הכינוס הדו־שנתי של המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם ייפתח היום, תחת הכותרת "ממד הזמן בשואה: היבטים של אז, התייחסות של היום". הכנס יימשך שלושה ימים ויעסוק בהיבטים השונים של הזמן בתקופת השואה. "עד היום הכינוסים עסקו באירועים, בתהליכים ובתאריכים היסטוריים", אומר ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ומופקד הקתדרה לחקר השואה ע"ש ג'ון ניימן, פרופ' דן מכמן.
"החידוש בכינוס הקרוב הוא בהתייחסות ראשונה לנושא המורכב של זמן. לזמן הטכני, האובייקטיבי, ולזמן הנחווה היה מקום מרכזי בחיי היהודים בזמן השואה, ואת ההיבטים המגוונים הללו נבחן, בסיוע חוקרים מכל העולם".
במושב הפתיחה, "היבטים אנליטיים של זמן בימי השואה", ידבר ד"ר גיא מירון, ראש המכון לחקר יהודי גרמניה ביד ושם, על הבעיות והאתגרים של "הזמן הנחווה של יהודי אירופה תחת המשטר הנאצי", וד"ר דיוויד זילברקלנג, חוקר בכיר במכון לחקר השואה ביד ושם, יעסוק בזמן יהודי בתקופת השואה, תחת הכותרת "ומי יודע מה ילד יום חס ושלום".
בכנס, שיתקיים בתמיכת מרכז גרטנר לכינוסים בינלאומיים על השואה ובתמיכת קרן גוטוירט, יישא ד"ר דארקו גברילוביץ' מאוניברסיטת נובי סאד בסרביה את הרצאתו "השעה שבה מושל החושך", על פי כתבים ונאומים פוליטיים של התנועה הפאשיסטית היוגוסלבית "זבור".
הרצאות נוספות בכנס: הרצאתו של ד"ר אברהם (אלן) רוזן על לוחות שנה יהודים מטרזיינשטט; הרצאתה של יהודית זיפמן ממכון שמעון דובנוב להיסטוריה ותרבות יהודית בלייפציג, "לשחק עם הזמן: הזמן הנחווה בהוויית שלב המעבר של יהודי גרמניה לאחר 1933"; "אובדן הזמן הפרטי ומות הזמן היהודי בעיירות, בכפרים ובמחנות פולין", הרצאתה של ד"ר בלה גוטרמן; "הציפייה לכיבוש: הבנת הזמן של נשים יהודיות את המצור הסובייטי על בודפשט" של אליסון סומוג'י מאוניברסיטת צ'אפל היל בארה"ב; והרצאתה של ד"ר יודית מולנר מאוניברסיטת סגד בהונגריה, "זמן מואץ: הגירוש של 440 אלף אזרחים הונגרים בתוך ארבעה חודשים".