"מאוד חשוב לנו להבין את הצרכים והרצונות של הלקוחות שלנו, וגם מאוד נוח לנשים להתעמל ולהימצא בחברה נשית", מסבירה סמדר אשכנזי, מנכ"לית סטודיו סי, את הסיבה שברשת עובדות כ־700 נשים.
רשת סטודיו סי, המציעה מגוון אימונים ופעילויות כושר וספורט לנשים, קיימת 27 שנים, ולה 35 סניפים ברחבי הארץ. "הלקוחות שלנו, 25 אלף, הן רק נשים, והפעילות ממוקדת לנשים בלבד", מוסיפה אשכנזי. "גם לי אישית נוח להתעמל בסביבה נשית. לא צריך להתאפר ולהתגנדר לפני שמגיעים לסניף. האווירה בסניפים היא משפחתית, זורמת, יש הרבה מינגלינג בין הנשים. הן מחליפות מתכונים, מעבירות מספרי טלפון ונוצרים שם קשרים מאוד טובים. מאחר שהשירות הוא לנשים בלבד, אז גם נותנות השירותים הן נשים בלבד - מדריכות, דיאטניות, מנהלות משמרת וגם הבייביסיטריות של התינוקות שמגיעים עם האמהות".
גברים לא יכולים להתחבר לצרכים של נשים?
"אולי כן, אבל אני מרגישה שנשים יותר מבינות נשים. כולנו עוברות את אותן הדברים, כמו הריונות, למשל. כשהמדריכה היא אישה, היא תבין טוב יותר את הצרכים, וגם הפעילות עצמה ממוקדת לגוף האישה".
אשכנזי (47) מספרת שבמטה של סטודיו סי המשרות אומנם פתוחות גם לגברים, "אבל עדיין המציאות היא כזאת שיש לנו רק שלושה גברים בתפקידי מנהל אחזקה, העוזר של מנהל האחזקה ומנהל מוקד מכירות".
אילו יתרונות את רואה בעבודה נשית?
"רוב הנשים עסוקות ומחלקות את הזמן בין מטלות הבית לעבודה. בדרך כלל אין להן זמן עודף. לכן אנחנו בסטודיו סי ממוקדות בעבודה שלנו. אין הרבה שיחות סרק, אין ארוחות צהריים ארוכות. כולן שואפות לסיים כמה שיותר מהר. כמו כן, הרשת מעודדת את העובדות לפתח את הקריירה במקביל להקמת משפחה. יש פה אחוות נשים, שמפרגנות האחת לשנייה בצורה מלאה".
כנות היא הסוד
לפני תשע שנים הקימה טל לייזר את חברת "חדשנות מעשית" לייזום ופיתוח סטארט־אפים בעולמות התעשייה המסורתית (מוצרי צריכה ושירותים). כיום היא מעסיקה בחברה שמונה נשים. "בהתחלה, כשחיפשתי מועמדים מתאימים לתפקידים השונים, ראיינתי גם גברים, אבל הנשים היו טובות יותר", מספרת לייזר. "יש בנשים משהו שקולט מאוד מהר, משהו שהוא מאוד מולטי־טאסקינג. למשל, בשעתיים הראשונות של הבוקר אנחנו עובדות על מוצר שהוא לחם, אחר כך על חמוצים ואחר כך על בנקאות. כלומר, לנשים יש יכולת נהדרת לעבור מאוד מהר מנושא לנושא, בלי ששום דבר ייפול להן מן הידיים. כיום רוב ההנהלות בחברות השונות מורכבות מגברים. זה עצוב, זה כואב וזה קורה למרות כל המחקרים שמראים שכשנשים משולבות בתוך הנהלת חברה, אז החברה מצליחה יותר בהמון אספקטים".
לייזר (47) מדגישה שחשוב לה לאפשר לעובדות שלה לעסוק בתחום מרתק ומעניין וגם ללכת הביתה בשעה סבירה ולהיות עם הילדים. "לי עצמי לא היה את זה בתפקידים הקודמים שלי", היא אומרת. "עבדתי בעברי בתפקידים בכירים, והיו ימים שהייתי יוצאת הביתה גם ב־11 ו־12 בלילה. זה לא התקבל בהבנה שרוצים לצאת מוקדם, ואילו בחברה שלי מאוד מקובל לצאת מוקדם מהעבודה".
לייזר מודה שלסביבה הנשית יש גם חסרונות. "מצד אחד, זה קשר מאוד מחבק", היא מסבירה. "כל אחת יודעת הכל על הילדים של השנייה, על החיים של השנייה, ויש כאן המון ׳יועצות׳. אבל מצד שני, כשאחת היא בתוך השנייה, אז אין כל כך פרטיות. בנקודות מסוימות את מרגישה שאת רוצה את השקט שלך. גם אין אצלנו אינטריגות, ולדעתי הסוד לכך הוא כנות. אם מישהי מרגישה משהו, היא תאמר זאת בגלוי מול כולן, ולא יהיו דיבורים מאחורי הגב".
אתן חברות גם מחוץ לשעות העבודה?
"אנחנו לא יוצאות ביחד בערבים, אבל אנחנו אוכלות יחד צהריים כל יום. יש מסורת שכל יום מישהי אחרת חותכת את הסלט הגדול".
עבודה בסביבה נשית יוצרת לפעמים גם סיטואציות מצחיקות. "למשל, מישהי מגיעה בבוקר, מספרת לאלה שכבר נמצאות במשרד משהו שקרה לה אתמול בבית עם הילד או עם בן הזוג, והיא מקבלת מהן עצה חד־משמעית וחותכת", מספרת לייזר. "ואז כעבור כמה זמן מגיעות לעבודה העובדת השלישית והרביעית והן מייעצות לה בדיוק את ההפך. בדרך כלל כולן צוחקות מזה".
"לוחמות גרילה"
במשרד רוני ארנון תקשורת - יחסי ציבור ומדיה חברתית עובדות 15 נשים. "זה לא מגיע לא מאפליה מתקנת, לא מחשש מהטרדות מיניות, וזה אפילו לא מגיע מפמיניזם, אף שבביתי אני המפרנסת העיקרית, ואני נשואה באושר עם שני ילדים", מספרת ארנון, שהקימה את המשרד לפני 20 שנה.
אבל הבחירה של ארנון לא הייתה מקרית. "נשים עושות יותר בפחות זמן, וגם עושות המון דברים במקביל", היא מנמקת את הבחירה. "זה לארגן מסיבת עיתונאים, במקביל לעשות פרויקט פרו־בונו למען הקהילה, לארגן צילום לאינסטגרם ותוך כדי גם לדאוג לתחפושת לילד לפורים, לשלוח פרחים לחותנת ולתת הוראות הפעלה לפרטנר לגבי משימות בבית".
אי אפשר למצוא גם גברים בעלי יכולות כאלה?
"פעם אחת היה אצלנו גבר תקציבאי, שדווקא היה מוצלח וחביב, אבל בסופו של דבר נשארנו עם נשים. אגב, אני חושבת שגם בניהול נשי יש משהו שהוא יותר מדויק, גמיש, מקיף ותומך ועם זאת גם ממוקד מטרה".
את עצמה מגדירה ארנון (55) כראש הכנופיה, ואת העובדות שלה כלוחמות גרילה שעובדות באש ובמים. "אני מאוד בעד אנשים צעירים, אבל דווקא לאמהות יש פרופורציות בחיים, והן יודעות להבדיל בין עיקר לטפל", היא מספרת. "ולכן מעולם גם לא הייתה לי בעיה לקחת עובדת בהריון מתקדם, כי ידעתי שהיא תחזור אחרי חופשת הלידה. בשיטת הניהול שלי אני יודעת לבחור נשים מקצועיות ומדויקות, ואז אני נותנת להן חופש פעולה. אין לי בעיה שתבואי לעבודה שעה אחרי הזמן, כל עוד הלקוח מרוצה. הדבר הכי חשוב מבחינתי זה אמון ביני ובין העובדות".
ארנון מוסיפה ומספרת שבחברה נשית יש גם הוויי נשי. "יש שיחות ברזייה", היא מחייכת. "יכולים לדבר פה על סקס, זוגיות וילדים, אבל גם על שבוע האופנה המתקרב ועל איך לעשות את האייטם הכי בולט".
יש תחרות בין העובדות?
"לכל אחת יש את התקציבים שלה, והן מנסות לתמוך אחת בשנייה. יכול להיות שיש תחרות סמויה, פה ושם הבנות מתווכחות אחת עם השנייה, אבל אין קרבות של 'אני רוצה את הלקוח הזה'. בסופו של דבר, אני בעלת העסק וההחלטות המיניסטריאליות הן שלי".
"מוסר עבודה גבוה"
תחת ניהולו של אריק ממן, הבעלים של רשת חנויות האופנה תפוז, נמצאות מעל 100 נשים. הגבר היחיד, חוץ ממנו, הוא המחסנאי. "זאת עבודה פיזית, ולא הייתי רוצה שאישה תעשה אותה", הוא צוחק.
את הרשת הקים ממן לפני 12 שנים, ולדבריו, חוץ מהעובדה שלדעתו ברשת אופנה המתמקדת בביגוד לכל המשפחה יכולת מכירה של נשים תהיה גבוהה יותר מזו של גברים, הרי שגם רמת היעילות שלהן גבוהה יותר. "בדרך כלל נשים יותר ממוקדות, מוסר העבודה שלהן הוא גבוה יותר, הן יגדילו מכירות כדי לקבל בונוסים, חלקן הגדול בגלל הצורך לעזור בפרנסת המשפחה", הוא מפרט.
אבל ממן (44) מעסיק נשים לא רק כמוכרות - גם הנהלת הרשת מורכבת כולה מנשים. "יותר קל לי להסתדר איתן", הוא מסביר. "אני מפרגן לתכונות הטובות של נשים וליכולות הרבות שלהן, כולל היכולות הניהוליות שלהן".
איך זה להיות גבר בסביבה שכולה נשית?
"זה קשה. עם גברים אתה יכול לדבר יותר בחופשיות, אצל נשים לפעמים אתה צריך לחשוב פעמיים לפני שאתה מוציא משהו מהפה, כדי שמי שעומדת מולך לא תיפגע. בדרך כלל לנשים יש רגישות גבוהה יותר מאשר לגברים, ואני מאוד משתדל להיות מנומס ואדיב. הן גם בדרך כלל מפנקות, מביאות אוכל מהבית".
"שפה משותפת"
במהלך חופשת הלידה שלה החליטה מורן קרמין־קורן להקים את חברת LIKE AND SHARE ולצורך כך הזמינה דרך הפייסבוק נשים ואמהות להתנסות במוצרים שונים, לכתוב עליהם ולהפיץ את חוות דעתן. כיום, אחרי שש שנים, החברה שלה, המתמחה בקידום מכירות ברשתות החברתיות בידי נשים, מונה למעלה מ־60,000 אלף מובילות דעה ועוד עשר נשים העובדות עמה בחברה. "כשצריכים להמליץ על מוצר או לנסות אותו ולהפיץ חוות דעת בנכסים הדיגיטליים שלך, אז נשים תמיד ירחיבו, יספרו, יצלמו סרטון, יסבירו יותר", מסבירה קרמין־קורן (38). "אם המוצר הוא גלידה, למשל, אישה תצלם את החברות והילדים שלה עם הגלידה, תספר באיזה טעמים הייתה הגלידה ותשתף את כל החוויה. נשים באופיין הן יותר משתפות, יותר חופשיות, לא מפחדות להביע רגשות. לעומתן, רוב הגברים יסתפקו בלהגיד: המוצר טוב או לא טוב".
גברים עלולים להיעלב מהכללה כזאת.
"ניסינו לעבוד גם עם גברים, אבל רובם פחות שיתפו וחשפו, וראינו שהמסר עובר טוב יותר על ידי נשים. כיום אנחנו משתפים גברים בפרויקטים מאוד ספציפיים, שמחוברים יותר לגברים, והם מהווים רק 3% מהקהילה".
את העובדה שגם הצוות הניהולי שלה מורכב רק מנשים מסבירה קרמין־קורן בכך ש"הן ממש יודעות להתחבר למובילות הדעה שלנו, לקהילה, ויודעות איזה מוצר יכול לעבוד טוב ברשת ואיזה לא. אנחנו גם מאוד מבינות אחת את השנייה, אפילו במבט, וזה מדהים. עברנו הריונות, חופשות לידה, יש בינינו שפה משותפת".
נתקלת ביריבות או תחרותיות?
"ממש לא. אנחנו חברות, ותחושת הביחד היא מעבר לכל אצלנו. יש כיף גדול בעשייה נשית".
