מהחלטה של בית המשפט העליון שהותרה לפרסום עולה כי השב”כ השתמש, לכאורה, בדרכים לא חוקיות כדי ללכוד חוליית מבריחי סמים מהפזורה הבדואית בדרום הארץ.
בחודש אפריל השנה התארגנה החוליה, שבראשה עמד סלאמה אל־טוחי, להברחת חשיש ממצרים לישראל. החוליה קיבלה מידע מחייל לשעבר, שלפיו צה”ל הציב מצלמות אבטחה לאורך הגבול כדי לחשוף את פעילות החוליה. עקב כך הורה אל־טוחי לחברי החוליה בשלושה מקרים לחתוך את כבל התקשורת המשמש לפעולת המצלמות. באחת הפעמים הוזעק טנק למקום, אולם עקב החשיכה לא הבחין הכוח במדרון תלול והידרדר מטה. כתוצאה מהתאונה נהרג חייל ועוד שניים נפצעו באורח קשה.
בשב”כ הבינו שהחוליה נעזרה במקור צה”לי כדי לחבל במצלמות הנסתרות, ולכן לקחו את החקירה לידיהם. הם גילו את זהות המבריחים, שהגיעו מהכפר הבדואי ביר הדאג’. סוכני השב”כ פנו לנכבדי הכפר ולראשי משפחות החשודים בבקשה כי ישכנעו את חברי החוליה להסגיר את עצמם. לטענת העותרים, השב”כ איים כי יהרוס את בתי הכפר, שכולם נבנו שלא כחוק, ישלול אזרחות ויפעל בדרכים חמורות אחרות נגד התושבים, אם החשודים לא יסגירו את עצמם. לאחר משא ומתן החליטו החשודים להסגיר את עצמם, ובהמשך אף הודו בביצוע המעשה בפני חוקרי השב”כ.
אף שהראיה היחידה נגד חברי החוליה היא הודאתם בפני חוקרי השב”כ, הוגש נגדם כתב אישום שכלל גם עבירת ריגול, עקב הפגיעה במצלמת האבטחה. על פעולות השב”כ בפרשה הוטל צו איסור גורף, אולם סנגוריו של ראש החוליה אל־טוחי, עורכי הדין איל הדר ושלום פיניאה, עתרו לבית המשפט העליון בדרישה לחשוף את התנהלות סוכני השב”כ כלפי תושבי הכפר נוכח הטענות כי נסחטו במטרה להסגיר את החשודים.
לאחר שני דיונים חסויים שהתנהלו בפני השופט עוזי פוגלמן במעמד צד אחד, מסר השב”כ שתי גרסאות כלליות. באחת נכתב כי הובטח למתווך בין משפחות החשודים לבין גורמי הביטחון כי “בכל הקשור לקנסות ולהתראות הנוגעות לצווי הריסה אשר הוטלו על ידי גורמי אכיפה שונים, ובכלל זה החרמת כלי הרכב נגד החשודים ובני משפחותיהם, נפעל לסייע ככל הניתן”. יש לציין כי במסגרת החקירה לא הוחרם כל כלי רכב, ולא הוצאו צווי הריסה. בגרסה האחרת נאמר כי התקיים מפגש בין השייח'ים לבין משפחות החשודים ובמהלכו איימו חוקרי השב”כ בענישה קולקטיבית. “נמסר לנוכחים כי על חמשת החשודים להסגיר את עצמם מיד, אחרת יינקטו נגדם ונגד תושבי ביר הדאג’ צעדי ענישה חמורים”, נאמר, וכן כי “הפגיעה במצלמות הצבא על הגדר היא חציית קו אדום ואירוע ביטחוני לכל דבר ועניין”.
מהשב”כ נמסר בתגובה: “נגד הנאשמים מתנהל הליך פלילי בגין ביצוע עבירות ביטחון חמורות ביותר. מטרת החשודים הייתה לגרום חבלה חמורה ומכוונת לתשתיות ביטחוניות על גבול מצרים. מטבע הדברים לא ניתן לפרט מעבר לאמור בהחלטת בית המשפט העליון הנזכרת בכתבה, הדוחה את עתירת הנאשמים לקבלת חומרי חקירה. חקירות השב”כ מבוצעות על פי חוק ותכליתן שמירה על ביטחון מדינת ישראל מפני איומי טרור וחבלה”.