"ידעתי שחיל האוויר המצרי יקבל מאיתנו מכה כזו, שאחרי זה הוא יעסוק איתנו במלחמת קיום והוא לא יעשה שום דבר על הקרקע"', כך סיכם מפקד חיל האוויר בעת מלחמת ששת הימים, אלוף מוטי הוד ז"ל, את מבצע השמדת מאות מטוסים של חיל האוויר המצרי על הקרקע בשדות התעופה בעומק מצרים. מבצע הבזק של חיל האוויר, שנפתח ב-5 ביוני 67' בשעה 7:45 את מלחמת ששת הימים, סלל את הדרך לעליונות האווירית ולכיבוש חצי האי סיני, הגדה המערבית ורמת הגולן תוך פחות משבוע.
לרגל ציון 50 שנים למלחמה, התיר היום (ראשון) ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון לפרסם קטעים נרחבים על התקיפות של חיל האוויר וקטעי שיחות בין יחידות הבקרה והפיקוד לטייסים. אמנם השיחות נערכו בקודים, אבל התעמקות בחילופי הדברים בין הבקרה והמפקדים לטייסים, יוצרים תמונה מרגשת ומרתקת.
374 מטוסים הושמדו, רבים מהם על הקרקע
במסמכים ובהקלטות שמתפרסמים היום מודגש המאמץ הרב של חיל האוויר וצה"ל לשמור על אפקט ההפתעה. זה לא היה קל באותם ימי המתנה ארוכים ומורטי עצבים בחודש שלפני פרוץ המלחמה. "מבצע מוקד" תוכנן בקפידה רבה. בשעה 7:45 בהפתעה מלאה, בוצע הגל הראשון של התקיפה בעומק מצרים, במהלכו הושמדו 197 מטוסים מצריים, רובם על הקרקע. בסך הכל הושמדו בגלי התקיפות של החיל האוויר 374 מטוסים, רובם של חיל האוויר המצרי והיתר של חילות האוויר של סוריה, ירדן ועיראק.
"רציתי להבטיח במאה אחוזים שהמכה על חיל האוויר המצרי, הראשונה, תהיה במקסימום הכוח", סיכם הוד את המבצע המהיר והמושלם – "לא התייחסתי יותר מידי ברצינות לחיל האוויר הסורי וידעתי שזה יכול להיות לא נעים, אבל לא יכול להיות רציני".
מהמסמכים וההקלטות עולה שנבחרה שעת ש' לתקיפה והיה צורך לשמירת סודיות מלאה. היו כמה תכניות - לתקוף את סוריה בלבד, או רק את מצרים ואף הוכנה תכנית משולבת לתקוף את חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן ובנוסף לתקוף גם בלבנון ובעיראק. אבל בסופו של דבר הוחלט להתמקד בתחילה באויב הגדול והחזק ולהשמיד את המטרייה האווירית של הצבא המצרי.
המטוס הישראלי הופל מעל לכור
בהקלטות נחשף התיעוד הדרמטי ברשת הקשר לפני נפילתו של סרן יורם הרפז ז"ל, שמטוסו הופל מעל שטח הכור בדימונה. הרפז השתתף בתקיפת שדות תעופה בירדן ובמהלך התקיפה מטוסו נפגע מכבלי חשמל, שגרמו לשיבוש מערכת הקשר במטוסו. הוא המשיך בטיסה ובשל הפגיעה בקשר, יצא מהמבנה. מטוס נוסף של חיל האוויר המשיך בעקבותיו, בניסיון למנוע את כניסתו למתחם הכור. אבל סמוך לכור בדימונה, כאשר מטוסו של הרפז הופל, הטייס שדלק בעקבותיו הספיק לסטות ולשוב על עקבותיו.
מטוסו של הרפז הופל בשיגור טיל הוק, לאחר שבמערך ההגנה האווירית סברו, בשל היעדר קשר, שמדובר במטוס אויב. "ההוקים שם (בכור בדימונה) – תהיה להם אש חופשית. לא להיכנס אף אחד בפנים", התקבלה התרעה מהבקרה האווירית, אותה לא שמע הרפז בשל השיבוש בקשר. "להפסיק אש חופשית, אש נצורה, האנטר אחד נפל", ניתנה הוראה דרמטית לאנשי ההגנה האווירית בכור, אבל זה כבר היה לאחר שהמטוס הופל.
הטייס שהיה בעקבות המטוס שהופל דיווח שהוא לא ראה את הטייס קופץ מהמטוס בכיסא המפלט. תיעוד דרמטי נוסף שהותר לפרסום היה של קטעי השיחות בקשר, כאשר הטייס דני מנור נאלץ לנטוש את מטוסו ונלקח בשבי. "מישהו נטש מערבית לאבו סוויר במצרים, אחרי יציאה מתקיפה?" שאל בדאגה הבקר. אחד מהטייסים שהשתתפו בתקיפה באבו סוויר, השיב: "הוא היה מוביל, בא לנחיתה כעת בלי דלק. הוא נפל מערבית לתעלה (תעלת סואץ)".
ההקלטות חושפות אלתורים רבים במהלך מלחמת ששת הימים, כאשר מטוסי חיל האוויר שולטים ללא עוררין במרחב האווירי גם בעומק מצרים, סוריה, ירדן ועיראק ומעניקים מטרייה אווירית לכוחות הקרקע.
תחנות המכ"ם ששרדו נלקחו כשלל
"כושרו של חיל האוויר הישראלי, תעוזת טייסיו ומסירותם של צוותי הקרקע שלו – הם שהעניקו לצה"ל את האפשרות לנצח במלחמת ששת הימים בזמן קצר והם שמנעו סבל ואבדות בקרב האוכלוסייה האזרחית", סיכם הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים, יצחק רבין ז"ל שהסביר: "זאת, הואיל ושבירת כוחו האווירי של האויב, עד כדי השמדה כמורה כמעט, העניקה לחיל האוויר הישראלי עליונות מלאה ושליטה גמורה באוויר".
מההקלטות עולה שהגל הראשון של התקיפה האווירית המסיבית בעומק מצרים היו ביר גפגפה, אבו סוארופאיד והתקיפה נמשכה 101 דקות. התקיפה כללה 183 גיחות, מתוכן 173 לצורך תקיפת שדות התעופה והנותרות לצורכי צילום ופטרול. חיל האוויר הפעיל למעשה את רוב הכוח שלו לתקיפות והותיר בארץ רק 12 מטוסים לכוננות יירוט במקרה של ניסיון תקיפה אווירית בארץ.
מטרת הגל הראשון הייתה לפגוע במרבית המטוסים הנמצאים על הקרקע ולהוציא מכלל שימוש את מסלולי הטיסה ובהמשך את מערכות המכ"ם. בגל הראשון נשלחו למעלה משליש מכלל כלל הגיחות בגלי התקיפות בהמשך. ההשקעה הרבה, על פי עדותו של מפקד חיל האוויר, הייתה בגלל האיום הגדול על תל אביב.
חיל האוויר המצרי איבד חלק משמעותי מכוחו כבר בגל הזה, בעוד שאבדותיו של חיל האוויר הישראלי הסתכמו בעשרה טייסים שנפגעו – חמישה הרוגים, שניים שבויים ושלושה פצועים. הגל השני של התקיפה, ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, עמד על פי הסיכומים של חיל האוויר, בסימן אלתור, תושייה ושינוי משמעות באוויר. הוא ארך 104 דקות. אבל בסיני לא נותרו מטוסים שהיה צריך להשמיד, כיוון שבגל הראשון כבר נעשתה העבודה.
גל התקיפות השלישי והרביעי כבר היו בחזית רחבה יותר שכללה חילות האוויר של מצרים, סוריה, ירדן ועיראק. על ההרחבה הוחלט בעקבות תקיפת דגניה א', שדה תעופה במגידו, קיבוץ עין המפרץ ובית ההבראה בכפר חורש. בסיכומו של גל התקיפות הנרחב, גם שדות התעופה בירדן הוצאו מכלל שימוש. בתקיפות נהרגו חמישה טייסים, שניים נלקחו בשבי ושניים נוספים נפצעו.
לאחר שביום הראשון של מלחמת ששת הימים הושלמה למעשה השמדת עיקר הכוח של חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן – ביום השני תקף חיל האוויר הישראלי רק שדה תעופה בעיראק. על הגיחה לעיראק הוחלט בעקובת תקיפת המטוס העיראקי (טופולוב) מעל נתניה וידיעות שהעיראקים עומדים לתקוף את שדות התעופה בחצור וברמת דוד.
במקביל להשמדת המטוסים, תקף חיל האוויר כבר לאחר הגל הראשון גם 26 תחנות מכ"ם והתחנות שנותרו שלמות, נלקחו בהמשך כשלל. האבדות של חיל האוויר במלחמת ששת הימים הסתכמו ב-24 טייסים שנהרגו, שבעה נוספים שנפצעו ו-11 שנפלו בשבי. "התכנית להשגת העליונות האווירית כפי שהיא מוצאת ביטוי בתכנית האב 'מוקד' השיגה את כל המטרות שהציבה לעצמה", סיכם בסיפוק הוד את המבצע האווירי המהיר והמבריק, שנכנס לספרי ההיסטוריה הצבאיים לדורותיהם.
