על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל עלתה בעשר השנים האחרונות בכשנתיים. תוחלת החיים של גברים עומדת על כ־78.2 שנה ואילו של נשים על כ־82.2 בממוצע. נתונים אלה מסבירים את העומס העצום על בתי החולים ואת הקושי ההולך וגובר לתת מענה טיפולי הולם לאוכלוסייה המבוגרת בישראל.
מקור בכיר במערכת הבריאות מסר ל"מעריב־השבוע": "הזדקנות האוכלוסייה בקצב כזה לא הייתה מוכרת לנו עד כה. אם לא נתעורר עכשיו ונפעל מיד, נגיע בתוך שש שנים למשבר גדול. לאנשים לא יהיו פתרונות סיעוד, גם אם ירצו לשלם על כך באופן פרטי".
הבעיות והאתגרים שמציבה הזדקנות האוכלוסייה בישראל יידונו היום, בכנס ראשון ביוזמת משרד הבריאות, בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי. בכנס ישתתפו שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל הביטוח הלאומי, אורחים מחו"ל ובכירים ממערכת הבריאות והרווחה בישראל. שר הבריאות, יעקב ליצמן: "רפורמה לסיעוד ממלכתי היא הכרחית ותביא לשינוי דרמטי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתבגרת ולשיפור מצבם של אלפי הקשישים הסיעודיים". מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "יש צורך בהוספת מיטות אשפוז ובהכשרה של מומחי גריאטריה. אנחנו נוקטים מגוון רחב של צעדים, אך נדרשת השקעה גדולה עוד יותר".
על פי נתונים משרד הבריאות, צפויה האוכלוסייה של בני 75 ומעלה להכפיל את עצמה מ־410 אלף ב־2015 ל־811 אלף בשנת 2039. גם תוחלת החיים של בני 65 ומעלה בישראל נמצאת במגמת עלייה, הודות לרפואה מונעת ולטיפול והתערבות רפואית מצילת חיים ומאריכת חיים. נתונים אלה מכבידים על מערכת הבריאות והשיקום. כך, למשל, ההוצאה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23,000 שקל בשנה. אדם בן 65 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע לעומת שמונה פעמים בלבד לאדם צעיר יותר. עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 עומדת על 1,700 שקל לשנה לעומת 650 בלבד לאדם צעיר יותר. בני 65 ומעלה, שהם 11% מהאוכלוסייה, צורכים 45% מסך הוצאות האשפוז בבתי החולים.
לנתונים אלה יש להוסיף כי שיעור מיטות האשפוז בישראל הוא אחד הנמוכים ב־OECD, כאשר קצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה מחייבים יותר מ־250 מיטות בשנה רק כדי לשמור על השיעור הנוכחי.