"העברת שטח מתחת לשולחן": מה קורה מאחורי הקלעים בהתנחלות עמנואל?

בשלהי 2009 הגיעה להתנחלות עמנואל שבשומרון דמות חריגה בנוף המקומי. גם מפני שלא כמו הגברים במקום, לא הייתה לו חזות חרדית; גם משום שלא כמו שאר התושבים, הוא לא דיבר עברית; אבל בעיקר מפני שכאשר נתקל בנורמות שהשתרשו ביישוב הקטן, המונה כ-500 משפחות בלבד, לא הוריד את הראש. שמו היה דניאל אמאטו, פילנתרופ אמריקאי ואיש עסקים בעל אמצעים.

המועצה המקומית, הוא אומר, היא ששמעה את שמעו וביקשה ממנו בניסיון נואש לבוא ולסייע לתושביה הצעירים, אשר נשרו ממסגרות. כך לדבריו אנשיה הקצו לו שטח אדמה בלב היישוב, במסגרת הסכם בעל פה בין הצדדים.

אמאטו לא בזבז זמן. בשטח המיועד הוא הקים פינת חי וחווה, הכוללת כלבים מאולפים וסוסי רכיבה, ובמקביל קבע שם את ביתו. כציוני נלהב, הוא אף ייבא למקום קרון מקורי מאחת הרכבות ששלחו את יהודי אירופה אל מחנות ההשמדה בתקופת השואה, והתאים אותו למגורים.

לאחר מכן, נערך לשלב השני של התוכנית: הקמת בית ספר לנוער שנפלט ממסגרות. על חשבונו, כמובן. עד שזה יקום, הוא הסתייע בנוער שהתעתד ללמוד שם כדי לעשות מעשי צדקה: הפעיל תנור פיצה גדול שרכש לרווחת ילדי היישוב וחילק חבילות מזון ל-125 משפחות עניות בסביבה. מכתבי התודה לא הפסיקו לזרום. "ברצוני להודות לך על תרומתך האדירה", כתב לו למשל רב אחת החסידויות במקום, על תרומת קרוואן לקהילתו.

כשנתיים התנהלה התוכנית על מי מנוחות. עד שיום אחד, בשלהי 2013, אמאטו מצא את עצמו במסלול התנגשות עם הרבנים בהתנחלות, ומשם הדרך לעימות עם המועצה והעומד בראשה הייתה קצרה.

זו גם הייתה התקופה שבה אמאטו החל לגבש רשימת מורים שיסכימו ללמד בבית הספר לנוער הנושר, ואז, כך לטענת אמאטו, פנו אליו גורמים מהמועצה והציעו להקצות לבית הספר שטח אדמה גדול יותר, במקום אחר ביישוב, ובמקביל שאלו אם יוכל להשיג עוד קרוואנים, לאכלוס משפחות. אמאטו השיב בחיוב ופנה, לדבריו, לתורמים יהודים מארצות הברית, שהסכימו להכפיל את ההצעה. הם ישלחו להתנחלות 150 קרוואנים יבילים, בתנאי אחד: שחלקם יוקצו לטובת "משפחות צעירות שלא היה להם דיור קודם לכן או חיילים בודדים", כלשונו של אמאטו.

שם נטמן זרע הפורענות. הרבנים "לא אהבו את הרעיון שחיילים בודדים יהיו בקראוונים", אומר אמאטו. הם חששו, לדבריו, שתהיה לכך השפעה רעה על צביון היישוב. עם או בלי קשר, ראש המועצה עזרא גרשי הודיע לו לפתע כי הוא חוזר בו מהרעיון.

אמאטו רתח מזעם. מבחינתו הוא כבר השקיע זמן וכסף, והשתמש בקשריו הטובים לטובת המועצה. אז הוא החליט להילחם. תחילה בדרכי שלום. ניסה לשכנע חברי מועצה לסייע לו, וכשזה לא עבד החל לפרסם עלון עצמאי וגולל בו מעין תחקירים וידיעות על הנעשה ביישוב, ובהם טענות על שחיתות כנגד גרשי והמועצה. "התחיל מאבק מי עושה יותר לשני", אומר עו"ד מוטי אזולאי אשר ייצג את אמאטו בהליכים משפטיים נגדו. "דניאל ראה שהאינטרס של ראש המועצה הוא כבר לא לטובת היישוב, הלך ופתח עיתון. גרשי ראה שככה, שלח לו אנשים, אז דניאל הלך לשכנע חברי מועצה, וגרשי הלך והוציא לו צו הריסה מינהלי".

בחודש יוני 2014 נחת על סף דלתו של אמאטו כתב אישום. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון - המחליף את המדינה כתובע בשטחים - תבע מאמאטו להסתלק מהשטח, שכן שני הקרוואנים שהם ביתו ובית הספר העתידי, ניצבים "על עמודים, בצורה לא בטיחותית ומסכנת חיי אדם, ללא היתר". ובכלל, נטען עוד, אמאטו פולש לשטח ציבורי שאינו שייך לו. את הטענה כי הובא לעמנואל כדי לסייע לנוער הנושר שם, כפי שאכן עשה בזמן הקצר שהספיק, דחו אנשי המועצה על הסף בבית המשפט. טענו שלא היה ולא נברא. מכתב שהגיע לידי המוסף מצדד דווקא באמאטו. "אני החתום מטה... ביקשתי ממר דניאל אמאטו להביא את הקרוואן למקומו כדי להקים שם את בית הספר", כותב שם יורם שפיר, מי שהיה אז מחזיק תיק החינוך בעמנואל. מוכיחות את טענתו של אמאטו גם תמונות בהן נראה טרקטור של קבלן משנה של המועצה נהוג על ידי שניים מעובדי המועצה, מיישר ומכשיר את הקרקע שבין ביתו של אמאטו ובית הספר העתידי.

כתב האישום היה רק הקדימון. בחודשים הבאים נפל אמאטו קורבן למסכת איומים אנונימיים. פעם התדפקו שוטרים על דלתו בטענה כי קיבלו מידע אנונימי ולפיו הוא מתעלל בבתו, חקירה שנגמרה בלא כלום. הפעם השנייה הייתה חמורה יותר. זה קרה בראשית אוגוסט 2014. אמאטו התעורר בבהלה משנת צהריים של יום שבת לשמע צעקותיה של בתו. כשהביט החוצה גילה גבר שלא הכיר מסתובב בשטחו, משליך אבנים על בעלי חיים שגידל במקום, ומאיים על הנערה בת ה-13 שהיא ואביה יסתלקו מן המקום. "אתם חושבים שהתעסקתם עם בן אדם קקי!", האיש צעק לעבר הבת, כפי שנראה בסרטון שתיעדה הבת באמצעות מצלמת הטלפון הסלולרי שלה. לאחר מכן נראה האלמוני פונה אל אמאטו: "אני אזיין אותך! אתה רוצה?", צועק לעברו, ואז מפנה אל הנערה אצבע משולשת, ואומר: "אל תדאגי, אם אני לא ארים לך את המקום, אני שבוע משוחרר מבית הסוהר. ואם אני אכנס חזרה, אני אכנס על הבית הזה... חושבת שאני מניאק?!".

הם הזעיקו מיד את שוטרי משטרת אריאל הסמוכה, אולם לדברי אמאטו, עד שאלה הגיעו האיש כבר עזב את המקום. גם תלונה שהגיש למחרת בתחנה, שעמה מסר את הסרטון ותמונות של האיש חותך את הגדר המקיפה את המתחם, לא הניבה חקירה. ממשטרת אריאל נמסר לו רשמית: "נסיבות האירוע אינן מצדיקות פתיחת חקירה". אמאטו הנסער ערער על ההחלטה. בערעור כתב כי בירור שערך מול תחנת אריאל העלה כי התיק נסגר "מאחר שלא הצלחנו לאתר או לזהות את התוקף".

אז אמאטו חיפש אחריו בעצמו, ומצא את האיש, תושב בני ברק. "מעולם לא נתקלנו בו ואיננו יודעים מדוע הוא איים", טען במסגרת תביעה אזרחית שהגיש נגד האיש, ובה ניצח. "אנחנו רק יכולים לשער מי שלח אותו".

מסמכים, הקלטות ועדויות רבות שהגיעו לידי המוסף מעלים חשד כי המקרה של אמאטו הוא רק קצה הקרחון של שורת אירועים ודפוסי התנהלות תמוהים השכיחים במועצת עמנואל של עזרא גרשי. זאת הסיבה לכך שהמסמכים והעדויות הועברו על ידי התושבים גם לבלשי היחידה הארצית לחקירות הונאה, שבחודשים האחרונים שומרים עם שורת תושבי עמנואל על קשר רציף, בניסיון לגבש די ראיות שיובילו, כך מקווים התושבים, לחקירה של ממש.

 "כמו פיל לבן"

ההתנחלות עמנואל הוקמה בשנת 1983 והייתה מהראשונות שתוכננו לגמרי מראש, תוך התאמה אקולוגית לטופוגרפיה ההררית והסלעית של השומרון, וסוציולוגית - לציבור החרדי שיועד לגור שם.

כזכור, שמו של היישוב עלה לכותרות בעקבות פרשת ההפרדה בין תלמידות ספרדיות ואשכנזיות בבית הספר "בית יעקב", שהתפוצצה ברעש גדול בשנת 2009. מחאה ציבורית נרחבת קמה אז, ובעקבות עתירה מתוקשרת לבג"ץ נשלחו ההורים הסוררים לכלא, מה שהוביל להפגנות ענק של חרדים בכל הארץ. עזרא גרשי היה דמות בולטת בפרשה ההיא. הוא שהוביל את מחאת ההורים הספרדים כנגד ההפרדה בבית הספר ונגד חסידות סלונים הגדולה והחזקה בעמנואל, וזמן קצר לאחר מכן, הרבה בזכות תפקידו בפרשת ההפרדה, נבחר לראשונה לראשות מועצת עמנואל.

"השנתיים הראשונות שלו היו טובות מאוד ליישוב", אומר נ', המחזיק באחד התפקידים הרגישים במועצה, וביקש להישאר בעילום שם. "פוטנציאלית זה אדם שיכול להיות מנהיג מצוין. יש לו כריזמה, יש לו יכולות. חבל שאחרי שנתיים הוא התחיל לקחת את זה לכיוון אחר".

"הוא מקצועי, שתדע לך", אומר חבר מועצה אחר על גרשי. "אם הוא היה ראש מועצה טוב, הוא היה יכול לעשות פה עבודה מצוינת. הוא הרי שימש בכל התפקידים במועצה".

הוא התחיל טוב?
"יחסית. אצל דתיים 'טוב' זה דבר מאוד יחסי. מה אני אגיד לך, גם אצל החילונים זה אותו דבר. אבל הם לפחות לא משתינים מהמקפצה, מה שהדתיים בלי בעיה עושים".

קחו למשל את אולם הספורט החדיש שנבנה ביישוב על ידי מפעל הפיס לפני כחמש שנים. בניגוד ליישובים אחרים, שבהם מתקנים מסוג זה משמשים לפעילויות ספורט ותרבות קהילתיות, בעמנואל נהנתה מהמתקן החדיש חסידות חב"ד, שהסבה את האולם לישיבת לימוד עבור צעיריה. את ציוד הספורט באולם החליפו כונניות, שעל מדפיהן ניצבו ספרים לשימוש תלמידי הישיבה. העזובה וההזנחה לא איחרו לבוא.

איך עבר המבנה מטמורפוזה כה קיצונית? מסמך אחד, שנועד אולי להישאר חסוי, עשוי לתת תשובה למה שבעיני רבים מהתושבים נותר חידה זמן רב מדי. המסמך מתוארך לאוקטובר 2013, תקופה של בחירות מוניציפליות לראשות המועצה, וכותרתו: "הסכם שיתוף פעולה... עבודה משותפת בין הרב עזרא גרשי" לבין רב קהילת חב"ד בעמנואל. מתחת לכותרת נפרשים 17 סעיפים המפרטים באופן מדוקדק כיצד העסקה תתבצע: קהילת חב"ד תעמיד לרשות הקמפיין של גרשי מתנדבים; תמציא לפחות מאה משפחות בעלות זיקה לחב"ד שיתמכו בגרשי בראש חוצות, "לשם הנראות"; ולבסוף, תתחייב כי מאות מאנשיה יצביעו עבורו בקלפי.

הוא בתמורה יעניק להם שורה של הטבות אם ייבחר: אולם הספורט של מפעל הפיס יועבר לידי חב"ד, שם יהפוך לישיבה חרדית; כל תלמיד ב"חיידר" של חב"ד - המקבילה החרדית לבית ספר יסודי - יקבל מענק של 800 שקל בחודש אם גרשי ייבחר לקדנציה אחת, ואם ייבחר גם לשנייה הסכום יזנק ל-1,500 שקל בחודש; לבסוף, אם קהילת חב"ד תמלא את התחייבויותיה לגרשי, המועצה תעניק לישיבת חב"ד מענק של חצי מיליון שקלים. עוד נקבע במסמך כי כל הפרה של ההסכם תבורר בידי בית דין רבני בלבד, ולא ב"ערכאות משפטיות שמונהגות בידי אפיקורסים", לשון המסמך. בתחתיתו מתנוססות שתי חתימות: של רב קהילת חב"ד מהעבר האחד, הרב חיים קיז'נר, ושל ראש המועצה גרשי מהעבר השני.

תיעוד שהגיע לידי המוסף מוכיח כי לפחות בהתחייבות הראשונה גרשי עמד: כאמור, מבנה מפעל הפיס, שאמור היה לשמש לרווחת התושבים, נמסר לתלמידי חסידות חב"ד, והוא נראה מוזנח והרוס. "לא כל הסכם הוא לא חוקי", מגיב גרשי על הדברים.

לפני כשנה הגיעו נציגי מפעל הפיס לעמנואל על מנת לערוך באולם הפיס ביקורת, ואז התגלה להם כי השימוש באולם שלהם רחוק מאוד ממה שהתכוונו לו. מאז, הפסיקה ישיבת חב"ד את פעילותה שם. לדברי המועצה, הישיבה עצמה נסגרה בשל קשיים שונים. עם זאת, תושבים מדווחים כי הלכה למעשה גם כיום האולם לא משמש את הציבור הרחב, שכן הוא סגור כמעט תמיד. "עומד כמו פיל לבן", מספר אחד התושבים. "לפני כמה שבועות הוא נפתח להופעה שעשו שם, אבל באופן כללי הוא סגור. חבר'ה צעירים שמבקשים מפתח להשתמש בו, מורחים אותם. אז הם קופצים פנימה מהחלון לפעמים".

 "שטח מתחת לשולחן"

לחוקרי המשטרה הועברו גם מסמכים הנוגעים לנושא הבנייה הבלתי חוקית בעמנואל. זו הייתה נורמה רווחת עוד בטרם בחירתו של גרשי, אך לאורך שנות כהונתו היא התפשטה כל כך, שבשלהי 2013 מהנדס המועצה דאז, חיים אַש, הכריז על מלחמה בנוהג הפסול. "בנייה מתחילים כשמגישים בקשה להיתר בנייה ולא בפגישה עם הקבלן", אש אמר בישיבת מועצה ב-31 בדצמבר 2013. "אם המבקש לא יבנה כפי שאושר לו בהיתר, ניתן להוציא צו תיקון או צו הריסה". בדיון בתיק אמאטו בבית המשפט בחודש ספטמבר השנה, פירט: "ממש עברתי בין האנשים להסביר מהו חוק התכנון והבנייה, מה מותר ומה אסור. אנשים התחילו להסדיר את הבנייה הלא חוקית... כחצי שנה אחרי שנכנסתי לתפקיד נכנס תובע למועצה, ואז התחלנו גם תהליכים משפטיים נגד עברייני תכנון ובנייה".

בחודש יולי האחרון קיבלו התושבים בשורה משמחת. במקומון הרשמי של עמנואל, "קוראים עמנואל", התנוססה כותרת חגיגית, ולפיה "נחנך הבניין החדש והראשון בפרויקט 'נווה אור' בעמנואל". אחרי שנים של קיפאון, זו הייתה בשורה של ממש. הלא תושבים חדשים הם הון חדש, שמשמעותו כסף חדש לקופת היישוב. סגן שר החינוך מאיר פרוש מיהדות התורה הגיע לטקס החנוכה כדי לברך, וראש המועצה גרשי הכריז בטקס כי היעד הוא לבנות כ-4,100 דירות חדשות ביישוב.

חברת הבנייה ש.א.ג, שבשנים האחרונות קנתה לעצמה שֵם ברחבי ההתנחלויות, הייתה הקבלן המבצע של קומפלקס הדיור החדש בעמנואל. בשולי הידיעה נכתב כי בימים אלה היא מתחילה "להכשיר את השטח הנוסף שבו ניתן יהיה לבנות עוד 400 יחידות דיור". זהו, על פי גורם בכיר במועצה, השטח שממנו המועצה מנסה לסלק את אמאטו.

העניין הוא שכדי לסלק את אמאטו, על מועצת עמנואל היה לומר של מי זכויות הפיתוח בשטח. הם טענו כי הן שייכות לחברת הפיתוח של ההתנחלות מאז הקמתה, כוכב השומרון, זאת אף שהסכם הפיתוח משנת 84', שהגיע לידי המוסף, קובע כי "ההרשאה (זכויות הפיתוח - ע"ר) הניתנת לפי הסכם זה תעמוד בתוקפה למשך שלוש שנים מתאריך חתימת הסכם זה". כלומר, עד שנת 87' לכל היותר. בפועל, בשנת 85' נקלעה כוכב השומרון למשבר כלכלי ובהמשך מונה לה מפרק זמני.

בשנת 2015, חודשים אחרי שהוגש נגד אמאטו כתב האישום, חודש חוזה הבעלות על הקרקע עם כוכב השומרון. כשנשאלה המועצה כיצד זה אפשרי, טענו נציגי המועצה בבית המשפט שהחברה התאוששה כלכלית כמה שנים קודם לכן, ומאחר שאף גוף אחר לא קיבל בעלות על הקרקע, זכויותיה של כוכב השומרון בשטח נשמרו כל השנים. החוזה מעולם לא בוטל, טענו נציגי המועצה בבית המשפט, ולכן עדיין תקף.

וכך, לפני מספר חודשים נחתם הסכם להקמת בנייני מגורים על אותו שטח מדובר. "לפני כשנה קיבלנו מכתב שאין לה (לכוכב השומרון - ע"ר) בעיות כלכליות וניתן לחדש לה את החוזה", הסביר נציג המינהל האזרחי בדיון בנושא סילוקו של אמאטו מהשטח. "מבחינתנו העסקה לא בוטלה. כל עוד החוזה לא בוטל, עדיין מי שמחזיק בחוזה זה החברה וכונסי הנכסים שנכנסו בנעליה".

בית המשפט לעניינים מקומיים קיבל את טענת התובעים. השטח אינו של אמאטו, פסק. עם זאת, לא נתן תשובה לשאלה אם אמאטו הולך שולל או לא. כך בית המשפט לא קבע כי על אמאטו להתפנות מיד, אלא נתן לו שנה תמימה לעשות זאת. "מישהו נתן לדניאל שטח בלי סמכות, בלי אישורים, כמו שאומרים - מתחת לשולחן", אומר נ', בכיר במועצה. "אבל פה אף אחד לא מופתע, ככה הרי המקום הזה מתנהל".

אבל זה לא נגמר כאן. שכן אמאטו היה רק הראשון שהתנגד ל"נווה אור". אחריו עמדו השכנים, אלה שמתגוררים בבניין הצמוד ל"נווה אור". אולי קצת צמוד מדי. "בנו את הבניין החדש כל כך קרוב לבניין שלנו, שכל הבית שלי רעד מתי שהם עשו את הקידוחים. הגינה שלי וכל הבית היו מכוסים שכבה עבה של אבק. אין לי איך לתאר לך את זה", אומר מ', דייר בבניין הצמוד ל"נווה אור", המכונה פרויקט "צמרת", והוקם לפני כשמונה שנים. בוקר אחד, ללא כל התרעה, גילו דיירי "צמרת" כי חלק משטח הבניין שלהם הופקע והפך לאתר בנייה. "לא רק שמטר וחצי מפריד בין הבניינים, הם עשו חלון מול חלון, אז חדר השינה שלהם פונה לחדר השינה שלי והם יכולים לראות כל מה שקורה כל הזמן", מספר מ'. כשפנה למהנדס ולראש המועצה, נמסרה לו לתדהמתו הסיבה: בניין "צמרת" שבו הוא מתגורר, נאמר לו לטענתו, חרג למעשה מהשטח שהוקצה לו, וכפועל יוצא ננגס משטחו כעת לטובת הבניין החדש.

"ערך הדירה שלי ירד במאות אלפי שקלים", אומר א', המתגורר גם הוא בפרויקט "צמרת". "אף אחד לא יקנה דירה כשיש בניין צמוד כל כך אליה".

לאחרונה הגישו הדיירים בבניין תביעה נגד המועצה המקומית, וכן נגד ראש המועצה גרשי ונתבעים נוספים, על סך כמיליון שקלים. לטענתם, הנתבעים אישרו את בנייתו של הבניין הסמוך בצמידות רבה לבניין שלהם, "עד כדי גרימת מטרד ופגיעה של ממש לאורח חייהם ורכושם", לשון התביעה.

מסמך שהגיע לידי המוסף מראה כי כבר בספטמבר 2015 ביקש חבר המועצה יורם שפיר מראש המועצה גרשי לקבל לידיו את אישורי הבנייה של "צמרת". "בשבועות האחרונים פנו אלי מספר רב של תושבים מודאגים כשהם מתלוננים בפני כי התנהלות המועצה בשלל נושאים לכל הפחות אינה תקינה", כתב לגרשי. לדבריו, התושבים טענו בפניו כי "ראו בבנייה שהחלה ביישוב כדבר מבורך, יחד עם זאת, לדבריהם נראה כי הבניינים הללו בסופו של דבר ייוותרו שוממים", זאת בשל "שמועות שהיתרי בנייה ניתנו שלא כדין והעבודות המבוצעות בעמנואל מתבצעות על קרקע פרטית ללא אישור".

חוות דעת חיצונית של מהנדס מוסמך ששכר אמאטו במסגרת המשפט שניהלה המועצה של גרשי לסילוקו, עשויה להסביר מדוע. "על פניו עולה כי ההיתר שניתן לחברת הבנייה ניתן שלא כדין", כתב המהנדס האזרחי דניאל גלמנוביץ'. "התוכנית שאושרה בוצעה על בסיס מפת מדידה אשר אינה חתומה על ידי מודד מוסמך". לדבריו, פניות למועצה ולראשיה לקבל לידיו או לצלם מסמכים הקשורים בפרויקט "צמרת", על פי חוק חופש המידע, נתקלו בהתעלמות גם במקרה שלו. "המועצה לא נענתה לבקשתנו ודחתה אותנו פעם אחר פעם", כתב. גם התערבות בית המשפט המחוזי מרכז, שהורה למסור לידי המהנדס החיצוני את תיק הבניין, כולל המסמכים החסרים, לא הועילה.

עם זאת, במסמך מחודש פברואר 2016 מודה עו"ד עודד בקרמן בשם המועצה כי "מבדיקה שנערכה בתיק לא נמצא בשלב זה אישור בעלות על הקרקע", זאת ביחס לפרויקט "צמרת" שהבניין של "נווה אור" הוצמד אליו כעת. למרות הטענות הללו, במועצה טוענים כי לחברה היתר בנייה מלא ובחברה עצמה אמרו בתגובה כי הטענות אינן נכונות.

 "דוגמה אישית"

ולבסוף ישנה התנהלותו האישית של ראש המועצה עזרא גרשי, שמסמכים גם בנוגע אליה נמסרו לידי המשטרה. למשל תוספת מרפסת בגודל 33.3 מ"ר לביתו הפרטי, אחד משניים שעומדים ברחוב חת"ם סופר ביישוב. על פי עדות מהנדס העיר, גם העבודות הללו התבצעו ללא כל היתרי בנייה. אלה אושרו רק בחודש מרץ 2014, הרבה אחרי שהחלו. "תאשר לי שלא שלחת לגרשי מכתב להפסקת העבודה", חקר עו"ד אזולאי את המהנדס אש על דוכן העדים בספטמבר השנה. "לא שלחתי", אש השיב. "תאשר לי שלא שלחת לאף רשות מוסמכת, כולל המינהל (המינהל האזרחי - ע"ר) בבית אל, לכך שעזרא בנה ללא היתר", ואש השיב: "הוא הסכים להסדיר זאת, למה שאשלח? לא שלחתי". הליך משפטי לא נפתח נגדו, כפי שהודיע אש שייעשה לכלל התושבים שיימצאו בונים באופן לא חוקי. כך הגיע השיפוץ בבית ראש המועצה להצבעה במועצה רק בדיעבד, ואושר פה אחד.

בתקופת אישור תקציב 2016, החל גרשי לשפץ ולהרחיב את הדירה השנייה שבבעלותו, כאמור, באותו רחוב שבו בנה את ביתו שנתיים קודם. שוב הגיע דבר השיפוץ והבנייה לאישור ועדת תכנון ובנייה רק בדיעבד; שוב עבר פה אחד; ושוב, על פי עדויות גורמים בתוך המועצה, לא קיבלו חברי הקואליציה את כל הפרטים על אודות הנעשה שם.

גרשי לא מכחיש כי תוספות הבנייה נבנו לפני קבלת ההיתר אך טוען כי "אני הראשון ששימשתי דוגמה אישית לדווח על תוספות הבנייה שביצעתי במשך השנים, כולל שיפוץ חזית שהוספתי ב-2013 ותוספת פרגולה (שמשמשת גם לסוכה) על שטח פרטי פתוח באישור השכנים וועדת תכנון ובנייה, וכבר העיד מהנדס המועצה במשפטו של דניאל אמאטו, חיים אש, שכל התוספות אושרו, אומנם בדיעבד אבל על פי החוק".

מעדויות, שגם הועברו לידי המשטרה, עולה שגרשי הפעיל לכאורה עובדים במועצה לאותו שיפוץ. סרטון שהועבר לידי החוקרים מראה זאת היטב. כיצד בשיפוץ הבית הראשון, לפני שנתיים, מפנים טרקטורים השייכים למועצה פסולת מהבית הפרטי המשתפץ, ועובדי מועצה פורקים חומרי בניין אל הבית. אחד מהם הוא קצין הביטחון של היישוב, שבסרטון נראה מחנה את רכב הביטחון הצמוד שלו בביתו של גרשי, ופורק ממנו סחורה וחומרי בניין. לטענת גרשי, פינוי פסולת הוא שירות שניתן לכל תושבי עמנואל ואילו הקב"ט "פעל פעם אחת בלבד ועל דעת עצמו", והתבקש לא לעשות זאת יותר.

נורמות עבודה יוצאות דופן נוספות השתרשו בתקופת כהונתו של גרשי כראש מועצה בעמנואל. למשל הופעתם של פרוטוקולים דלילים במיוחד מתוך ישיבות המועצה או הוועדות השונות שלה. שעות של דיונים אשר מסתכמים לעתים בעמוד וחצי. הסיבה לכך, סיפרו לחוקרים עובדים מתוך המועצה, היא ראש המועצה אשר מורה על מחיקת חלקים נרחבים מהם. כך עולה גם ממכתב, יוצא דופן בחומרתו ובעובדת היותו לא אנונימי, שניסח בתחילת 2016 חבר מועצה בשם חיים קרימלובסקי. "ראש המועצה רגיל זה שנים לכתוב בפרוטוקולים מה שהוא רוצה, כולל דברים שלא היו, ומשמיט מה שלא נעים ונוח לו... לפי צרכיו", כתב בזעם. במועצה טענו בתגובה כי "אם חבר מועצה מחליט לנאום נאום לאומה על נושאים שאינם קשורים לדיון בוודאי שלא תהיה התייחסות בפרוטוקול".

הנורמות הללו כוללות גם תשלום של שנים לפועלים הפלסטינים המועסקים במועצה בכסף מזומן בלבד. "היו באים אלי לשטח, איפה שאני עובד, מביאים את הכסף ככה", מספר נ', קבלן משנה פלסטיני שנשכר על ידי המועצה להקמת מבנה בה. אולם לדברי עובדים במועצה, הגעת חבילות השטרות אל השטח לא הייתה הכלל. לרוב חלוקתן נעשתה בבניין המועצה ממש. "בכל תחילת חודש עובדת ממחלקת הנהלת חשבונות הייתה נוסעת לאריאל, לבנק אוצר החייל שם, ומוציאה סכומים של כסף מזומן", מספר גורם במועצה. "עשרות אלפי שקלים, זה היה משתנה, עד 90 אלף שקל אפילו. ככה פעם בתחילת כל חודש. אחר כך מחזירה את זה למועצה ושם מתחילה החלוקה. הפועלים הפלסטינים היו מגיעים למועצה, היו יושבים במסדרון, ונכנסים אחד־אחד, חותמים על מה שהם חותמים, מקבלים את מה שהם מקבלים, ויוצאים החוצה. לא היה מדובר בסוד גדול. כולם ידעו על זה! כולם ראו!". במועצה טענו בתגובה לפניית המוסף כי אין שום בעיה בתשלום שכר במזומן כל עוד מונפק תלוש שכר.

עם זאת, לפני מספר חודשים הנוהל הזה של כסף מזומן נפסק. אבל רק כדי להיות מוחלף לכאורה בנוהל אחר. כך עובדים בחברות הבנייה הבונות ברחבי היישוב, מעידים כי תלוש המשכורת שלהם מגיע ישירות מהמועצה. "פשוט הזוי מה שקורה פה", אומר נושא תפקיד רגיש במועצה, שאף שוחח עם המשטרה בנושא. "אנשים שרשומים כעובדים על פרויקט של המועצה, עבדו בפועל באתרים (אתרי הבנייה - ע"ר). כולם פה ראו אותם. זה נהג, זה עובד פה, זה עובד שם. במקום שהם היו רשומים כעובדים הם בפועל לא היו בכלל". כך למשל מעיד ס', פועל פלסטיני באחד מאתרי הבנייה הפועלים בימים אלה בעמנואל: "מי שהיה עובד פה (באתר הבנייה הזה - ע"ר), מי שהיה עובד שם (באתר בנייה אחר ביישוב - ע"ר), ומי שהיה עובד בכפר", הוא אומר, "קיבל צ'ק מהמועצה". במועצה מכחישים את הטענות.

בכל זאת דבר אחד כל זה אולי דווקא כן מסביר. מדוע בשמונה השנים שעברו מאז נכנס גרשי לתפקידו, התחלפו במועצה לא פחות משבעה גזברי כספים.

"זה נראה שהרבה אנשים עושים סיבוב על עמנואל", מסכם בכיר מאוד במועצה. "הבעיה שלנו היא שלאף אחד לא אכפת ואין מי שיעצור אותם". 

"הטענות מגוחכות"
המועצה המקומית עמנואל והעומד בראשה עזרא גרשי מגיבים על הפרטים שעלו בתחקיר המוסף

מהמועצה המקומית עמנואל נמסר בתגובה:

בעניין הטענה על מחיקת הפרוטוקולים נמסר כי "על פי הנוהל, פרוטוקולים של ישיבות המועצה מוגשים למשתתפים עד ישיבת המועצה הבאה כדי שיגישו את השגותיהם לפרוטוקול, וחברי המועצה מאשרים או דוחים את הטענות. בכל מקרה, אם חבר מועצה מחליט לנאום נאום לאומה על נושאים שאינם קשורים לדיון בוודאי שלא תהיה התייחסות בפרוטוקול".

בנוגע לאופן התשלום לפועלים פלסטינים נמסר כי "על פי הנחיית היועץ המשפטי אין כל בעיה לשלם שכר לפלסטינים במזומן ובתנאי שייעשה עם תלוש מסודר".

בעניין תלושי השכר מטעם המועצה שמקבלים עובדי חברות הבנייה נמסר כי "אין כל קשר מסחרי בין המועצה המקומית והחברה הכלכלית לפיתוח לבין חברת הבנייה שהוזכרה ואי לכך אין שום התחשבנות בהעסקת עובדים בנינו לבינם. הקשר היחיד בין המועצה המקומית לבין החברה הוא בנייה של יחידות דיור ביישוב ללא קשר כלכלי וללא העסקת עובדים".

בנוגע לאולם הספורט נמסר כי "בעמנואל קיימים שבעה מוסדות חינוך לגילאי יסודי עד כיתה ח' ולאחר מכן רוב רובם של בני הנוער עוברים למסגרות חוץ-יישובית. על פי תוכנית עבודה רשותית, המועצה החליטה לפתח מסגרות על-יסודיות ביישוב עמנואל, על מנת להקל על התלמידים מחד ולמנוע ככל הניתן משברים הנובעים מקשיי התאקלמות במסגרת פנימייתית מחוץ ליישוב הגורמים לנסיגה לימודית, נשירה סמויה ואף לנשירה גלויה שממנה החזרה למסגרות נורמטיביות היא כמעט בלתי אפשרית.

על פי תוכנית עבודה זו, פעלה מחלקת החינוך בסיוע ראש המועצה בהקמת תוכניות רבות בחינוך העל-יסודי, לדוגמה הקמת מרכז ללימודי השכלה לנוער נושר, תוכניות להעצמת בני נוער וסיוע לימודי בתיכון בית יעקב ועוד. במסגרת תוכניות אלו סייעה המועצה בהקמת ישיבות לצעירים (כיסא רחמים, חב"ד) המיועדות לכלל התושבים על מנת לתת מענה לבני נוער הזקוקים לליווי אישי ותמיכה לימודית. לצערנו, אחת הישיבות (חב"ד) לא הצליחה להתמודד עם חבלי הלידה ונסגרה לאחר מספר חודשים. אנו ממשיכים במאמצינו יחד עם ראש המועצה להמשיך לפעול למען מטרה זו ולשם כך מוכנה המועצה לסייע גם במבנים ככל אשר תוכל".

בנוגע למסירת שטח בלב היישוב לדניאל אמאטו בלי היתר כנדרש נמסר כי "דניאל אמאטו לא ביקש ולא קיבל משום גורם מוסמך (כי לא קיים גורם כזה) היתר לכבוש אדמת מינהל שנמצאת באחריות כוכב השומרון. אף אחד עדיין לא סילקו מהשטח, אך המינהל האזרחי תבע אותו על בנייה בקרקע לא שלו ובלי היתרים, ואכן המינהל זכה במשפט לאחר עדותו של מנהל הרכוש הנטוש במינהל האזרחי. לא הייתה התנכלות כלפיו מאחר שהקרקע אינה של המועצה וגם התביעה הוגשה על ידי המינהל האזרחי. אבל טוב לדעת שהוא כתב את העיתון, כיוון שהוא הכחיש זאת עד עתה".

בעניין הטענה על הקמת בניין "נווה אור" בלי ההיתרים הנדרשים נמסר כי "חברת ש.א.ג (ולול), שבונה את 'נווה אור', בונה שני בניינים עם היתר בנייה מלא ואף קיבלה טופס 4 לאחר שהמועצה שכרה חברת הנדסה שבדקה את כל הדרוש בבניין הראשון". בעניין התביעה של תושבי "נווה אור" נמסר: "זכותם לתבוע את מי שהם רוצים על כל מה שחשקה נפשם. ואם יימצא צדק בדבריהם, מן הדין שיפוצו".

ראש המועצה גרשי מסר בתגובה: "עד תחילת 2014 לא הייתה אכיפה כלל בנושא התכנון והבנייה מאחר שלא הייתה בנייה חדשה ביישוב ולא גויס כוח אדם מתאים בתחום התכנון והבנייה לטפל בנושא. ב-2014 החלה אכיפה ביוזמתי ועידודי ואני הראשון ששימשתי דוגמה אישית לדווח על תוספות הבנייה שביצעתי במשך השנים, כולל שיפוץ חזית שהוספתי ב-2013 ותוספת פרגולה (שמשמשת גם לסוכה) על שטח פרטי פתוח באישור השכנים וועדת תכנון ובנייה, וכבר העיד מהנדס המועצה במשפטו של דניאל אמאטו, חיים אש, שכל התוספות אושרו, אומנם בדיעבד אבל על פי החוק. בשנים 2014–2016 הנוהג היה לאשר בוועדת תכנון ובנייה את תוספת הבנייה המבוקשת ולבנות עוד לפני היתר בנייה (רק תוספות) וזאת לאור חוסר המשאבים להגדלת צוות הנדסה וכדי לא לעכב את התושבים ואפילו שלדים של בניינים רבי קומות שעומדים בשממונן 30 שנה, הושלמו כך. מאז כניסתו של מהנדס המועצה החדש ותגבור צוות ההנדסה והפיקוח, לאור פרויקטים של בנייה חדשה ביישוב, החליט המהנדס להעלות את רף הדרישות כמו את הצורך במדידות ואכיפה כוללת על בנייה רק לאחר היתר בנייה".

בעניין הטענות לשימוש בעובדי עירייה בביתו מסר גרשי: "כל הטענות האמורות מגוחכות לחלוטין. למעט סילוק פסולת כנהוג לכל תושבי עמנואל במשך שנים רבות בטרקטור המועצה על מנת לסייע לתושבים לפנות פסולת בניין ולמנוע שכל תושב יזרוק היכן שירצה (כמו בעבר). רכב הקב"ט פעל פעם אחת בלבד ועל דעת עצמו (כפי שהובהר בעבר) להביא מהכניסה ליישוב לביתי שתי פלטות שיש לחלונות והתבקש לא לעשות זאת שוב".

בעניין הסכם הבחירות מסר גרשי כי "לא כל הסכם הוא לא חוקי ולא כל סעיף בהסכם קואליציוני הוא פלילי, במיוחד אם לא נעשה דבר ללא אישור היועץ המשפטי ובמיוחד אם זו התניה בהסכם.

"ידוע לי כי אכיפת הבנייה העלתה חמתם של כל מי שנפגע ולאחר שנים של הפקרות, במיוחד של אלה שחרגו או שבנו על שטח לא חוקי או לא בבעלותם כמו דניאל אמאטו. האשמות אלה הן חלק ממחיר שאני צריך לשאת ואינני מתחרט על כך".

ממפעל הפיס נמסר בתגובה לעניין אולם הספורט ששימש עבור פעילות ישיבת חב"ד: "הדבר לא נעשה בידיעת הפיס ובוודאי לא באישורו. השימוש במבנה כפי שמתואר אינו בהתאם לנוהלי מפעל הפיס. נושא השימוש במבנה ייבדק ויטופל מול הרשות בהתאם לנהלים".

תגובת זאב הורוביץ, מנכ"ל חברת הבנייה ש.א.ג בע"מ (ולול): "אנחנו לא נגיב בעיתון, כי אנחנו לא מנהלים את החיים שלנו דרך העיתון. בתביעה אין דבר אחד שמבוסס על דברים נכונים. אם תפרסמו את זה, תפרסמו דברים שהם לא נכונים".