן (הליכוד) אמרה בדיון: "זה נושא שאנחנו עוסקים בו מתחילת הקדנציה, צריך לראות איך אנחנו עושים את החברה שלנו ערכית ושוויונית יותר. האם החזרת האחיות תוכל לסייע? יש פה בעיה מאוד קשה, אולי העלויות לא יהיו כל כך גבוהות כמו להחזיק סייעת".
סמנכ"ל משרד החינוך ומנהל המנהל הפדגוגי, אריאל לוי, אמר: "זה נושא שמעסיק אותנו ב-6-7 שנים האחרונות. הדבר הזה נלמד יחד עם משרד הבריאות. נכון להיום אנו מעריכים שיש 20 אלף ילדים ובני נוער אלרגים. לילדים יש סיוע שהוא בעייתי כי מגיל מסוים הסייעת לא אפקטיבית מבחינה פסיכולוגית. 2,600 ילדים אמורים לקבל את הסיוע הזה בשנת הלימודים הזו, מתוכם 2,000 בגנים, 600 בכיתות, כאשר בתשע"א היו 98 ילדים".
רק כ-5% מהערעורים בנוגע לסייעות יאושרו
מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות, ד"ר ליזה רובין, התייחסה לוועדות הערר: "היו 115 פניות בוועדה לעררים השנה, מתוכם 100 ילדים אלרגים. הדיונים טרם הסתיימו אבל מתוכם לכ-5% יאושר הערעור". נציג פורום הוועדים היישובים, יעקב שטיינברג, התייחס לנושא: "ילד אלרגן צריך להיות בבית הספר כמו כולם. משרד החינוך צריך למצות את התהליך כדי שהילד ילמד בבית הספר. עם זאת, צריך להיות רציונליים, יש דברים שאפשר להימנע מהם. צריכים להיות שילוט וסימון בחדרי מורים".
נציגת המועצה לשלום הילד התפלאה על כמות האישורים הקטנה: "אם מאשרים רק 5% מהערר איפה הבדיקה הפרטנית? זו בעיה שנדרשים אליה לא רק בישראל אלא בעולם, בנושא האחיות אנחנו חושבים שזה דורש יותר חשיבה, אולי לא תחליף לסייעת אבל יכול להקל משמעותית".
ח"כ שאשא ביטון ציינה: "בביקורים שערכתי בארה"ב נוכחתי שהכל מטופל בתוך בית הספר, מוכשרים שם צוותי בית הספר להתמודדות עם כל המקרים, השאלה איך אנחנו כמסגרת יכולים לתת מענה רחב הרבה יותר ולצמצם את השימוש בסיוע חיצוני של סייעות ואחרים למינימום במקרים חריגים". היא התייחסה לסוגיית החזרת אחות בית הספר: "בזה שנפרק לרמת התפקיד מה אנחנו מצפים מאותה האחות, יכול להיות שנמצא את הפונקציונליות הזו קיימת בבתי הספר. יש הרבה מאוד מענים שאנחנו יכולים לתת היום אם רק נחליט שנעשה את הצעד הזה".
אורלי בז כץ, אם לילד בן שבע שאלרגי לחלב ואגוזים ברמה מסכנת חיים, אמרה ל"מעריב אונליין": "לצערי הוא עבר פעם החייאה ופעמיים היה לו שוק אנפילקטי (תגובה אלרגית חמורה שעלולה לסכן חיים). הוא מלווה על ידי סייעת בית הספר במשך כל השעות. העניין הוא שבשנה הבאה כבר לא תהיה לו האפשרות לקבל את זה כי הוא יעלה לכיתה ד'" והוסיפה: "באתי לכאן כי אני רוצה להסביר למי שלא מכיר את החיים הלא פשוטים האלה ואני רוצה לשמוע מה יהיה בשנה הבאה".
בתום הדיון קבעו ח"כ שאשא ביטון וח"כ מרגי כי בשבועות הקרובים יכונס שולחן עגול משותף של שתי הוועדות עם הורים, נציגים מקצועיים ונציגי המשרדים הרלוונטיים שיקבע מה השינויים והנהלים הדרושים למען הילדים האלרגנים בישראל, ובו יבוסס מסמך מוסכם וסופי לפתרון הסוגיה.