רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט אילן רמון ז"ל, הלכה היום (שני) לעולמה לאחר מאבק במחלה קשה. רונה, אשר סבלה בשנים האחרונות ממחלה קשה, ניסתה לאורך כל השנים לשמור על עניין המחלה בסוד. למרות הידיעה של כלי התקשורת, בקשה כובדה על פי בקשתה. רונה הייתה אם לטל, יפתח, נועה יבדל"א וסרן אסף רמון ז"ל, שנהרג בהתרסקות מטוס והיה טייס בחיל האוויר הישראלי. 



רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון, מסר בהודעה לעיתונות: "רונה מעולם לא חדלה ממאמציה להשפיע לטובה על החברה הישראלית ולהיות משמעותית עבור הסובבים אותה. היא הייתה אישה מעוררת השראה שעזבה אותנו ביודעה שהמורשת שלה, של בנה ושל בעלה תישאר נוכחת בעשייה החינוכית הרחבה לה הייתה שותפה. רונה הייתה המייסדת והנשיאה של עמותת קרן רמון.

"היא יזמה והייתה שותפה לעשרות מיזמים חינוכיים וחברתיים - בשיתוף משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. מיזמים שהשפיעו על עשרות אלפים מידי שנה. אנחנו כבר מתגעגעים לנוכחות המחבקת שלה". פרטים על מועד טקס ההלוויה והשבעה ימסרו בהמשך, והמשפחה ביקשה כי הקהל הרחב לא יגיע אל בית המשפחה, על מנת לתת להם להתמודד עם האבל.

"כשיגיעו ויגידו שדה התעופה רמון, כולם יתחברו לישראליות"

בחודש יולי האחרון חנכה רמון את שדה התעופה על שם בעלה, אילן ז"ל, שכזכור התרסק על סיפון חללית ה"קולומביה" ועל שמו של בנה, אסף ז"ל, שהתרסק עם מטוסו במהלך טיסת אימונים.

רמון אמרה באותו הטקס כי "היום הזה גרם לי להתעלות נפש, הנמל הוא הוכחה שלפעמים חלומות מתגשמים. המבנה היפהפה שעומד מאחוריי מנציח בצורה כל כך מכובדת את יקיריי, אילן ואסף. אמרתי לילדים שלי שכל שדות התעופה בכל העולם קרויים על שמם של אנשים פורצי דרך, מנהיגי עולם ששינו את ההיסטוריה. הנה הכבוד נפל עכשיו בחלקם של אהוביי".
 
"כשאילן הביט מהחלל על ישראל הוא אמר שהיא קטנה ויפהפייה, ולכן עלינו לשמור עליה כבבת עיננו", אמרה רונה, והמשיכה: "אסף היה אומר: 'למה אני פה? למה ישראל? מאחר וזה ברור לי שהיא חלק ממני ואני מאוהב בה, בתרבות שלה, בחברה, במוזיקה ובים. פשוט אין על המקום הזה".
 
"לפני חמש שנים חלמנו חלום, ועכשיו אנחנו עומדים מול אבן שואבת ומקור התחדשות לכל אזור אילת והסביבה. אני חושבת על חבריהם של אילן ואסף, שהם אלו שימראו וינחתו מכאן בטיסות אזרחיות מהארץ ומהעולם. כשיגיעו לנחיתה כאן, הם יגידו ברשת הקשר 'רמון איירפורט', וישר התחברו למקום הזה ולישראליות הזאת".
רונה רמון בוועידת הג'רוזלם פוסט. צילום: מרק ישראל סלם


קברה בעל ובן: "הבטיחו לשמור עליך, עכשיו תשמור על אבא"
בהלווייתו של אסף אמרה: "השארתם אותי במלכודת. זה המקום שלי, זה הקבר שלי, הייתם צריכים לקבור אותי פה. מתוקון שלי, הבטיחו לי לשמור עליך, הבטיחו לי לשמור על אבא שלך, עכשיו תשמור על אבא, אבל אני רציתי אותך איתי. לפני חודשיים היתה בת המצוה של נועה אחותך. לפני חודשיים קיבלת חניך מצטיין. עכשיו כל שנותר לי זה לחכות לטקסים הבאים. אסף ילד בכור שלי, הדרך היא שלך, השמיים הם שלך".
 
בהלווייתו של אילן רמון ביקשה רונה להשמיע את השיר "דמיין" של ג'ון לנון, כפי שהושמע במעבורת "קולומביה". ברקע הושמעו קולותיהם של האסטרונאוטים, בהם זה של רמון ז"ל, המדבר באנגלית ובעברית.

ריבלין: "לכבוד העושים, למרות הכאב"
 
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה אמרו לאחר שהתפרסם דבר מותה: "רונה רמון הלכה מאיתנו, כפי שחיה בינינו- אצילית, זכה, מלאת אמונה.

"אילן ואסף נגעו בשמים, ורונה נגעה לנו בלב. ועכשיו רונה אהובה, "מלאכי ציפורים מעלייך, מלווים את צעדייך". לא נשכח איך בנית מתוך החורבן, נטעת משמעות בכאב האינסופי, מילאת ביצירה את החיסרון שלא יוכל להימנות. נמשיך ונרבה מאורך, האור שהפצת "לכבוד העושים למרות הכאב, והיוצרים מתוך החושך". נרים מבטנו למרומים ונחפש אחריכם, שלושה כוכבים זוהרים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר:  "רעייתי שרה ואני מביעים צער עמוק על פטירתה של רונה רמון. רונה עמדה בגבורה לאחר נפילת בעלה אילן ובנה אסף זכרם לברכה - טייסינו הנערצים. היא נאבקה באותה גבורה במחלת הסרטן, שלצערנו הרב הכריעה אותה היום. תמיד נזכור אותה ואת משפחתה המופלאה. יהי זכרה ברוך."
רונה רמון עם הנשיא ראובן (רובי) ריבלין. צילום: חיים צח, לע"מ
רונה רמון עם הנשיא ראובן (רובי) ריבלין. צילום: חיים צח, לע"מ


יו״ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין כתב: "רונה רמון זכרונה לברכה התמודדה בחייה עם ייסורי איוב. בעלה, האסטרונאוט אילן רמון, עלה בסערה השמימה למול עיניה. "התשמע קולי, רחוקי שלי", היא שרה לו - וכולנו יחד איתה. בנה, הטייס המצטיין אסף רמון, צלל אל מותו בתאונה אימונים. "ילד בכור שלי, השמים הם שלך", היא ספדה לו - וכולנו יחד איתה.

"אדם רגיל היה מתכנס אל תוך צערו, מוותר. אדם רגיל היה נכנע לכאב שאין לו סוף. אבל לא רונה. באצילות נפש היא הצליחה לעלות מן הסערה ולהדגים לכולנו מהו אומץ, מהי אמונה, מהי בחירה בחיים. ראיתי אותה בטקס המשואות לכבוד יום העצמאות ה-68, עולה בצעדים בטוחים להדליק משואה לכבוד "העושים מתוך הכאב והיוצרים מתוך החושך, ולתפארת מדינת ישראל". דמעות עלו אז בעיני. כשעולה לנגדי דמותך הזקופה והחזקה, שלא הרפתה מעשיית טוב ממש עד יומה האחרון, דמעות עולות בעיני גם עתה. יהי זכרך ברוך, רונה".