זה לא הסוף: תופעת המחלות הזיהומיות, כגון העכברת וקדחת הנילוס, ממשיכות לגבות קורבנות כאשר היום (שני) נודע על הנפטר השלישי, בן 61, שסבל מסרטן גרורתי ונשא את חיידק קדחת הנילוס. בתוך כך, במשרד להגנת הסביבה מתריעים היום כי המצב רחוק מסיום: "התפרצות המחלות הזיהומיות כמו קדחת הנילוס והעכברת הן כאן כדי להישאר. יותר מכך, בשל שינויי האקלים בעולם אנחנו צפויים להתמודד עם מחלות חדשות שלא ראינו עד היום".
לידי "מעריב אונליין" הגיעו עשרות התראות שהמשרד להגנת הסביבה שלח כבר באביב לרשויות המקומיות, בהם מדווחת הסכנה להתפרצות קדחת הנילוס, שלא טופלו. "יש קשר בין התפרצות העכברת לבין זו של קדחת מערב הנילוס בקיץ הנוכחי בישראל והקשר הזה הוא שינויי האקלים שעובר העולם כולו ומשפיעים גם על ארצנו הקטנה", אומרים במשרד להגנת הסביבה.
"אם לא יפול האסימון היכן שהוא צריך ליפול, וזה עוד לא קרה, הקיץ הבא ואלה שאחריו יאופיינו רק ביותר תופעות כאלה ובמחלות שישראל עוד לא התמודדה איתן. מי שצריך להבין את המציאות החדשה הם בין היתר הרשויות המקומיות שבאחריותן חלק נכבד מפעולות המניעה הסביבתיות, ואגף התקציבים באוצר", אמרו גורמים במשרד.
"אם לא יפול האסימון היכן שהוא צריך ליפול, וזה עוד לא קרה, הקיץ הבא ואלה שאחריו יאופיינו רק ביותר תופעות כאלה ובמחלות שישראל עוד לא התמודדה איתן. מי שצריך להבין את המציאות החדשה הם בין היתר הרשויות המקומיות שבאחריותן חלק נכבד מפעולות המניעה הסביבתיות, ואגף התקציבים באוצר", אמרו גורמים במשרד.
אלון זסק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, אמר: "זה לא קורה סתם וזה מספיק כדי לגרום לשינוי בכל המערכות האקולוגיות ולהתפתחות תנאים להתרבות מזיקים נושאי מחלות. אנחנו נצטרך להסתגל לעובדה שיקרו פה תופעות שלא ידענו קודם. ממשק העבודה שלנו עם משרד הבריאות מאד טוב אבל לא כל הרשויות יישרו קו. יש רשויות מקומיות עתירות תקציב שדאגו למניעת קדחת הנילוס בזמן ויש כאלה שמתעדפות את זה נמוך".
"במשרד להגנת הסביבה מודעים למגמה הזאת היטב, אך בשלטון המקומי עדיין לא"
פרופ' שלומית פז, ראש החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, אמרה: "על הקשר הכולל בין שינויי האקלים לבין התגברות מגמות של התפרצות מחלות זיהומיות, אנחנו המדענים מדברים כבר לפחות 15 שנה. בגלל שינוי האקלים אנחנו רואים התפרצויות של מחלות זיהומיות המועברות לאדם באמצעות בעלי חיים, בעיקר חרקים. במשרדי הגנת הסביבה והבריאות מודעים למגמה הזאת היטב בעשור האחרון, גם אם בשלטון המקומי עדיין לא מספיק".
"עכשיו באירופה יש התפרצות גדולה הרבה יותר של המחלה וגם של מחלות נוספות שאלינו עדיין לא הגיעו ועלולות להגיע כמו צ'יקונגוניה, המועברת על ידי יתוש שנמצא כבר באגן הים התיכון, העשוי להעביר גם את קדחת הדנגי. דווקא קדחת הנילוס המערבי יחסית קלה למיגור בישראל בגלל השטחים הקטנים שבהם מתרבים היתושים הנושאים את הנגיף", הוסיפה.
מספר החולים הולך ועולה
משרד הבריאות פרסם היום את נתוני מספר החולים, שעומד כעת על כ-74 אנשים, עלייה של שישה מקרים לעומת שבוע שעבר. בהתייחס למחלת העכברת, בשבוע האחרון כמעט הוכפל מספר החולים החשודים עם תסמיני המחלה, שעומד כעת על 462 (זאת לעומת 242). עלייה נוספת ממשיכה גם במחלת שושנת יריחו, עם 74 חולים מאז תחילת השנה.
נתונים אלו עודכנו על ידי משרד הבריאות יום לאחר קיום פגישה דחופה בנוגע להתפרצותן של שלושת המחלות, בה הוסכם על ידי בכירים על צעדים שיינקטו על מנת למנוע את התפשטותן של המחלות. בתוך כך משרד הבריאות עדכן היום על סגירתו של נחל אל על שברמת הגולן בשל זיהום. לפי המשרד הנחל נמצא עם חריגה של מעל 1,000 חיידקי קולי צואתי.
מספר החולים הולך ועולה
משרד הבריאות פרסם היום את נתוני מספר החולים, שעומד כעת על כ-74 אנשים, עלייה של שישה מקרים לעומת שבוע שעבר. בהתייחס למחלת העכברת, בשבוע האחרון כמעט הוכפל מספר החולים החשודים עם תסמיני המחלה, שעומד כעת על 462 (זאת לעומת 242). עלייה נוספת ממשיכה גם במחלת שושנת יריחו, עם 74 חולים מאז תחילת השנה.
נתונים אלו עודכנו על ידי משרד הבריאות יום לאחר קיום פגישה דחופה בנוגע להתפרצותן של שלושת המחלות, בה הוסכם על ידי בכירים על צעדים שיינקטו על מנת למנוע את התפשטותן של המחלות. בתוך כך משרד הבריאות עדכן היום על סגירתו של נחל אל על שברמת הגולן בשל זיהום. לפי המשרד הנחל נמצא עם חריגה של מעל 1,000 חיידקי קולי צואתי.