האם אנחנו בדרך לעיר תל אביב-יפו-בת ים? כשנתיים וחצי לאחר הקמתה, המליצה היום (ראשון) ועדת החקירה המיוחדת בחינת מעמדה המוניציפלי של בת ים, שהוקמה על ידי שר הפנים לשעבר גדעון סער, המליצו היום חברי הוועדה, ברוב של ארבעה מול אחד, לאחד את בת ים ותל אביב לרשות מוניציפלית אחת וזאת עד לנובמבר 2018, מועד הבחירות לרשויות המקומיות. בעוד שבעיריית תל אביב בירכו על ההמלצה, בעיריית בת ים מתנגדים בתוקף והנושא עלול להגיע גם לערכאות משפטיות.
הוועדה, בראשות ראש עיריית אשקלון לשעבר, בני וקנין, המליצה לבצע את המהלך בכפוף להקמת מנהלת שתכין את התשתית לאיחוד בין שתי הערים.
המלצות הוועדה, שקיימה כ-30 ישיבות, יוגשו לשר הפנים, אריה דרעי. במשרד הפנים הבהירו היום שדרעי ממתין כעת להתייחסות ראשי עיריות תל אביב ובת ים להמלצות ורק לאחר מכן יכריע האם לקבל את ההמלצה הדרמטית.
בטווח הביניים, עד לאיחוד וכדי לשמור על איזון תקציב השוטף של עיריית בת ים, המליצה הוועדה על מתווה בעל שלושה מרכיבים: חלוקת הכנסות שנתית של עיריית תל אביב לעיריית בת ים בהיקף של 30 מיליון שקל מארנונה ממשלתית (משרדי ממשלה ומחנות צה"ל שבתחום העיר תל אביב) וזאת, עד לאיחוד המלא בין שתי העיריות.
עוד ממליצה הוועדה על הקצאת מענק ממשלתי מיוחד בהיקף של 30 מילון שקל עד למועד האיחוד ובמקביל, ביצוע תהליך התייעלות של עיריית בת ים בהיקף של כ-20 מיליון שקל. הוועדה הדגישה בהמלצתה, שיש לבצע את המתווה של חלוקת ההכנסות כמקשה אחת, במקביל להליכי האיחוד בין תל אביב ובת ים.
הוועדה הבהירה שההמלצה על איחוד מלא החל מנובמבר 2018 היא במועד המוקדם ביותר האפשרי לנוכח הנסיבות. אם תאושר ההמלצה, תושבי תל אביב ובת ים ייבחרו במשותף את ראש העירייה של העיר המאוחדת. בנוסף, הוועדה ביקשה להגדיר במשותף עם עיריות בת ים ותל אביב והממשלה את המשך תפקודה המוניציפלי של בת ים כרובע עירוני, כדי לחזק את מעמד תושבי בת ים במליאת מועצת העירייה המאוחדת. ההמלצה נובעת לנוכח החשש מפני "בליעת" בת ים בתוך תל אביב שמספר תושביה גדול בלמעלה מפי 2..
המנהלת שעל הקמתה ממליצה הוועדה, תסיים את עבודתה חמש שנים לאחר האיחוד הרשמי ותסייע לתיאום בין משרדי הממשלה וכן תעניק סיוע ברציפות תפקודית לבת ים ותקדם תכנית אסטרטגית של שתי העיריות לתהליך האיחוד. במסגרת התכנית תיבדק רמת השירותים שזוכים לה תושבי בת ים, לאחר האיחוד וכן סיוע בהסברה ובמידע לתושבי העיר.
בדעת מיעוט בוועדת החקירה היה אדריכל דורון דרוקמן, מנהל אגף בכיר לתכנון אסטרטגי במינהל התכנון במשרד האוצר. הוא הסביר את התנגדותו לאיחוד, בכך שניתן להביא את בת ים לאיזון הכלכלי הנדרש, תוך יצירת פיקוח ובקרה על התנהלותה התקציבית של בת ים.
דרוקמן סבור שניתן היה להגיע ליעד של איזון תקציבי באמצעות הפעלת סמכויותיו של משרד הפנים וכן ביצירת מקורות הכנסה נוספים לבת ים, בין היתר, באמצעות שינוי גבולות או חלוקת הכנסות ביחד לשטחים המצויטים בתחום שיפוטה של חולון ואשר מיועדים למסחר ולתעסוקה. הוא ציין עוד שלאור פוטנציאל ההכנסות מהשטחים, בת ים תוכל לייצר לעצמה את הבסיס הכלכלי הנדרש.
בנוסף לווקנין ודרוקמן, כיהנו בוועדה גם סיוון להבי, סגנית מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים; רות שוורץ-חנוך – יו"ר הוועדה המרחבית הראל ועו"ד אמנון כהן – רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.
ד"ר יריב ויינגוורץ, ראש התכנית לתואר שני במינהל השלטון המקומי בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שהציג את עמדתו מטעם עיריית בת ים - טען שלא רק שאיחוד כזה לא יהווה פתרון נכון ומתאים, אלא שהוא אף עלול לפגוע עוד יותר הן במצבה של תל אביב והן במצבה של בת ים.
לדבריו, איחוד השתיים לא יפתור את בעיותיה התקציביות של בת ים ואף קיים חשש שמהלך כזה יעלה במשאבים רבים לתל אביב, הרבה יותר מההכנסות שבת ים תביא איתה. עוד הוא הוסיף שכאשר יישובים קטנים מאוד, קיים היגיון כלכלי של איחודן תחת ראש מועצה אזורית אחת, אבל לא במקרה של עיר גדולה כבת ים ולכן, לדעתו, האיחוד ייפגע מבחינת הייצוגיות הדמוקרטית בתושבי בת ים. הוא טען עוד שהפתרון הוא בהתייעלות תקציבית של עיריית בת ים ולטווח הבינוני – חלוקת הכנסות עם תל אביב.
בעיריית בת ים תקפו בחריפות את ההמלצה לאיחוד עם תל אביב: "130 עמודי הדוח מציגים שורת המלצות מבולבלות ולא ישימות, שאינן נותנות מענה לא לטווח הקצר ולא לסוגיות המהותיות לטווח הארוך. דבר אחד ברור – לא נקבל כל מהלך חד צדדי, לא נסכים לסחבת נוספת ולהצהרות חסרות תוקף. אנו סמוכים ובטוחים ששרי האוצר והפנים יעשו כל שביכולתם כדי להצדיק כדי להבטיח צדק לתושבי בת ים לאלתר".
בתל אביב הגיבו מקיר לקיר בסיפוק על המלצת האיחוד וקראו שלא להירתע ולבצע את המהלך הנועז. "טוב עשתה הוועדה שמונתה על ידי שר הפנים הקודם, גדעון סער, והחליטה כי זו העת לאחד בין תל אביב לבת ים", ציין המשנה לראש העירייה, ארנון גלעדי (ליכוד) והסביר: "בישראל ישנן כיום מעל 250 רשויות מקומיות. כל בר דעת יודע שזהו מספר מוגזם ולא פרופורציונלי, במיוחד במדינה של שמונה מיליון אנשים".
גלעדי ציין שבשנים האחרונות הצליחה תל אביב-יפו לצאת מהגירעון בו היתה שרויה ולהגיע לאיזון תקציבי והיא מצליחה להעניק לתושביה מגוון שירותים טובים ואיכותיים וההגירה החיובית אליה היא העדות לכך. "כיו"ר איגודן לתשתיות ואיכות סביבה המאגד בתוכו 24 רשויות מקומיות, אני יכול לומר בוודאות, כי סנכרון ותיאום העבודה בין הפרויקטים הרבים המבוצעים ברשויות השונות, הוא מהפתח לצליחת המשימות הלאומיות בתחום התשתיות שאנו עומדים בפניהן", ציין עוד גלעדי – "איחוד בין הערים יביא לשיפור משמעותי ברווחת השירותים המוענקים לתושבי בת ים – החל משלב התכנון, דרך מוסדות החינוך המקומיים ועד לתחבורה ציבורית, איסוף אשפה ופיתוח תשתיות ציבוריות".
מעיריית תל אביב נמסר: "בעירייה טרם התקבלו המלצות הוועדה וכאשר יתקבלו נלמד אותן ונגיב בהתאם. עמדתה של העירייה, כפי שהיא גם הוצגה בפני הוועדה היא שבמדינת ישראל בכלל ובמטרופולין גוש דן בפרט, יש מספר בלתי סביר של רשויות ונכון לאחד רשויות לעיר אחת שתיתן שירות טוב יותר וביעילות רבה יותר לאזרחי המדינה. מסיבה זו, עיריית תל אביב הביעה את נכונותה להתאחד עם בת ים. פתרונות חלקיים של העברת הכנסות לא מקובלים עלינו והם מבחינת מתן דגים ולא חכה".