נפרדים ממאיר: הלווייתו של שדר הספורט מאיר איינשטיין, שהלך ביום חמישי האחרון לעולמו, התקיימה היום (ראשון) בבית העלמין הישן "פינסקר" בהרצליה. איינשטיין, שנפטר בגיל 65, לאחר מאבק במחלה במערכת השרירים, הותיר אחריו אישה, שתי בנות - סיוון וסביון, ושני נכדים. מאות אנשים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה.
אלמנתו אוליביה ספדה לו: "לבעל המתוק והאהוב שלי. אתה כל כך חסר לי. חלק ממני נגדע. אמרתי לך שאני תמיד מתה עליך ובאמת הקבר שלי יהיה מעליך, ואני אמות מעליך. כי אני יודעת שאתה לא יכול בלעדי. אנחנו נתאחד. אתה המלך שלי. הבית ריק, אתה כל כך חסר. אומרים ששנה וחצי של מחלה זה מספיק זמן להתכונן ,אבל בסוף זה כל כך עצוב. אתה כל כך סבלת. בכוחות האחרונים שלך אמרת: 'רופא', 'רופא'. ידענו שצריך לשחרר אותך מהסבל הנוראי שסבלת. גיבור שלי. מי יסביר לי את החדשות עכשיו? מי יסביר לי הכל? מי יראה כדורגל בבית? אני אוהבת אותך".
בתו הבכורה סיוון אמרה: "דדי שלי, כמו בעבודתך כעיתונאי, גם בבית רצית לתת כותרת לשיחה. הכותרת שלי היא מה שלא הספקת להגיד לי בשיחה אחרונה. לא הספקתי להיות לצדך כשלקחת את נשימתך האחרונה. הספקתי רק לרשום לך הודעה שאני מתגעגעת אליך ורוצה לחבק אותך. הפעם היחידה שחשפת את עצמך מעט יותר הייתה ב-2003 כשהוצאתי ספר. זה מראה כמה אתה מוכן לעשות למען המשפחה שלך. ידעת את כל התאריכים לפי אירועי כדורגל, לכן לא ברור איך לא חישבת שאיוולד במונדיאל. ב-2010 באתי לטקס שלי בניו יורק בדקה ה-90, תרתי משמע, אחרי הדאבל של הפועל תל אביב. אנשים שאלו אותך איך 'הספקת להגיע?'. הפעמים היחידות שכעסת עלינו בילדות הייתה כשעשינו שגיאה בעברית או כשלא ידענו על איזו ידיעה חדשותית. זכיתי להיות איתך באולפן ולתת לך נשיקה לפני השידור. הייתי גאה בך. לפחות לא היית יום אחד בבית חולים. אני מרגישה הקלה שאתה לא סובל יותר, אבל לא יודעת איך נחיה בלעדיך. אני מקווה שהסיפור של אבא שלי יגביר את המודעות למחלת ה-ALS".
איש מעריב יונתן הללי ששידר עימו ב-103FM אמר: "התמזל מזלי להכיר אותו מקרוב בשנים האחרונות. כשאומרים: 'הוא הלך בדרכו' בדרך כלל זה שורה משיר, אבל אצלו זה המאפיין שלו. תמיד בטוח בדרכו, המידע תמיד היה נבדק. הוא היה דברן אולטימטיבי, אבל רק בשידור. בחיים היה המנהל של מנזר השתקנים. הוא היה סלב עם הקול והתסרוקת שלו, אבל ממש לא בחיים".
רון קופמן, שהיה שותף גם הוא לשידורי הספורט עם איינשטיין, אמר: "הוא עיתונאי מפס ייצור שנסגר. אם היה חי היה נבוך לשמוע את הסיפורים. הוא לא רצה לראות אותנו אחרי ההידרדרות במצב. אם מאיר היה בחיים, לא היה מגיע ללוויה כי הוא סלד מאירועים. הוא בז לקיטש ולצהבת הנגיפית שתקפה את התקשורת".
יעקב שחר, נשיא מכבי חיפה, הוסיף גם הוא דברי פרידה: "אני נהנה הרבה שנים מהשידורים שלו. מי שרוצה לעסוק במקצוע הזה צריך לראות הרבה שעות שידור של מאיר. הוא היה רב תחומי והכל עשה במקצועיות. ידענו הרבה זמו שזה עומד לקרות, אבל כשזה מגיע זה עדיין מכה בך".
איינשטיין החל את דרכו המקצועית כשדר חדשות ברדיו קול ישראל ומאוחר יותר הנחה את התוכנית המיתולוגית "שירים ושערים", בה הוגשו דיווחים חיים ממשחקי כדורגל. בהמשך הקריירה המפוארת שלו הוא שידר את אירועי הספורט המרכזיים של הערוץ הראשון, בהם משחקי כדורגל ישראלי ומשחקי הכדורסל של מכבי תל אביב באירופה, היה ממגישי התוכנית "הראשון בשער", וכתב עבור עיתון מעריב בנושאי ספורט.
בדצמבר 2016 הודיע איינשטיין במהלך התוכנית "שבת ביציע" בערוץ הספורט כי הוא מתמודד עם פגיעה במערכת השרירים שלו ולכן הוא מתנייד על כיסא גלגלים. "לכל הדורשים בשלומי, אני רוצה לספר לכם שאני מתמודד עם פגיעה במערכת השרירים. לכן הדיבור האיטי, לכן אני יושב בכיסא גלגלים", סיפר. את הדברים הוא שיתף לאחר שנעדר זמן מסוים מתכנית הטלוויזיה, ואת השידורים ב-103FM הוא העביר מזה תקופה מביתו בשל מצבו.
עם הישמע דבר מותו, ספדו לו אנשי ציבור וקולגות, ביניהם, חברו הקרוב ח"כ זוהיר בהלול: "אני חש שברון לב בלכתו של ידידי ורעי ושותפי לדרך, מאיר איינשטיין. מאיר הוא ללא ספק אחד מגדולי שדרי הספורט בכל הזמנים בתולדות מדינת ישראל. מעלותיו של מאיר היו כה רבות עד שהפך לאגדה בחייו. מעל הכל מבחינתי מאיר היה אדם מיוחד, ידיד אמת ובעיקר מקצוען מהזן הנדיר ביותר עד שהפך לפס הקול של מדינת ישראל".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס גם הוא לאבידה הגדולה כשאמר: "שמעתי בצער עמוק על פטירתו של עיתונאי ופרשן מוערך"
מנהלת הליגות לכדורגל מסרה כי היא מרכינה ראש עם לכתו: "מאיר היה פס הקול של הספורט בישראל במשך ארבעת העשורים האחרונים. במיוחד ראוי לציון המאבק שלו בחודשים האחרונים עם הפגיעה במערכת השרירים, שהיווה השראה לכולנו. הוא לא ויתר והמשיך לשדר מביתו עד לאחרונה".