אם אתם מרגישים שישראל מתחממת יותר מהרגיל, אתם לא טועים. מחקר בין לאומי חדש בשיתוף אוניברסיטת חיפה בוחן את ההשלכות שיתגברו בשנים הבאות, ביניהן: בצורות ממושכות ואובדן מקורות מים שישפיעו על החקלאות וזמינות המזון והמים, גלי חום קיצוניים בקיץ מלווים בקרינת שמש מסוכנת, סערות, הצפות וגשמי זעף בחורף המתקצר והמתחמם, ולקינוח: התרבות המחלות הזיהומיות. נקודת האור - מנהיגי האזור יאלצו לשתף פעולה מול המשבר.



הטמפרטורה הממוצעת באגן הים התיכון עלתה מאז המהפכה התעשייתית ב-1.4 מעלות צלזיוס - כמעט פי 1.5 מאשר הממוצע העולמי של מעלה אחת, כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת היוקרתי "Nature Climate Change". פרופ' שלומית פז, מעורכות המחקר, מספרת על התופעה: "אזור אגן הים התיכון נחשב רגיש במיוחד בגלל מאות מליוני בני האדם שחיים סביבו, מצוקת המים שכבר קיימת בו, בעיית הפליטים וחוסר היציבות השלטונית בחלק מן המדינות. לכך יש להוסיף גם את עומסי התיירות המאפיינים את האזור. המחקר מראה את ההשלכות החמורות של שינויי האקלים באזורנו על המערכות האקולוגיות, אספקת המים והמזון ובריאות הציבור".



מחקרים ודוחות על ההשפעות של שינויי האקלים, מוכיחים כי אזורים רבים על פני כדור הארץ צפויים לסבול יותר מאחרים משינויים מרחקי לכת כתוצאה מעליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת, ובהם גם אנחנו בישראל. מקרים של מזג אויר קיצוני הנגרם כתוצאה משינויי האקלים צפויים לפקוד את ישראל בשנים ובעשורים הקרובים יותר ויותר בדגש על בצורות, שריפות וגשמי זעף בחורף.



במחקר בדקה פרופסור פז, ראש החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, יחד עם קבוצת חוקרים משבע מדינות נוספות, את השפעת שינויי האקלים הגלובליים על אגן הים התיכון. מהמחקר עולה עוד כי במקביל לעליית הטמפרטורה גוברת גם המגמה של ירידה בכמות המשקעים, ובכך מוחמר המחסור במים המביא לפגיעה בתפוקה החקלאית בעיקר בארצות דרום הים התיכון. הגדלת מכסות המים תשמש לכיסוי על הפגיעה בחקלאות, ותיצור קונפליקט עם הצורך במים לשימושים אחרים כגון: מי שתיה, תעשייה ותיירות. עוד עולה מהמחקר כי מפלס הים התיכון עלה במהלך עשרים השנה האחרונות ב – 6 ס"מ כתוצאה מאובדן של נפח הקרח באנטרקטיקה, גרינלנד ובאזורים הרריים רבים. בנוסף, חומציות המים גדלה באופן משמעותי.



לדברי החוקרים, חלק גדול מן האוכלוסייה באגן הים התיכון מתגורר קרוב מאוד לחוף ועלול לסבול מהצפות רבות ומסערות בחורף. כמו כן, חדירת מי מלח מהים תפגע בקרקעות חקלאיות באזורים רבים כדוגמת אזור הדלתא בנילוס המאופיין בצפיפות אוכלוסייה גבוהה ביותר. סכנה נוספת, שייתכן שכבר ראינו את סימניה הראשונים בקיץ האחרון, נוגעת להתפרצות של מחלות המועברות ע"י חרקים. לדברי החוקרים, גלי החום הקיצוניים מהווים כר גידול נוח לחרקים נושאי מחלות כמו קדחת מערב הנילוס שקיימת בישראל או מחלת הצ'יקונגוניה שהתפרצה לאחרונה במדינות שונות באגן הים התיכון.



החוקרים משאירים בכל זאת פתח לתקווה ואומרים: "כדי להתמודד עם שינויי האקלים החוצים גבולות, יש צורך בשיתוף פעולה בין מדינות האזור באמצעות מחקר, היערכות למציאות המשתנה ומאמץ משותף להפחתת פליטות גזי חממה. מטרתנו להציג את הנתונים בפני קובעי המדיניות ובכך להעניק להם כלים וידע לצורך היערכות וקבלת החלטות מושכלות".