"יצאתי וחייתי וישנתי במיטה עם אדם שלו ידעתי על העבר שלו, לעולם לא הייתי מכניסה אותו לבית שבו הבנות שלי גרות איתי", מודה דנה (שם בדוי), שניהלה מערכת יחסים עם עבריין מין ששינה את שמו. "מפחיד אותי לחשוב היום בדיעבד מה היה יכול לקרות לי או להן. אני לא אומרת בהכרח שהוא היה אדם אלים או רע, אבל התחושה שאת חיה עם אדם שאת לא יודעת עליו פרט כל כך משמעותי היא מזעזעת. במקרה שלי הוא לא הסתפק בשינוי שמו פעם אחת, אלא שינה שם שוב אחרי כמה שנים, וככה, כשראיתי את תעודת הזהות שלו, היה רשום שם שֵם קודם, שגם הוא לא השם המקורי שלו". 

איך גילית את העבר שלו?
"בצורה מאוד אקראית. חבר עבר שלו פגש אותנו ברחוב ופנה אליו בשם המקורי שלו. מובן ששאלתי מה הסיפור, והוא גמגם משהו, אבל משום מה זה הטריד אותי והתחלתי לחפש היסטוריה שלו בכל מיני מקומות. בסוף עליתי על כתבה ישנה וזיהיתי אותה דרכה".


התעמתת איתו?
"פחדתי בהתחלה, אבל בעזרת משפחה וחברות הבהרתי לו שמערכת היחסים הסתיימה, ואני רוצה שיעזוב מיד. הוא הסכים, כי לדעתי גם הוא לא רצה שהעבר שלו יתגלה בעבודה ובחיים החדשים שלו. גם אנחנו עברנו דירה כדי שלא יישאר זכר".
 
בעקבות סיפורים כמו זה של דנה, אישרה הכנסת ביום רביעי האחרון בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) וח"כ מיכל רוזין (מרצ), שלפיה לא ישנה אדם שהורשע בעבירות מין את שמו ואת שם משפחתו, אלא באישור שר הפנים. ההצעה הזו נועדה להקשות על עברייני מין לשוב לסורם, כל עוד קיים חשש סביר לכך, על ידי שימוש בזהות חדשה. "אין חולק כי ישנה חשיבות חברתית לאפשר לאדם שהורשע בביצוע עבירה לפתוח דף חדש בחייו אם הוא אכן ראוי לכך, אך בד בבד קיים צורך להגביל אפשרות זו ולהעמיד אותה לביקורת", נכתב בהצעת החוק.
 
רק לאחרונה עלה סיפור דומה לכותרות: בתחילת פברואר, לפני שעלתה הצעת החוק להצבעה, נעצר עבריין המין בפיקוח, אורן קורן (43) מפתח תקווה, ששינה את שמו לאורן ישעיהו, בחשד כי הפר את תנאי הפיקוח שלו והתרועע עם קטינים. קורן הואשם בשנת 2007 כי ביצע מעשים מגונים בכמה נערים הלומדים במוסד חינוכי והציג בפניהם סרטים פורנוגרפיים. הוא נידון לשלוש שנות מאסר בפועל והוטל עליו צו פיקוח על עברייני מין, שהוארך כמה פעמים. 
 
כעת נעצר ישעיהו בחשד כי הפר את צו הפיקוח. על פי החשד, במהלך שנת 2017 הוא נפגש עם קטינים במסגרת פעילותו בתחום הכדורגל. במשטרה חושדים כי ישעיהו התנדב להיות שופט במשחקי כדורגל של קטינים. בחיפוש שנערך בביתו נתפס מחשב, ובו חומר רב שעל פי החשד מכיל חומרים אסורים בשימוש למפוקחי מין. איך קרה שעבריין מין מורשע הצליח שוב ליצור קשר במסגרת חינוכית עם קטינים? התשובה פשוטה: הוא שינה את שמו במשרד הפנים, פרוצדורה פשוטה שמאפשרת לכל אדם להתחמק מעברו. 

יעל שרר. צילום: לובה פיין
יעל שרר. צילום: לובה פיין



מצג שווא
 
מאחורי הצעת החוק הנוכחית עומדת יעל שרר, עיתונאית ואקטיביסטית מכפר סבא, שפגשה לפני שנה מכרה שבן זוגה לשעבר הורשע בזמן מערכת היחסים ביניהם באונס קטינה וישב בכלא. אחרי שחרורו מהכלא הוא שינה את שמו, התחתן, התגרש ושוב יצר מערכת יחסים חדשה, כאשר הנשים בחייו כלל אינן יודעות כי הן בזוגיות עם אנס מורשע. שרר החליטה לנסות לתקן את חוק השמות כדי שלא יאפשר לאנשים להסתיר את עברם. 
 
"אני לא רודפת את הגברים הללו", מבהירה שרר כעת. "מגיע לכל אישה לדעת אם היא יוצאת עם עבריין מין או נשואה לו, ולא לגלות פתאום שהאדם שלצדה הוא אנס או פדופיל מורשע. מעבר לזה, בהרבה מקרים עברייני מין חוזרים לדפוס הפגיעה אחרי שהם משתחררים מהכלא, ואת זה צריך למנוע. הם משנים את שמם וחוזרים לעבוד או להתנדב עם קטינים או לחפש היכרויות ולפגוע שוב. אף שקיים חוק שמחייב אישור אי־רישום פלילי במקרה של עבודה עם קטינים, הוא לא תמיד נאכף".
 
ואם אדם עבר שיקום במהלך המאסר?
"אדרבה; החוק אומר שאדם כזה הרוצה לשנות את שמו צריך לנמק, ושר הפנים רשאי להחליט בחיוב, אם אכן אותו אדם ישכנע שהשתקם בהצלחה. בעבר שר הפנים היה יכול לפעול במקרים שבהם יש חשש להונאת ציבור. אם תעבור התקנה - זה יהיה הפוך: במקרים שבהם יש חשש להונאת ציבור, על המבקש יהיה להוכיח אחרת. זכות הציבור לדעת גוברת המקרה הזה על ההגנה לפרטיות".

מוטי יוגב. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מוטי יוגב. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


 
לא מטעמי נקמה

שרר החלה לגלגל את הרעיון להצעת החוק עם אקטיביסטית נוספת, מיכל גול, והשתיים שלחו יחד מכתב בנושא לכל 120 חברי הכנסת. מי שקידמו בסוף את ההצעה היו כאמור ח"כ יוגב וח"כ רוזין. "החוק הוא צעד נוסף בהגנה על נפגעות ונפגעי אלימות מינית", אומרת ח"כ רוזין. "אם עבריין מין שינה את שמו, תיפגע יכולתם של הנפגעים להגן על עצמם. לא ייתכן שעברייני מין יוכלו להציג מצג שווא ולהטעות את הציבור. נפגעות ונפגעי אלימות מינית רוצים להמשיך לחיות את החיים שלהם בביטחון, ועלינו לעשות כל מה שניתן כדי לאפשר זאת".
 
"אין מטרת החוק למנוע שיקום ודף חדש מאדם ששילם את חובו לחברה", טוען גם ח"כ יוגב. "מאידך, עלינו להגן על נפגעי העבירה ועל החברה כולה מפני עבריין משוחרר שעלול לשוב לסורו, תוך הסתתרות מאחורי זהות חדשה. הצעת החוק תקבע איזון נכון בין הדברים על ידי עיכוב שינוי השם עד לאישור שר הפנים, שיוודא שאין בשינוי השם משום כוונה להטעות או משום סכנה לציבור. אני מברך על אישור הצעת החוק ומקווה להביא את ההצעה בהקדם להשלמת החקיקה".
 
אחד המקרים הממחישים את הקלות שבה מי שהורשע בעבירות מין יכול למחוק את עברו על ידי שינוי שמו הוא זה של עבריין מין, שהורשע בעבר בביצוע אונס ונשפט למאסר. לאחרונה, לאחר שחרורו, שינה העבריין את שמו ונרשם לאתר היכרויות לציבור הדתי בשם החדש. בבדיקה עם האתר התברר כי ערנות הגולשים ומנהלי האתר לתמונות שהעלה הובילה לחסימתו באתר. המקרה הזה מבהיר כמה קל לאנס או פדופיל שהשתחרר מהכלא לשנות את שמו ואם יבחר, לחזור לסורו.

מיכל רוזין. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
מיכל רוזין. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
  
כיום כל המדינות בארצות הברית דורשות מעברייני מין מורשעים להירשם עם שחרורם ממאסר למאגרי מידע מיוחדים שרשויות אכיפת החוק מנהלות. חלק מהמדינות לא הסתפקו בכך וחוקקו נוסף על כך, שמאפשר לרשויות ואף מחייב אותן לדווח לקהילה על עברייני מין שהשתחררו מהכלא ואשר מוערכים כמסוכנים לציבור. בארץ לא מתנהל רישום דומה.
 
"הייתי רוצה לראות רישום דומה גם בישראל כדי שנוכל להגן על עצמנו", אומרת דנה. "אני יודעת בבירור שעברייני מין מפרים את תנאי השחרור שלהם, והציבור חייב לפקוח עיניים וחייבים לאפשר לו להגן על עצמו".

מה דעתך על הצעת החוק החדשה?
"היא מבורכת. תנו לנו להחליט ולדעת עם מי אנחנו יוצאים, מי מתקרב לילדים שלנו. אני לא נקמנית. אני לא חושבת שאדם לא יכול להשתקם, אבל עדיין זכותנו לדעת מול מי אנחנו עומדים".