במהלך החודשים האחרונים התכנסה מטעם השלטון המקומי ועדה בראשות שר החינוך לשעבר, שי פירון. מטרת הוועדה: בחינת שיטת התקצוב במערכות החינוך ברשויות המקומיות ושל תשלומי ההורים. בחודשי עבודתם גיבשו העוסקים במלאכה כמה המלצות, ובראשן המלצה ליצירת סל חינוך בסיסי לתלמיד והמלצות בנושא גביית תשלומי ההורים. בוועדה השתתפו מנהלי אגפי חינוך של ערים ויישובים ברחבי הארץ, שייצגו סקטורים שונים, יועצים משפטיים וכלכליים ועוד.
אז מהו אותו סל לתלמיד? על פי המלצות הוועדה, כפי שקיים סל הבריאות, ובו שירותים בסיסיים שניתנים לכל אזרח, כך יגובש סל לתלמיד. "על סל זה לכלול את סל השעות, השירותים הנלווים והפרויקטים הנדרשים להתפתחות בוגר מערכת החינוך ולממנם באופן מלא", נכתב במסקנות הוועדה.
בנושא הרגיש של גביית תשלומי ההורים ממליצה הוועדה לשנות את השיטה, לבטל את התשלומים במתכונתם הנוכחים ולעבור לשיטת גביית התשלומים באמצעות הביטוח הלאומי. כך הגבייה תבוצע באופן דיפרנציאלי, לא יהיה צורך באכיפת הגבייה ויובטח קיום הפעילויות לכלל התלמידים. ההמלצות יוגשו למשרד החינוך במהלך החודש הקרוב.
לפי מסקנת הוועדה, קיים חוסר הלימה בין השעות המוקצות בחינוך העל־יסודי לבין השעות הניתנות בפועל, וקיימים פערים גדולים בתקצוב זרמי החינוך השונים. לכן, ממליצה הוועדה להשוות את השעות המוקצות לכלל הזרמים והקהילות. נוסף על כך, קוראת הוועדה לפישוט ושקיפות של שיטת התקצוב ושל המשאבים העומדים לרשותם של הגזברים, מנהלי החינוך ברשויות ומנהלי בתי הספר.
בהצגת הדוח כתב פירון כי הדוח "מצביע לא רק על כשלים ופערים, אלא גם על כיוונים לפתרון הבעיות. אני מאמין שהידברות, שקיפות ועבודה משותפת של השלטון המרכזי והמקומי יובילו לצמצום הפערים ופריחת החינוך".
"הוועדה הזאת הייתה מאוד יעילה, ונחשפה למערכות התקצוב במדינת ישראל, באוצר", אומר חבר הוועדה משה נחום, מנהל אגף החינוך בדימונה. "קיבלנו הסברים איך התקצוב העכשווי של האוצר עובד, הציגו לנו את הנתונים ואת כל מה שצריך להציג כדי שתהיה לנו ראייה יותר מרחבית כדי להבין איך מתנהלת ההקצבה".
צדק עם הילדים
במהלך דיוני הוועדה נפגשו חבריה עם גורמים רבים, בהם ראשי ערים ומנהלי בתי ספר, ואלה העלו בפני חברי הוועדה את הקשיים העומדים בפניהם. "ראשי הערים העלו כל מיני בעיות שהעיקו עליהם: הסעות, תשלומי הורים", מספר נחום, "גם למנהלי בתי ספר היה מה לומר בנושא התקצוב - איזה סוג תקצוב הם היו רוצים, מה היה להם נוח. שמענו את המודל האוטופי שלהם - איך לנהל את סל התלמיד. נפגשנו עם ועדי הורים ושמענו מה המחשבות שלהם על הסל, אך הם בעיקר דיברו על תשלומי הורים ואיך זה צריך להתנהל. הוועדה נחשפה לשורה של גורמים שהיו מסוגלים לתת לנו מידעים על נושא תקצוב הסל, וכמובן ,אחרי זה ישבנו כוועדה ודנו בנושאים. נחשפנו לתקצובי חינוך מכל העולם. לקחנו המון מודלים מכל העולם - בדקנו איך מתקצבים סל תלמיד בכל מיני ארצות".
איך לדעתך זה אמור להיות מתוקצב?
"צריך להיות תקצוב דיפרנציאלי על פי מפתח שעיבדנו. תשלומי הורים הם סוגיה חשובה מאוד, אם אנחנו מדברים על חוק חינוך חובה. רצינו להוריד את זה מההורים ולהשית את התשלום של ההורים דרך הביטוח הלאומי במס מאוד זעיר, כדי לא להכביד על הורים שהיום צריכים לשאת בנטל כבד מאוד, בעיקר כאלה שיש להם שלושה או ארבעה ילדים בבית הספר. זו פעם ראשונה שמרימים את הכפפה הזאת ומנסים להתמודד עם האתגר הלא פשוט הזה. סל תלמיד הוא סוגיה מורכבת. אני חושב שההמלצות הן טובות, ושי פירון הוא אדם מקצוען שבקיא במטריה, שידע להוביל את הוועדה בצורה יפה ומוצלחת. אני חושב שיש בדוח המלצות מאוד מעניינות שיובילו לשינוי רדיקלי, אם הן יאומצו במשרד החינוך".
ומה לדעתך הסיכויים שהמסקנות יאומצו וייושמו?
"העניין הוא במידת הלחץ של הרשויות המקומיות. אנחנו יודעים שהרשויות המקומיות הן כוח אלקטורלי, ציבורי, ואם מרכז השלטון המקומי ימנף את העניין ויוביל את המהלך הזה בצורה נכונה וטובה, גם אם התהליך יהיה מודולרי, אני חושב שבסופו של יום הוא יהיה אפשרי, כי הדוח נוגע בסוגיות אמיתיות ונכונות, שעושות צדק עם הילדים במדינה הזאת. מידת הנחישות של הרשויות המקומיות יהיה ערובה להצלחת המפעל הזה".
אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות וסמנכ"ל חינוך תנו"ס (תרבות, נוער וספורט) ורווחה בעיריית הוד השרון, שאף הוא היה חבר בוועדה, אופטימי בנוגע למידת היתכנות מסקנות הוועדה: "אני מאמין שאם רוצים באמת לעשות עם זה משהו, יש למשרד האוצר אינטרס. הוא צריך לחשוב על התפיסה, על המכלול לאורך שנים. הוויכוח סביב התקציב הדיפרנציאלי צריך להסתיים מתי־שהוא, וזה יקרה כשיגיעו לקונצנזוס. לכולם יש אינטרס להגיע לסיכומים עם הרשויות המקומיות ולהחליט על בסיס מה תלמיד במדינת ישראל זכאי לקבל תקצוב".
"העלינו את הסוגיות שדורשות טיפול, וכמובן, על כל סוגיה כזו צריכים לדון", אומר נחום. "המסקנות הן בהחלט טובות ונכונות, אבל יש צורך לעבד אותן ולהקים ועדות משנה שיהיו בקיאות בנושאים הכלכליים. זה היבט שיש בו הרבה כסף, וצריך לדעת איך לבצע את זה. משרד החינוך צריך לחבור לשלטון המקומי ולהביא צדק בנושא של סל התלמיד, זו מהות העניין. בסופו של דבר, מדברים על פריפריה מול מרכז ופערים בחינוך, וסוג של מודל כזה ייצר איזונים ויתקצב את הילדים בצורה דיפרנציאלית. כך נוכל לצמצם את הפער בין פריפריה למרכז, וכל תלמיד יקבל על פי הפרופיל שלו".
לכסות על החולשה
לדברי פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, "כדי לגשר על הפערים צריך לתת לחלשים יותר, אין ספק. עכשיו נשאלת השאלה באיזו שיטה יתנו להם יותר, וצריך לראות מה יהיו האלטרנטיבות. היום נותנים יותר לחלשים, אבל לא מספיק. היום הפער בין התקצוב של המדינה לתלמיד מבוסס לעומת תלמיד חלש - לא מספיק כדי לכסות על הפער. יש מחקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמוכיחים את זה. אם תלמיד חלש לפי קריטריונים יקבל הרבה יותר, על פי התחשיב של הוועדה אפשר לייצר מדרג על פי מצב סוציו־אקונומי, משכורת, גודל משפחה, פריפריה וכל מיני משתנים נוספים. נשאלת השאלה כמה מקבל בסוף החלש. כמה התלמיד יקבל - כמה שעות לימוד, כמה שעות תגבור יותר. אם הפערים מספיקים כדי לכסות על החולשה שלהם זו יכולה להיות תוכנית טובה".
אז הכל מתחיל ונגמר בכסף?
"הבעיה היא גם באיכות המורים, סוג המורים. כל הדברים האלה צריכים לבוא בחשבון. זו לא רק כמות הכסף שיתנו, אלא מה יעשו איתו. יש בעיה להוציא מורים ממקומות נעימים למקומות קשים ותובעניים. ברגע שישלמו כמו שצריך וימנו את המתאימים, זה יהיה קל יותר. בסוף זה לא משנה כמה שעות לומדים, אלא מי המורים שמלמדים. הגורם החשוב ביותר הוא המורים. מורה טוב יודע לעבוד עם אוכלוסייה מאתגרת".
“השלטון המקומי רואה בצמצום פערים ושוויון הזדמנויות לכלל ילדי ישראל יעד מרכזי מהמעלה הראשונה”, אומר חיים ביבס, יו”ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות, “הרשויות המקומיות מממנות עלויות ניכרות מתקציבי החינוך, ולכן דורשות להיות שותפות בקבלת ההחלטות ולדאוג שכל ילד בישראל יקבל את השירותים המגיעים לו כדי להצליח”.