לפני כתב אישום: היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט תיאם עם השר חיים כץ כי ביום ראשון הקרוב הוא יערוך לו שימוע בטרם יוחלט סופית האם להגיש נגדו כתב אישום, לאחר שלכאורה התגבשה תשתית ראייתית נגדו בעבירות של שוחד, קבלת דבר בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים.
כבר לפני חמישה חודשים הועברה אל השר כץ החלטת היועמ"ש מנדלבליט, שהתקבלה על יסוד המלצתו של פרקליט המדינה שי ניצן והמלצת פרקליטת מחוז תל אביב ליאת בן ארי שווקי ולפיה הוא בוחן הגשת כתב אישום נגדו. הודעה דומה העבירה הפרקליטות לאיש שוק ההון, מרדכי בן ארי, בגין עבירות דומות לכאורה וכן בגין עבירות של שימוש במידע פנים.
השר כץ מכהן בכנסת ישראל משנת 1999 (למעט הפסקה קצרה) וכשר בממשלת ישראל החל ממאי 2015. בין השנים 2006-2005 ו- 2013-2009 שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ומתוקף תפקידו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים.
בהודעת הפרקליטות נטען כי בין השר כץ לבין בן ארי התפתחה בין השנים 2015-2010 מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה טובות הנאה שונות בין השניים.
על פי הנטען, בן ארי שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.
בהודעה נכתב שהפרקליטות והיועמ"ש סבורים כי "בן ארי, שהינו מומחה מהשורה הראשונה בניהול תיקי השקעות, נתן לכאורה לשר כץ הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות של השר כץ, וזאת בתדירות גבוהה, עד כי בפועל נוהל תיק השקעותיו על ידי בן ארי. זאת, ללא קבלת תמורה כספית כלשהי מהשר, בניגוד למקובל וללא הסדרה פורמלית של יחסיהם כנדרש".
עוד נטען, כי במסגרת היחסים ביניהם, המליץ בן ארי לשר כץ על פי החשד לרכוש ניירות ערך של חברות בת של אקוויטל, וזאת תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה. עוד עולה, כי השר כץ ובן ארי ביצעו עסקאות מתואמות (צולבות) בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לשר כץ תועלת כלכלית רבה.
"מומחיותו של בן ארי ומעורבותו הרבה בניהול תיק ניירות הערך של השר כץ הניבה לכץ רווחים של מיליוני שקלים. בנוסף, כשמונה כץ לשר, פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על-ידי בן ארי, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים החלים במצב דברים זה. הקשר הכלכלי בין השניים כלל ציפייה והבנה הדדית כי בן ארי יוכל להשתמש בתפקידו הציבורי של השר כץ, בסמכויות הנתונות לו ובנגישות שהתפקיד מספק, לשם קבלת טובות הנאה שיטיבו עמו או עם קבוצת אקוויטל", נכתב בהודעה.
הפרקליטות סבורה כי בתמורה, קידם השר כץ העברת הצעת חוק שהיה בה כדי להיטיב עם בן ארי ובעלת ערך כלכלי פוטנציאלי לו ולאקוויטל. השר כץ, כך נטען, היה מעורב אישית בקידום הצעת החוק הזאת, תוך כדי שהוא מסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בן ארי. מטעמו שלכץ אישרו את קיומו של השימוע בראשון הקרוב וציינו כי "בטוח שאחרי הליך השימוע, התיק ההזוי הזה יגנז כי אין בו שום דבר עובדתי או משפטי".