בחודשים האחרונים הגיעו ללשכתו של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), מוביל מאבק החולים הסיעודיים בכנסת ויו"ר שדולת הגמלאים, עשרות פניות של משפחות לקשישים סיעודיים שמעסיקות בבתי ההורים עובדי סיעוד זרים הגרים עם ההורה הקשיש ומטפלים בו מסביב לשעון. בבסיס הפניות בעיה אחת המשותפת למאות משפחות – קיומו של שוק שחור למחליפים לעובדי סיעוד זרים הנעדרים בשל חופשה או מחלה. בגלל היעדר יכולת ביורוקרטית להעסיק עובד סיעודי מחליף בו זמנית לעובד הקבוע, ובגלל מחסור אדיר בעובדי סיעוד מחליפים, עצמן משפחות הקשישים מוצאות מול שוקת שבורה בכל פעם שהעובד הקבוע נעדר.
המחסור בעובדי סיעוד מחליפים נוצר אף שלטענת רשות ההגירה ישנם מספיק עובדי סיעוד זרים בישראל, משום שבשטח המצב שונה לחלוטין. רשות ההגירה ניסתה ליצור מאגר של מחליפים בכך שהגבילה לכמה חודשים את ההארכות של אשרות השהייה לעובדי סיעוד שעברו את מכסת השהייה המותרת בישראל, ובלבד שבתקופה זו ישמשו רק להחלפת עובדים קבועים. הצעד היה אמור ליצור מאגר של עשרות עובדים מחליפים בכל רגע נתון, אך בפועל, משפחה שפונה לקבל עובד כזה לחברת הסיעוד המספקת לה את העובד הקבוע לא מקבלת מענה. האבסורד הוא שמציאת המחליף נעשית בדרך כלל על ידי המשפחה עצמה, לעתים בתשלום למאכערים שיסייעו באיתור עובדי סיעוד, והיא זו שגם צריכה לשדך בעצמה את המחליף לחברת כוח אדם, ולו כדי להמשיך ולקבל את הזכאות לשעות הטיפול החלקיות שהמדינה מממנת באמצעות הביטוח הלאומי.
נעמי (70), בת יחידה לאמה בת 96 מירושלים, נאלצה להתמודד לאחרונה הן עם היעדרות מחלה בשל תאונה שעברה עובדת הסיעוד של אמה הקשישה, והן עם חופשת לידה של העובדת שהחלה בשבוע שעבר. "אני מבוגרת מדי לטפל בעצמי באמא, ולכן ליום החופש השבועי של המטפלת מצאתי פתרון בדמות עובדת ישראלית שאני מעסיקה כמחליפה קבועה, אבל היא לא יכלה לתת לי מענה כשהעובדת הקבועה שלנו נפגעה בתאונה. נאלצתי להיות עבריינית ולהעסיק את העובדת הראשונה שמצאתי בזכות המלצה של חבר, ולשלם לה בשחור, משום שאין שום אפשרות אחרת במצב כזה".
עובדי סיעוד זרים בסוף התקופה של אשרת השהייה, מעדיפים למצוא מעסיק קבוע כדי להאריך את שהייתם בארץ. רבים מילדי הקשישים הסיעודיים, בעצמם אנשים בשנות ה־60 וה־70 לחייהם, נאלצים בלית ברירה לסעוד לבדם את הוריהם בתקופות המעבר שעשויות להיות ממושכות, עם כל הקושי הכרוך בכך. ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), אומר ל"מעריב": "הממשלה מעמיסה את כל הנטל על בני המשפחה של הסיעודיים וכובלת אותם למציאות בלתי אפשרית, שבה או שהם מתמוטטים כלכלית או שהם הופכים עבריינים בעל כורחם. ההתעקשות המטומטמת של הממשלה שלא להגדיל את מספר עובדי הסיעוד מביאה למצב של מחסור חמור שגורם לשתי תופעות חמורות: ניצול לרעה של חלק מהעובדים את הקשישים מבחינת דרישת תנאי ההעסקה מעבר למה שנקבע בחוק, תוך איום שאחרת ינטשו, ואז המשפחה בלית מענה וברירה נאלצת להסכים כמעט לכל תנאי; ונוסף על כך, אי אפשר למצוא מחליף לתקופות ביניים, וכל הנטל, הכלכלי והפיזי נופל על המשפחה, משום שאם רוצים להביא מחליף, הרי שזה בניגוד לחוק והמשפחות חסרות אונים".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הסוגיה מוכרת לנו היטב. מדובר בנושא מורכב שדורש טיפול. בכלים הנתונים בידינו וככל האפשר, ננקטו צעדים שונים שיאפשרו להקל את המצוקה, לרבות הכנסת סעיף בחקיקה וכן הגבלות שונות".