הסופרת רונית מטלון שהלכה לעולמה הלילה (חמישי) בגיל 58 לאחר מאבק במחלת הסרטן, הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בקריית שאול. בין המלווים בני משפחה, חברים ואנשי ספרות ואקדמיה. בתה של מטלון ספדה לה וסיפרה על רגעיה האחרונים. "אחרי הטקס שהעניקו לך את פרס ברנר ודיברת שם בשמך קראו לנו לרמב"ם. זו הייתה הנסיעה הקשה ביותר בחיי". היא הקריאה את דבריה של אמה לטקס זכייתה בפרס ברנר אמש, אליו לא יכלה להגיע. "בספר שלי סופר על כלה שלא הגיעה לחתונה שלה והנה אני לא מגיעה לטקס בו אני כלת הזכייה". "היא ראתה דרך הטלפון הסלולרי את הטקס והתרגשה", סיפרה הבת.
אחייניתה של מטלון ספדה אף היא. "היית מקור גאווה לכל המשפחה. תודה ששימרת את זיכרונות המשפחה והעלית אותם על הכתב. תודה שהיית דודה שלי אוהבת אותך מכל הלב". העיתונאי והסופר מאיר עוזיאל הגיעה להלוויה וסיפר ל'מעריב אונליין' כי "אני מרכז ברנר באגודת הסופרים. ואז עלה שמה וספרה. התקשרתי להודיע לה שהיא זכתה בפרס והיא ביקשה להתקשר יותר מאוחר כי היא ברמב"ם. היא שמחה והתרגשה ואמרה שזה הפרס הכי חשוב בחייה, והיא מפונקת בפרסים. היא לא הגיעה אתמול לפרס אבל כתבה את דבריה האחרונים.
מטלון, שזכתה אמש בפרס ברנר לספרות על ספרה "והכלה סגרה את הדלת", נפטרה בבית החולים רמב"ם בחיפה. היא כיהנה החל מ-2009 כראש התוכנית לכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. ספריה תורגמו לאנגלית ולגרמנית, וזכו להצלחה בחו"ל. מטלון הותירה אחריה שתי בנות.
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הגיב למותה של מטלון, שהייתה תושבת העיר. "אני נפרד בעצב מהסופרת רונית מטלון", אמר יהב. "רונית נגעה בכשרונה, בחוכמתה וברגישותה בנימי הנפש החברתיים של כולנו. לחיפה היתה זכות לקבל תושבת שכזו שבחרה לעבור לעיר ולתרום לה. ספריה ישמרו את כתיבתה הייחודית ואת עשייתה החברתית".
פרופסור רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה, בה הרצתה מטלון, אמר: "זהו יום עצוב ואבדה גדולה לעולם הספרות והתרבות בישראל. מעבר להיותה סופרת מצוינת, רונית מטלון הייתה דוגמא לשילוב בין עולם הרוח והאקדמיה והסטודנטים הרבים שלה לאורך השנים זכו ללמוד ממרצה מעולה שידעה איך משלבים בין תאוריה מצד אחד ופרקטיקה מצד שני. על אף היותה סופרת כה מוערכת, הייתה בה תמיד התשוקה ללמד ולהעביר את הידע שלה לסטודנטים הצעירים. זוהי אבדה גדולה וכולנו באוניברסיטת חיפה מרכינים היום ראשנו".
מטלון נולדה בגני תקווה, למשפחה יוצאת מצרים. במהלך שנות השמונים זכתה לחשיפה רחבה ולהערכה רבה על יצירתה, ובתחילת שנות התשעים פרסמה את ספרה הראשון, קובץ הסיפורים "זרים בבית". בשנת 1992, רומן בני הנעורים שכתבה הסופרת, "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" עובד לסרט בבימויה של דינה צבי ריקליס ובכיכובו של משה איבגי.