ביום ראשון הקרוב, 310,565 סטודנטים יפקדו את 63 מוסדות ההשכלה הגבוהה הפרוסים בכל רחבי ארץ עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ז. 234,965 הם תלמידי תואר ראשון, ש־58,690 מביניהם הם סטודנטים חדשים. מדובר בירידה קלה במספר הלומדים לתואר ראשון לעומת שנה שעברה (236,340) אבל המגמה ברורה ועקבית: יותר ויותר צעירים בישראל מוותרים על התואר הראשון, במה שנראה כמו ניצנים של זניחת הלימודים האקדמיים לטובת השתלבות מהירה בשוק התעסוקה. לפי מסמכי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הסיבה העיקרית להאטת קצב הגידול במספר הסטודנטים נעוצה במיצוי שכבת הגיל הפונה ללימודי תואר ראשון (גילאי 20־24 בעיקר), וההערכה היא שמגמה זו, שמדאיגה רבים, צפויה להימשך גם בעתיד.
לא תמיד זה היה כך. בשנות ה־90, עם פתיחת המכללות, אופיינה המערכת בגידול משמעותי במספר הסטודנטים. קצב הגידול השנתי במספר הסטודנטים הכללי עמד אז על 8.1% בממוצע לשנה. קצב הגידול בקרב לומדי התואר הראשון היה אף גבוה יותר - 8.7% בממוצע לשנה. שנות האלפיים, לעומת זאת, כבר עמדו בסימן האטה בקצב גידול הסטודנטים, שהתייצב באותן שנים על כ־3.5% לשנה.
בשנים האחרונות אנו עדים להאטה משמעותית נוספת בגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה. הגידול בכלל המערכת עומד על 0.2% בלבד, והוא חל בעיקר בתארים המתקדמים. בתואר הראשון נהיה עדים לירידה של 0.6%, שרובה מתרחשת בקרב הלומדים באוניברסיטאות, כולל האוניברסיטה הפתוחה. ונשאלת השאלה - מה גרם לירידה באטרקטיביות של הלימודים לתואר ראשון בקרב הצעירים בישראל?
"במגזר הפרטי - השכר, התנאים וההתקדמות הם נגזרת של הניסיון של העובד וכישוריו, ולא נגזרת של השכלתו", מסבירה מיכל דן־הראל, מנכ"לית חברת מנפאואר, "הניסיון העסקי שבן אדם מביא איתו הוא הרבה יותר רלוונטי. תואר ראשון לא מבטיח עבודה. כדי למצוא משרה, המעשיות היא החשובה".
אז אולי כדאי לכולם לוותר על התואר הראשון?
"לא כדאי. גם אם אדם צובר ניסיון מעשי ומצליח לבנות את עצמו בשוק התעסוקה, מתישהו חסרונו של תואר ראשון יהפוך להיות גורם מעכב. מה עוד שמעסיקים רבים המחפשים לאייש תפקידים בתחומים משרדיים כגון שיווק, תפעול, ביטוח, בנקאות טלפונית ונציגי שירות מעדיפים פעמים רבות בוגרי תואר ראשון. ההנחה היא שהלימודים האקדמיים הקנו לעובד יכולת להתמודד עם תכנים, שיטות למידה, אנגלית ברמה נאותה, ידע כללי וכישורים נוספים שיקלו עליו להתמודד עם התפקיד. כיום יש מגמה גם בתפקידי תעשייה מסוימים, כגון הפעלת קווי ייצור, להעדיף בוגרי תואר ראשון. ההנחה היא שבוגרי תואר ראשון יוכלו להתמודד עם מכונות מתוחכמות ועם האנגלית הנדרשת. היום, כדי להפעיל מכונה, העובד לא נדרש לסובב גלגל. המכונות הן דיגיטליות וקו הייצור מתוחכם".
מה תמליצי לצעירים הישראלים ללמוד?
"קיימת קבוצה קטנה יחסית של מקצועות שמצריכים ידע התמחותי ספציפי. על מנת לאייש מספר לא מבוטל של משרות במשק, לא כל כך משנה מהו תחום הלימוד. אני ממליצה לכל סטודנט שאינו מייעד עצמו להיות מהנדס, מורה, רופא, רואה חשבון וכיוצא בזה, ללמוד את מה שמעניין אותו. ללכת עם הלב. גם פילוסופיה זה טוב. לתואר בכלכלה אין יתרון כשלעצמו, אלא אם מישהו רוצה לכוון עצמו לקריירה בעולמות המסחריים והפיננסיים. הדבר החשוב הוא שבמקביל ללימודיהם יתחילו הצעירים לעבוד בתחום שבו הם רוצים להתפתח. שיתחילו לצבור ניסיון".
אז מלצרות לא ממש מומלצת כעבודת סטודנטים?
לא. חבל לבזבז את הזמן. גם אם הדבר כרוך בפריסת לימודי התואר על פני יותר שנים, יש חשיבות גדולה, במקביל ללימודים, להיכנס לתפקיד זוטר וחלקי בתחום שבו מעוניינים להשתלב, ללמוד אותו מלמטה, וליצור פרופיל דיגיטלי נכון וקשרים. בסופו של דבר, הניסיון המעשי וההיכרות יעניקו את היתרון על פני שאר המועמדים. אם מישהו לומד שיווק, חשוב שייכנס לחברת שיווק גדולה או לחברת פרסום ולשים רגל בדלת".
זה יסלול לו את הדרך גם לתפקידי ניהול?
"לחלוטין כן. אחת הבעיות של צעירים בוגרי תואר ראשון היא שהם מחפשים לקפוץ ישר לניהול, כשלמעשה אין להם שום ניסיון עסקי. אבל לאחר מספר חודשים של חיפוש עבודה הם כבר מבינים שהם צריכים להתחיל מתפקיד זוטר, להכיר את התחום, להוכיח את עצמם ורק אז יוכלו להתקדם. אצלנו במנפאואר, למשל, כל ראשי הצוותים התחילו כיועצי השמה והתקדמו".
נוטשים את מדעי החברה
מאז המחצית השנייה של שנות ה־90 חלה מגמה דרמטית נוספת בבחירותיהם של הסטודנטים החדשים, שיותר ויותר מהם העדיפו את לימודי מדעי הטבע והטכנולוגיה על פני מדעי הרוח והחברה. כך עלה בהתמדה חלקם של הסטודנטים שבחרו במקצועות המתמטיקה, מדעי המחשב, ההנדסה ומדעי הטבע והוא התייצב כיום סביב ה־28%. אחוז הלומדים במדעי החברה והרוח, לעומת זאת, יורד בהתמדה. בעוד בשנת תשנ"ז (1996־1997) עמד שיעור הסטודנטים בתחומים אלו על 44%, הרי שבפתח שנת הלימודים הנוכחית - 20 שנה אחרי - הוא עומד על כ־25%.
זאת ועוד: בתשנ"ז למדו כ־24% מהסטודנטים לתואר ראשון את אחד ממקצועות המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי הטבע או ההנדסה. אחוז התלמידים בתחומים אלו עלה בהתמדה עד שנת תשס"ב (2002), שבה הוא הגיע אף מעבר לרף ה־30%, ירד במעט בשנים שלאחר מכן ואשתקד, תשע"ו, עלה ל־29.4%. אחד ההסברים לכך הוא שהתנודות המאפיינות את ענף ההייטק באות לידי ביטוי בנתוני הסטודנטים הרב־שנתיים: בשנים שבהן הביקוש מצד התעשייה לכוח אדם אקדמי בתחומים אלה גדל, גם אחוז התלמידים במקצועות אלה עולה. בתשס"ב, למשל, הגיע שיעור תלמידי מקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב ל־8.3% מכלל הלומדים לתואר ראשון. בשנים שלאחר מכן נרשמה ירידה במספר הסטודנטים, ובתשע"ו מספרם הגיע ל־6.7% מכלל הסטודנטים. שיעור לומדי ההנדסה יציב פחות או יותר בשנים האחרונות ונאמד ב־18% מכלל הלומדים לתואר ראשון.
קיריל שרברמן, חוקר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, לא מתפלא על נתוני התנודתיות בביקושים. "השוק בימינו", הוא טוען, "מאוד דינמי. הדרישות משתנות בפרקי זמן קצרים. צעיר שנכנס היום לשוק העבודה צריך להכין את עצמו לתהליך למידה מתמשך. הוא גם צריך להבין שהציפייה שלו לעסוק בתחום שיהלום בדיוק את מה שהוא למד היא לוקסוס. לכן, אם אין לו נטיות ברורות למדעים המדויקים, כדאי לו ללמוד תחומים יותר אוניברסליים, שאפשר לעשות בהם אחר כך שימוש מגוון".
אז הצעירים צריכים להכין עצמם לחיים של חוסר ביטחון תעסוקתי?
"כיום, למעט חברת חשמל ומקורות, אין כמעט מקומות שגם משלמים שכר גבוה וגם מעניקים ביטחון תעסוקתי. במשרות הממשלתיות השכר היום קפוא והן כמעט היחידות שמבטיחות קביעות. השוק הפרטי, שחלקו בכלכלה גדל, אומנם משלם יותר, אבל הוא הרבה יותר תנודתי".
האם קיים מתאם חיובי בין השכלה גבוהה לבין שכר?
"בהחלט כן, וחשוב להדגיש שהתשואה להשכלה היא חיובית, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. כלומר, מי שרוכש השכלה גבוהה צפוי להרוויח יותר ממי שלא".
בכמה יותר?
"כאן יש הבדל בין גברים לנשים. אישה עם 16 שנות לימוד הרוויחה בשנת 2008 פי שניים מאישה עם 12 שנות לימוד. לעומת זאת, גברים משכילים באותה שנה הרוויחו כמעט פי 2.2 ביחס לגברים בעלי 12 שנות לימוד. עם זאת, הפערים בשכר בין משכילים ללא משכילים מעט מצטמצמים בשנים האחרונות. כיום הם עומדים על פי 2.25 בין הגברים, ופי 1.9 בקרב הנשים. הממוצע הוא פי 2.1".
מדוע הפערים מצומצמים יותר בקרב הנשים?
"כיוון שנשים מאיישות מקצועות פחות מתגמלים, כגון הוראה ועבודה סוציאלית. אם נוסיף לכך את העלאת שכר המינימום, אז ניתן להבין את צמצום פערי השכר בין משכילות לאלו שאינן משכילות".
עובדים רבים מתלוננים על כך שאינם משתכרים בהתאם להשכלתם.
"זה נכון וזה קיים גם בשוק הפרטי וגם במגזר הציבורי. מורים בבתי הספר היסודיים, למשל, נדרשים כיום לתואר ראשון אבל שכרם לא עלה בעקבות דרישה זו. דבר נוסף הוא שיש מקצועות שנמצאים בהצפה. כך למשל השכר השעתי לעורכי דין ירד ב־20 השנים האחרונות באופן משמעותי, וכנ"ל גם של רואי החשבון ושל הביולוגים. צריך גם לזכור שבזמנים של משבר כלכלי, האקדמאים חשופים יותר לפגיעה, במיוחד כאשר מתרחשת עלייה בדרישה למשרות מתחום השירותים".
השכלה לא תרמה לצמיחה
מתחילת שנות ה־90 גדל מספר הלומדים לתואר ראשון ביותר מפי שלושה עד תחילת העשור הנוכחי. בנוסף, מערכת ההשכלה הגבוה מתגאה בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה המתגוררת בפריפריה. אשתקד, תשע"ו, 24% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במוסדות בדרום ובצפון הארץ. לעומת 9% בלבד שלמדו כך בשנת תש"ן (1990). החוקר גלעד ברנד ממרכז טאוב מתבונן בנתונים הללו באופן מורכב. "השכלה גבוהה חשובה לפרט מאחר שהיא נדרשת כדי להתחרות על משרות במשק, אך השאלה המעניינת היא אם השכלה תורמת לעלייה בצמיחה, כלומר מגדילה את סך העוגה במשק או שמא היא רק כלי הקובע כיצד תתחלק העוגה בין האנשים".
ובכל זאת, בשנים האחרונות ניתן לראות גידול בפנייה לתארים גבוהים. האם זה משתלם?
"מבחינת הפרט, הכדאיות פוחתת עם כל תואר נוסף. בעוד תואר ראשון מזכה, בממוצע, בתוספת שכר די משמעותית - כ־30% לפי אומדנים שונים - התוספת לשכר עבור תואר שני משמעותית הרבה פחות, כ־10% בלבד. התוספת לשכר בתמורה לתואר השלישי היא כבר אפסית. כדאי גם לזכור שלהשכלה יש עלות אלטרנטיבית - שנות הלימוד באות על חשבון זמן שבו ניתן היה להתקדם ולצבור ניסיון בשוק העבודה".
אם כך, האם הגידול במספר מקבלי התארים טוב למשק?
"לא בהכרח. מהפכת ההשכלה הגבוהה שפרצה באמצע שנות ה־90 לא הביאה לשיפור המצופה בקצב הצמיחה של פריון העבודה, שהוא הגורם העיקרי המשפיע על גובה המשכורות שאפשר לשלם לעובדים. מאז תחילת שנות האלפיים חלה אפילו ירידה מסוימת בקצב הצמיחה של הפריון. סביר להניח שפתיחת המכללות והעלייה בנגישות להשכלה תרמה לניידות החברתית מכיוון שיותר פרטים הצליחו להשיג תואר ולהתחרות על משרות שללא השכלה היו חסומות בפניהן, אך קשה להצביע על תמורה למהפכת ההשכלה מבחינת הצמיחה וההכנסה הלאומית"
למצולמים אין קשר לכתבה