חברו של רון ארד: "רון הוא לא פלקט או בלון כחול על רכב, הוא היה איש נפלא וחבר אמיתי"

 "התפכחתי מהאופן בו האמירות של המדינה נסדקו. אמירה כמו 'נעשה הכל כדי להחזיר את הבנים הביתה'. ראינו איך זה היה כשרק נחטף ואיך המערכת הפוליטית ביקשה מההורים להשתיק את קולם כדי לא להפריע לתהליך. אין ספק שהיו כוונות טובות  וגם מעשים אך החברה השתנתה. ההתייחסות לחייל שנושא על עצמו תג מחיר גרמה לנו להרבה צער והובילה להתפכחות".

על הטענה שההתייחסות של הממשלה לגופות חיילים משתנה בהתאם לנסיבות ובהתאם לרוח הציבורית ציין: "חוץ מהדר גולדין ואורון שאול מוחזקים שני אזרחים חיים נוספים בעזה. החברים והמשפחה של רון נרתמו לסייע לאותן משפחות. אסור לנו להתייחס לאברה מנגיסטו כמי שחצה את הגבול מרצונו בלבד אלא כאדם חסר ישע שחצה את הגבול ללא הבנה ולזכור שמי ששחרר אותו משני האשפוזים ללא שיקום הייתה מדינת ישראל. במדינה מתוקנת תפקיד הצבא לשמור על האזרחים ולא שהאזרחים ישמרו על הצבא. במקרה כזה חובת המדינה לטפל באזרח".

כשנשאל אם התייאש מהרצון לדעת מה קרה לרון ארד ואם הוא חי או מת השיב: "זה מאוד תלוי באיזה יום שואלים אותי את זה. המשפחה של רון התנהגה באופן אצילי. תמי (אשתו) מצטרפת אלינו כעת לסייע למשפחת מנגיסטו ובעיני זו גדלות רוח.  מבצבצת בי תקווה שיום אחד נדע מה קרה לו". על ההשערות שרון ארד הועבר לאיראן אמר: "אני מכיר את כל ההערכות. העניין במקרה של רון הוא ששום דבר לא וודאי. כל האופציות קיימות".

"רון הוא לא פלקט או בלון כחול על אנטנה של רכב. הוא היה איש נפלא וחבר אמיתי. יש לי זיכרונות נפלאים ממנו. מאחורי המילים מסתתר בן אדם עם סיפור טראגי. אני מניח שאשתו דואגת לספר לילדים את סיפורו. אנחנו יכולים ללמוד מסיפורו של רון כמה המדרון הוא חלקלק".