קורסים מקוונים וקורס ניהול מוצר ונדל"ן: הסטודנטים חוזרים לקמפוס

חוזרים לספסל הלימודים. 230,800 סטודנטים יחלו היום את שנתם הראשונה ללימודי התואר במוסדות האקדמיים ו־75,800 ישובו לספסל הלימודים לתארים מתקדמים ולימודי תעודה. לאחר משא ומתן עם נציגי האוצר וור"מ (ועד ראשי המכללות הציבוריות), השביתה של הסגל הזוטר שהייתה אמורה להתקיים בשמונה מכללות ציבוריות נדחתה לשבוע הבא. מי שכן ישבתו הבוקר הם הסגלים הזוטרים באוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון.
 

שעיב אלזיאדנה בן 21, מרהט, סטודנט שנה ג' במכללה האקדמית אחוה הלומד הוראת אנגלית, מספר ל"מעריב": "אני מאוד מתרגש להתחיל את שנתי השלישית במכללה. כשהתחלתי ללמוד לא האמנתי שאגיע לשלב כל כך מתקדם בתואר, אבל הזמן עף מהר כשנהנים. הלימודים לא קלים, אבל הקשרים שנוצרים עם המרצים והסטודנטים במחלקה גורמים לתהליך להפוך מקשה לפשוט. אני מאוד שמח על כך שבחרתי ללמוד באחוה כי שם למדתי, חלמתי והשגתי, ואני מתרגש כי זו השנה האחרונה ללימודים. המחשבה להפוך למורה בעתיד מאוד מרגשת אותי״.
 

מתן תבור, בן 15.5 מנתניה, תלמיד כיתה י׳ בבית הספר התיכון אלדד, עולה לשנה ב׳ בתוכנית ״פרחי הייטק״, המאפשרת תואר ראשון לתלמידי תיכון במכללה האקדמית נתניה. ״בשנה שעברה למדתי המון דברים חדשים ואני מצפה ללמוד עוד בשנת הלימודים הבאה. חוץ מהלימודים באקדמיה ובבית הספר אני גם משחק כדורסל בליגה הלאומית ונהנה מאוד לשלב בין כל התחומים. אני שואף מאוד גבוה ומקווה להצליח בכל". 
 

המוסדות האקדמיים כמדי שנה מנסים לחדש ולעדכן את תוכניות הלימודים. במכללת סמינר הקיבוצים ייפתחו שני קורסי מבוא מקוונים בשיתוף המשרד לשוויון חברתי. "במקום לשבת באולם ולהקשיב למרצה בצורה פסיבית, עדיף לראות סרטונים של המרצים ואחרי זה להיות פעיל במחשב על ידי זה שאתה מקבל משימות והלמידה הופכת להיות אינטראקטיבית", מסביר ד"ר דובי וייס, ראש תחום פדגוגיה דיגיטלית במכללה. "למה לבזבז את הזמן על הרצאה כשאפשר לשמוע אותה בבית? במכללה נתרגל ונדון על הדברים עם המרצה".

במכללה למינהל החליטו לאור הדינמיות של שוק העבודה, להשיק מסלול חדש: Edge-ucation. במסגרתו הסטודנטים יעברו קורסי הכשרה למקצועות מבוקשים בשוק התעשייה שעלותם מחוץ לאקדמיה גבוהה. בין היתר: מקצועות בעולמות הדיגיטל, ניהול מוצר, נדל"ן, ניתוח מידע ועוד.

כ־3,000 חיילים משוחררים יחלו את שנת הלימודים האקדמית בתוכנית ״ממדים ללימודים״, במימון צה"ל, האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון ו״יחד למען החייל״. מתוכם כ־2,000 יחלו את שנתם הראשונה.

במסגרת התוכנית "ממדים ללימודים" יזכו לוחמים משוחררים ואוכלוסיות ייחודיות למימון שני שלישים משכר הלימוד האקדמי, כאשר היתרה המשולמת מהפיקדון אשר לו הם זוכים עם שחרורם מצה"ל מהאגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. 
 

הסטודנטים אינם מרוצים מהשילוב בין ידע תיאורטי לשוק העבודה במהלך לימודיהם במוסדות האקדמיים - כך עולה מהסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית לבחינת איכות ההוראה באקדמיה לשנת 2018 המתפרסם היום. הסקר נערך על ידי מכון המחקר "מאגר מוחות", והשתתפו בו 8,000 סטודנטים ממרבית מוסדות הלימוד בארץ. 
 

64% מהסטודנטים טוענים כי האקדמיה אינה מכינה אותם באופן מיטבי לשוק העבודה ו־88% חושבים כי יש לחזק את החיבור בין הלימודים לשוק התעסוקה. נושאים נוספים שלפי הסטודנטים יש לשים בראש סדר העדיפות הם שיפור איכות ההוראה 86%, יצירת פתרונות לבעיית יוקר המחיה 85% ושיפור התנאים האקדמיים 83%. עוד עולה מהסקר כי מרבית הסטודנטים מרוצים מטיב ההוראה של המרצים והמתרגלים - 58% ו־56% בהתאמה, ומרוצים מיחס המרצים אליהם - 68%. הבשורות החיוביות העולות מהסקר הן שהסטודנטים מרגישים כי בעקבות לימודיהם חל אצלם שיפור מבחינת כישורי ידע מקצועי וידע כללי - 79% ו־74% בהתאמה.
 

בעוד הסטודנטים אינם מרוצים מהכנתם לשוק העבודה, שביעות הרצון מהמרצים ומרמת הקורסים נמצאת במגמת עלייה. המרכז האקדמי רופין ממשיך להוביל בשביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה בעוד אוניברסיטת בן גוריון סוגרת את הרשימה, בדומה לשנה שעברה. 
 

מי שעוד נמצאים בצמרת הטבלה וקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בשקלול כלל הסעיפים, בהם רמת הקורסים, תוכנית הלימודים ורמת המרצים והמתרגלים, הם: האוניברסיטה הפתוחה, המכללה האקדמית תל־חי, המכללה האקדמית אשקלון והקריה האקדמית אונו. מדובר במכה לאוניברסיטאות המחקר, שמלבד הטכניון במקום השמיני לא נמצאות בעשירייה הראשונה.
 

המוסדות שסוגרים את הטבלה וקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר הם: המכללה האקדמית תל אביב־יפו, אוניברסיטת אריאל בשומרון, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב ואוניברסיטת בן גוריון שבנגב.
 

רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, התייחס לנתוני הסקר ואמר כי "כולנו מוטרדים מעתיד ההשכלה בישראל. שוק התעסוקה משתנה בקצב מסחרר, והסטודנטים מוטרדים במיוחד, שכן הם נשענים על התואר האקדמי כמקפצה לקריירה. בהינתן מצב שבו המערכת לא תספק מענה ותחולל שינוי דרמטי בהיבט ההכשרה המעשית, סטודנטים יצביעו ברגליים".
 

לדבריו, "לצד העמקה, מחקר איכותי, ביקורתיות והרחבת אופקים, בשנת 2018 אין מנוס מגישה פרקטית. לכן מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל נדרשת להשקיע בהקדם גם בהכשרות מעשיות ובתרגום מוצלח יותר של התואר האקדמי אל עולם העבודה המתחדש. אני מברך את המוסדות שדורגו במקומות הראשונים, המשיכו להיות רלוונטיים".

בשורות טובות עבור הקהילה הגאה עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית: תקציב התאים הגאים במוסדות האקדמיים יוגדל מ־250 אלף שקל ל־570 אלף שקל, מה שיביא לכך שמספר התאים יגדל ויותר סטודנטים יזכו למלגות פרח עבור הקהילה הגאה. התקציב הוא חלק מהתוכנית הייעודית של שר האוצר משה כחלון (כולנו) למען הקהילה הגאה - תוכנית שתוקצבה בעבר ב־10 מיליון שקל ושמיועדת לתחומי חינוך, רווחה ובריאות.
 

ח"כ מירב בן ארי (כולנו), יו"ר השדולה הגאה ויו"ר השדולה למען הסטודנטים וההשכלה הגבוהה, פעלה למען הגדלת התקציב ואומרת כי "האקדמיה עברה שינוי ניכר, ממקום מסורתי ושמרני למקום פתוח ומקבל. הגדלת התקציב למען הקהילה זו בשורה חשובה שתסייע לסטודנטים בפרט ולקהילה בכלל". ח"כ בן ארי מוסיפה: "זו בשורה משמעותית עבור הסטודנטים הלהט"בים וזו בשורה חשובה לאקדמיה בכלל.

אנו עדים לביקוש רב ולהרשמה גבוהה למלגות של הקהילה שמעידים על חשיבותם של התאים הגאים באקדמיה בנוסף לפעילות הנחוצה שהתאים האלה מעניקים במוסדות האקדמיים, מעבר לסיוע לסטודנטים ולקהילה. אני מודה לות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב), לפרח ולהתאחדות הסטודנטים על שיתוף הפעולה, ומאחלת הצלחה רבה לכל הסטודנטים בשנת הלימודים הקרובה".
 

אלעד ברגר, מנהל האחווה הסטודנטיאלית הגאה: "השנה נצליח להגדיל את הכוח שלנו בקמפוסים הקיימים, תתאפשר יותר פעילות וגם נצליח לפתוח תאים בקמפוסים חדשים".