"אנחנו כאן בשמכן ובשבילכן, הנשים שחוות היום את האלימות בבית ולא יכולות לעמוד איתנו כאן. עומדות כאן וחסרות אתכן, הנשים שאיבדו את חייהן לחינם. באנו חושך לגרש". כך פתחו מנחות עצרת המחאה המרכזית בככר רבין את האירוע אליו הגיעו רבבות מפגינות ומפגינים, כ-50 אלף מכל רחבי הארץ. יוזמות המחאה רותי קליין, סתיו ארנון ודרור שדות אמרו לקהל: "ידענו שהלב שלנו הוא לא היחיד שבוער. והיום עשרות אלפי נשים וגברים עמדו וחסמו צמתים בכל הארץ, עמדו ברחובות במשך 24 דקות, לזכר 24 נרצחות. זאת הוכחה לנו ולאלו שם למעלה, ש50.7% מהאוכלוסיה, יכולות להרים מדינה שלמה על הרגליים. אי אפשר להתעלם מאיתנו יותר".
אורטל שפק, בתה של עליזה שפק ז״ל, אמרה: ״לפני חודשיים זאת הייתה אמא שלי שנרצחה, שנלקחה מהאוהבים שלה רק כי רצתה להיות חופשיה ומאושרת. מחר זאת יכולה להיות כל אחת מאיתנו". אילה יטמר, אחותה של אנגווץ׳ וואסה ז"ל, שנרצחה על ידי בעלה השוטר, מחזיק נשק ברישיון, קראה לשר ביטחון הפנים ארדן לסגת מרפורמת הנשק שהוא מקדם: ״די לגישה חופשית לנשק, כי מקומו של נשק אינו בבית. אנו, המשפחות של הנרצחות מבקשות שיכירו בנו, שיתמכו בנו, נפשית וכלכלית כדי להתמודד עם הכאב בחיי היומיום״.

להפגנה הגיעו גם פוליטיקאיות רבות. חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני) הבהירה כי מדובר בהפגנה פוליטית: "שיפסיקו להגיד לנו שזה לא פוליטי. זה הכי פוליטי שיש. אנחנו שמות לזה סוף". יו"ר מרצ, תמר זנדברג, אמרה כי "אלימות נגד נשים היא לא גזירת גורל. זו תופעה חברתית. זו תוצאה של מדיניות. המחאה היום היא אירוע היסטורי חסר תקדים בתולדות המאבק הפמיניסטי בישראל. אנחנו דורשות הגנה לנשים. נשים לא צריכות לחיות בפחד. אנחנו דורשות חופש מאלימות. 200 אלף קורבנות חוות אלימות בישראל, 24 מתוכן נרצחו, חצי מהן התלוננו במשטרה לפני שנרצחו. וזה רק חלק מאלימות כלפי נשים. אלימות מינית, כלכלית, נפשית. אנחנו כאן כדי לשים לזה סוף".

עו"ד ורד עובדיה, ממטה מאבק הנשים אמרה: "זהו לא מאבק של נשים אלא של גברים ונשים שרוצים חברה שפויה. ואני קוראת לכל גבר לעמוד איתנו במאבק הזה. יש לכולכם בנות, אמהות, אחיות, חברות, בנות זוג. הרימו איתנו קול ברור נגד כל מי שמרים יד"

יום המחאה הציבורית הנדירה של הנשים בישראל רשם הצלחה יוצאת דופן בדמות הפגנות קטנות וגדולות בכל רחבי הארץ. מה שהתחיל כיוזמה מקומית של שלוש פעילות אקטיביסטיות הפך ליום זעם חובק מגזרים ואזורים. מאות מוקדי הזדהות עם המחאה, בהן יצאו עובדים רבים ממקומות העבודה לעצרות מאולתרות במהלך היום, היו בעשרות רשויות מקומיות בכל הארץ, בצמתי דרכים מרכזיים, באוניברסיטאות והמכללות, בבתי החולים, בנקים ומשרדי ממשלה ובעוד כ-300 מקומות עבודה פרטיים וציבוריים. בנתב"ג נרשמו בצהרים שיבושים בלוח ההמראות בשל צעדת מחאה של כאלף עובדות נמל התעופה. בעשר בבוקר עמדו מאות עובדים בעשרות מקומות בארץ 24 דקות דומיה לזכר הנשים שנרצחו השנה.


האוצר בשלו: "לא שותפנו בהחלטת הממשלה על תכנית החירום"


אבל הזעקה הגדולה שנשמעה במהלך כל היום מסרבת לחלחל מבעד לחלונות משרדיהם של קובעי המדיניות. בעוד אלפי נשים וגברים מפגינים ברחבי הארץ כינסה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) את ועדת השקיפות של הכנסת בראשה היא עומדת לדיון מיוחד שנועד לשמוע ממשרדי הממשלה תשובה חדשה, במקום ההתחמקויות שנשמעו כבר בוועדת מעמד האישה של הכנסת, באשר לשאלה המרכזית שהניעה את המחאה לבד מגל רציחות הנשים האחרון – איפה הכסף שנועד למימון תכנית החירום למאבק באלימות במשפחה שהממשלה עצמה אישרה לפני יותר משנה? לתדהמת הנוכחים בדיון, נציג אגף התקציבים באוצר שהופיע בוועדה אמר: "לא השתתפנו בוועדה הבין-משרדית שעבדה על התכנית והחלטת הממשלה לא היתה תקציבית, רק עקרונית, ולכן לא עבר כסף 'צבוע' (תקציב ייעודי) ליישומה".



נציגות משרד הרווחה הודו בדיון כי התקציבים המגיעים לטיפול בנושא נמוכים בהרבה מהנדרש ליישום התכנית והחלטת הממשלה. מנכ"לית מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בדרום, ליזה ניקולאיצ'וק, מחתה: "התקציבים עלובים וכואבים, נמאס לנו מהקמת ועדות" וח"כ שפיר אמרה: "מדובר על טרור חברתי ולא יתכן שמי שעומדות בחזית הטיפול בו נדרשות להתחנן לתקציב בזמן שחברי הקואליציה מקבלים אינסוף תקציבים לצרכים פוליטיים ואינטרסים קטנים".



ח"כ מרב מיכאלי נואמת במהלך עצרת באוניברסיטת תל אביב
ח"כ מרב מיכאלי נואמת במהלך עצרת באוניברסיטת תל אביב



"מערכות אכיפת החוק כושלות בתפקידן והממשלה מסרבת לקדם חקיקה"



יו"ר שדולת הכנסת למניעת אלימות נגד נשים, ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד), אמרה בהפגנה בשד' רוטשילד בתל אביב: "87% מהתיקים נסגרים בגלל 'חוסר ראיות', כ-8000 מקרים מדי שנה. אבל אישה לא צריכה להגיע למשטרה עם חבורות על גופה ופנס בעין כדי שיהיו ראיות ולא תתכן עוד הקלות הבלתי נסבלת שבה הפרקליטות סוגרת עסקאות טיעון עם רוצחים ובמשטרה משחררים חשודים לביתם. התקציב לתכנית החירום שהממשלה אישרה אבל לא הפעילה הוא תרופה מיידית שהתופעה הזאת זקוקה לה אבל זה לא מספיק. הממשלה חייבת להעביר בכנסת חקיקה, כמו סנקציות כלכליות על גבר שרצח את אשתו לפי הצעת חוק שהגשתי. לא יתכן למשל שיתומים יאלצו להאבק עם אביהם הרוצח על הרכוש שנשאר אחרי מותה של אמם. אסור לנו לשכוח את היתומים שנותרים עם הטרגדיה. הממשלה גם מעכבת את הרפורמה לקביעת עבירת המתה שתבחין בין רצח בנסיבות מחמירות לרצח מדרגה שנייה. דווקא את עבירות הרצח 'על כבוד המשפחה' או 'על רקע רומנטי' משרד המשפטים מתנגד להכניס לדרגת הרצח החמורה יותר ולמנוע בכך את האפשרות לעסקאות טיעון עם רוצחי נשים. מערכת אכיפת החוק אמורה לשרת את החברה ואם אנחנו חברה חפצת חיים אלה צעדים מתבקשים שהממשלה פשוט מסרבת לנקוט".



השנה נרצחו 24 נשים על ידי קרובי משפחה רק בשל היותן נשים ובעשור האחרון 194 נשים, כמחציתן מהמגזר הערבי. אוזלת ידה של הממשלה זועקת לשמיים הן בחקיקה להכבדת הענישה בבתי המשפט על עברייני אלימות במשפחה, והן ביצירת תכניות והקצאת תקציבים לאכיפה מוגברת של המשטרה, לשיקום גברים אלימים ולא רק קורבנות אלימות במערכות הרווחה ולתכניות במערכת החינוך נגד אלימות כלפי נשים. רק בשנה האחרונה נפתחו 5837 תיקים של אלימות במשפחה במשטרה, מתוכם רק 1223 הבשילו לכתבי אישום ולמעלה מ-2,000 תיקים כבר נסגרו, רובם מחוסר ראיות. יו"ר ועדת הכנסת לקידום מעמד האשה, ח"כ אעידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), אמרה באחת ההפגנות: "זהו יום היסטורי שבו נשים בכל הארץ תובעות להכתיב סדר יום חדש ויוצאות לרחוב כדי לבקש את המובן מאליו – הזכות לחיים וביטחון. אנחנו עומדות יחד היום כדי שהממשלה תקשיב לנו ותפסיק להפקיר חיי נשים. אנחנו דורשות תקצוב מלא של התכנית למאבק באלימות נגד נשים, אבל גם תכנית חירום להגנה על נשים בסיכון גבוה, לשיקום גברים אלימים ולחינוך נגד אלימות, הגברת האכיפה, זירוז החקיקה והכבדת הענישה כלפי עברייני אלימות נגד נשים".