"יש פה התנהלות של מאפיה, אני יודע כי גם אני חוויתי את זה על בשרי", אומר רב־ניצב בדימוס יעקב טרנר. זה קרה לו לפני שנים רבות, כאשר שימש כמפכ"ל המשטרה תחת ראשי הממשלה יצחק שמיר ויצחק רבין בשנים 93'־90'. אך אירועי השבועות האחרונים, ובכללם הלחצים שמפעילים אנשי ראש הממשלה בנימין נתניהו כנגד המפכ"ל הנוכחי רוני אלשיך, מציפים אצל טרנר את הימים הנשכחים ההם, עת הוא עצמו היה נתון תחת מסכת לחצים.
אז זה היה על רקע חקירותיו של השר אריה דרעי, שהספיק מאז להיות מורשע, לשבת בכלא, להשתחרר ולשוב אל כס השר. אבל למרות מרחק השנים, טוען היום טרנר כי המים העכורים שבין לשכת נתניהו וזו של המפכ"ל לא רק מזכירים לו את מה שהוא עצמו עבר, אלא מבהירים לו שגם השיטות נותרו דומות.
"חוויתי לחצים ישירים", הוא מספר, "פעם אחת אחרי ביקור של ראש הממשלה רבין במטה הארצי, עמדנו שלושתנו, אני, רבין ושחל (משה שחל, ששימש כשר המשטרה תחת ממשלת רבין - ע"ר), ורבין רמז לו לידי על התביעה של דרעי, שיש לשנות את הרכב החוקרים. הוא רצה שהם לא יהיו יוצאי עדות אשכנז. הוא ראה אותם כמבקשי רעתו והם יפילו אותו בכל מקרה, לכן צריכים להקים צוות חוקרים חדש, נקי מאשמה כאילו. טוב, מה לעשות שכל החוקרים שלנו היו במקרה יוצאי עדות המזרח כולם? בסביבתו של רבין הבינו שהמפלה של דרעי יכולה להיות מסוכנת, עד כדי כך שצריך לעשות מעשה שימנע את התוצאה הזו, לעשות משהו שאולי יבלום את החקירה - מה שעושים כל הזמן עכשיו".
אתה מזהה את אותן עקבות היום?
"אני מזהה מאוד את העקבות, משום שכשאדם בשלטון, ולא חשוב לאיזו מפלגה הוא שייך, הוא יעשה כל מעשה כדי לשמור על העמדה הזו שלו. זה היה
נכון גם אז. ניסו להדביק לי מעשים שלא היו".
בין היתר, הוא אומר, רמזו לו אנשי ראש הממשלה המנוח שאם יעזוב את תפקיד המפכ"ל, יתמכו בו לתפקיד ראש עיריית תל אביב. אלא שלו לא היה כל תכנון כזה על הפרק. "לא תכננתי להיות ראש עיריית תל אביב, לא התכוונתי להשתחרר", הוא מספר. "אמרתי לשחל ולראש הממשלה: 'תקשיבו, בתור מפכ"ל אני נפגש עם כולם, מדבר עם כולם, אין אצלי בחירות'. כשהמפכ"ל לא משתף פעולה בעניין הזה, לפגוע בו זה הפתרון האחרון, כי אחרת החקירות ממשיכות. אם אני לא הייתי עומד על כך אז, החקירות היו נפסקות. אם אני הייתי מוותר, אז עבודה של שנתיים וחצי הייתה צריכה להתחיל מחדש, היו לוקחות עוד שנתיים עד לגיבוש ראיות מחדש וזה היה משבש הכל".
זמן לנשימה
בשבוע שעבר, אחרי ההשתלחות הישירה של שרים וחברי כנסת מהליכוד במפכ"ל ובמשטרה בטענה כי אינם פועלים בתום לב, הוקמה ועדה מיוחדת בכנסת ביום רביעי האחרון כדי לדון בטענות הליכוד כנגד יועץ התקשורת של המפכ"ל, ליאור חורב, ועמדותיו הפוליטיות, שלטענת אנשי נתניהו מביאות אותו להדליף לתקשורת פרטים מתוך חדרי החקירות. בשבוע שעבר המשיכו ביתר שאת הניסיונות לקדם חוקים שיסכלו את עבודת המשטרה – ובהם חוק שיאסור על חקירת ראש ממשלה מכהן, חוק שיאסור על המשטרה להגיש המלצה לפרקליטות עם השלמת החקירה, ולבסוף חוק שימנע מהמשטרה לעצור חשודים ללא עבר פלילי. בשבוע שעבר הודיע ח"כ דודי אמסלם (ליכוד) כי הוא בוחן אפשרות להקטין את משכורת המפכ"ל, שעומדת כיום על 83 אלף שקלים בחודש.
טרנר מזועזע מההתנהלות. "זו שערורייה מארץ השערוריות", אומר טרנר, "המפכ"ל זוכה למשכורת נמוכה ב־2,000 שקלים מנציב שירות בתי הסוהר. ישנם חמישה אישים ששקולים זה לזה, חמישה אישים שמספקים סחורה: זה נציב השב"ס, ראש השב"כ, ראש המוסד, הרמטכ"ל, ומפכ"ל המשטרה. כולם מקבלים יותר מהמפכ"ל היום. אם אתה פוגע בנציב שב"ס או ברמטכ"ל, אתה לא בולם את החקירה, והם רוצים לבלום את החקירה. זה הדבר הדומיננטי, בזה הם משקיעים את כל המאמצים".
"המפכ"ל עושה מה שהוא צריך וביבי יכול לקפוץ עד מחר, הוא מינה אותו", אומר רב־ניצב בדימוס אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה בשנים 94'־97'. "ברגע שהוא מינה אותו, הוא פועל לפי האינטרס האזרחי ולפי החוק. לא מעניין אותו האינטרס של ביבי או של איש כזה או אחר. לדעתי הוא צריך להמשיך כרגיל, להיות נחוש כמו שהוא עושה כל הזמן, לשדר עצמאות, עמוד שדרה חזק וזה הכל. שיבינו שאי אפשר לכופף, לא את המפכ"ל ולא את המשטרה".
כמו טרנר, מסכת הלחצים שמופעלת על המפכ"ל אלשיך והמשטרה כיום מחזירה אותו לימים שבהם הוא היה מפכ"ל. הוא עמד בראש משטרת ישראל תחת ממשלת נתניהו הראשונה, כאשר מעל ראשו של ראש הממשלה הצעיר אז רבצה עננת פרשת בר־און־חברון. לדבריו, שוגרו לכיוונו רמזים לרדת מהעניין. "קרו דברים כאלה, אבל לא בעוצמה כזו", מבהיר חפץ, "בזמנו היו חקירות ראש הממשלה. אתה מקבל רמזים, אבל לא משהו ישיר כמו שאתה רואה היום. בסוף דאגו מאוד לא להאריך את הקדנציה שלי, וברגע שהם יכלו, הם קיצרו לי את הכהונה".
הופעלו עליך לחצים ישירים?
"לא, זה לא היה בצורה כל כך ישירה ולא בתקשורת ולא בהתקפה ישירה של ראש הממשלה. אז לדעתי הוא פחד יותר. לא היה לו מספיק ביטחון, היום יש לו הרבה יותר ביטחון".
בליכוד מכחישים שהפעולות שלהם בעניין המפכ"ל והמשטרה קשורות לחקירות.
"הכל קשור. מה פתאום המפכ"ל מופיע בכותרות כאלה בעיתונים? הם יכולים לדבר עד מחר, אבל זה עושה כותרות בעיתונים. אמסלם, אני לא מבין מתי הוא נושם בכלל הבן אדם הזה, מאיפה יש לו זמן לנשום? טיפוסים הזויים, ממציאים כל הזמן דברים. אני אפילו לא מדבר על ההתקפות הישירות על המפכ"ל, אלא על ההחלטה הזו שהמשטרה לא תעביר המלצות – זו פגיעה באינטרס של האזרח. פוגעים ביכולת של המשטרה לייצר הרתעה, להיות יעילה
מול גורמי פשיעה, אני פשוט לא מבין את זה. הציבור צריך להבין שפה חברי הכנסת עושים דבר שאסור לגמרי".
כמו אצל טרנר, גם פרשת בר־און־חברון שהתרגשה על המדינה כאשר חפץ שימש כמפכ"ל נקשרה לחקירה שהתנהלה בשנות ה־90 נגד יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי. זו גם הייתה הפעם הראשונה שבה נתניהו נחקר באזהרה כראש ממשלה מכהן. ככל שנקפו הימים, שמותיהם של עוד ועוד אישים מוכרים נקשרו בפרשה הזו - חשדות כי דרעי הנחקר ניסה להשפיע על מינוי היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בתמורה לתמיכת מפלגתו ש"ס בהסכם שהממשלה בראשות נתניהו ניסתה לקדם. המשטרה בראשותו של חפץ המליצה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה ואחרים, אולם הפרקליטות חשבה אחרת. נגד ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים דאז, צחי הנגבי, שגם שמו נקשר בפרשה ההיא, החליטו שאין די כדי להגיש כתב אישום, וחפץ נדחק הצידה.
"המערכת הפוליטית היא זו שצריכה לפעול כדי לסכל את הניסיונות של ראש הממשלה לפגום בעבודת המשטרה והמפכ"ל", הוא אומר, "גם היועץ המשפטי לממשלה, גם שרת המשפטים, גם השר לביטחון הפנים - כולם מתנגדים לנוסח של החוק המוצע למנוע מהמשטרה להגיש המלצות לפרקליטות. אז למה אתם מצביעים בעד? לא ברור לי, זה בניגוד לאינטרס של האזרח. האזרח חייב לדעת את זה, שהם פועלים בניגוד לאינטרס שלו".
"דברים לא משתנים", פוסק רב־ניצב בדימוס טרנר. "הבעיה היא שרק עכשיו דברים יוצאים מתחת לפני הקרקע. אני לא נתתי לדברים להסתתר, אני עמדתי על כך שדרעי ייחקר, עשינו לו הנחות גם ככה".
מה המפכ"ל אלשיך צריך לעשות היום נוכח הלחצים שהוא חווה?
"שלא יזוז מהתפקיד, שלא יפתו אותו להתפטר. אם לא הוא, יבוא מישהו אחר. הם התאכזבו שהוא לא סיפק להם את הסחורה, זה הסיפור. אנשים לא מבינים את זה. אנשים מתקשים להאמין".
הוא סבור שרק הקברניטים יכולים להסיט את האש שמופנית אל המשטרה בימים אלה. "'כולנו' ו'הבית היהודי' הם הבלם האחרון בדמוקרטיה המשתוללת שלנו", אומר טרנר, "הם היחידים שיכולים לעצור את ביבי, כי הם יכולים לפרק את הקואליציה".
יש משהו שאנחנו כחברה יכולים לעשות כדי שבעתיד השלטון לא יוכל להתערב למשטרה?
"זו שאלה טובה מאוד. במקרה שלי ניסו לשנות את צוות החוקרים, ואני עדכנתי את מבקר המדינה 14 עדכונים על מצבי חקירה. האנשים של ראש הממשלה התגנדרו בכך שהם לא התעסקו עם החקירה של דרעי, אבל הם התעסקו, ועוד איך התעסקו. הם היו צריכים להביא את הסחורה ולא הביאו אותה".
אז כדאי גם למפכ"ל אלשיך להתעמת ישירות עם ראש הממשלה בעניין הזה?
"לא. הוא סומן כמטרה. המטרה לא יכולה להגיד לתוקף שלה 'אל תתקוף אותי'".
תבשיל מסריח
"זה חסר תקדים מה שקורה פה", אומר ניצב בדימוס משה מזרחי, ששימש ראש אגף חקירות ומודיעין, "אף פעם לא היה נוח לשלטון כשהוא נחקר, ואז
עשה קולות כאלה ואחרים כדי לנסות להצר את צעדי המשטרה, אך זו הפעם הראשונה שבה זה נראה כך. נראה שעושים הכל כדי לנסות לפגוע בגוף שמנסה לנהל את החקירה. יש שפל חדש שאיני יודע כיצד נצליח להתרומם ממנו. זה נעשה באצטלה של טובת הכל, אך הטיימינג הופך את הכל לתבשיל מסריח. קשה לי לעכל את זה שהשלטון חובט בזרוע היחידה שיש לו כדי לשמור על טוהר השלטון והחוק".
אתה זוכר לחצים שהופעלו בתקופתך?
"גם בזמני היו לחצים תת־קרקעיים, בעיקר בעקבות פרשת דרעי ששינתה את כללי המשחק. אך אפילו שם הלחץ הפוליטי הופעל בגזרה אחת, ופה נראה שהשלטון נרתם באמצעים 'מדינתיים' כדי לפגוע בארגון מדיני. זה הזוי. אני מקווה שמישהו יתעשת. המשטרה חסרת אונים בעניין הזה, ונטולת יכולת להגיב על הדברים, אך שלא נטעה: הלחץ האינטנסיבי הזה מחלחל למערכת. זה לחץ בלתי פוסק. לא נוח לנהל חקירות באווירה כזו".