מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם דוח ביקורת מיוחד ונוקב על יחסי הגומלין בין התעשייה האווירית לארגון העובדים בחברה. על פי הדוח, התעשייה האווירית העבירה משנת 2006 לארגון העובדים כ-180 מיליון שקלים. "החברה העבירה לאגודת העובדים, שהיא הזרוע הפיננסית של ארגון העובדים, סכומי עתק של כ-15 מיליון שקלים בשנה מכספי ציבור למימון הוצאות שכר והוצאות נלוות, בלי שהאגודה נדרשה לדווח על זהות המועסקים ועלות העסקתם".
מבקר המדינה ציין, כי התעשייה האווירית היא מהחברות הגדולות והחשובות במשק ומועסקים בה כ-16 אלף עובדים. במשך שנים ארוכות עמד בראש ארגון העובדים השר חיים כץ וכעת עומד בראש הארגון בנו, יאיר כץ, שבבחירות לראשות הוועד שהתקיימו בחודש מאי, זכה ברוב גדול של כ-80% מקולות העובדים.
שפירא מציין, כי גורמים שונים ובהם ההסתדרות, ניסו למנוע את הביקורת, בטענה שלמבקר המדינה אין סמכות לבדוק נושאים הקשורים לוועד עובדי התעשייה האווירית.
ההסתדרות וארגון העובדים אף עתרו לבג"ץ, כדי למנוע את ביצוע הביקורת, אבל בסופו של דבר הם ביקשו מבג"ץ למחוק את העתירה. שפירא מתריע בדוח, כי קיימת תופעה של חברים בוועד עובדי התעשייה האווירית, שמייחדים את רוב זמנם, או את כולו לפעילות בוועד ולא לעבודה בחברה וזאת, ללא כל נוהל, סיכום או הסדר בעניין זה, ללא פיקוח ושלא בהתאם להסכם הקיבוצי.
"מדובר בכך שהתעשייה האווירית משקיעה מידי שנה עשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור במימון עלות ההעסקה של עובדים באגודת העובדים ועבור ארגון העובדים", מציין שפירא. לטענתו, למזכיר אגודת העובדים, אהוד נוף, שעלות העסקתו הסתכמה בכמיליון שקלים בשנה, לא היתה משרה בתעשייה האווירית והוא ייחד את כל זמנו לפעילות בארגון העובדים. זאת, מבלי שהתקבלה כל החלטה בעניין זה.
שפירא מתח ביקורת, וכתב כי למרות מצבה הכלכלי וחרף תכנית ההבראה בה היא נתונה, מעבירה התעשייה האווירית לאגודת העובדים כ-15 מיליון שקלים בשנה. זאת, כאשר לפחות בעשר השנים שקדמו לסיום הביקורת (ב-2018) היו בקופת האגודה יתרות בסך של כ-100 מיליון שקלים.
"משרד מבקר המדינה מעיר לחברה בחומרה על האופן שבו העבירה לאגודה במשך שנים סכומים המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים מכספי ציבור למימון הוצאות שכר והוצאות נלוות בלא שדרשה מהאגודה דיווח על זהות המועסקים, על עלות העסקתם ועל הנחיצות של תפקידם", מצוין עוד בדוח - "משרד מבקר המדינה מעיר לחברה שבמשך שנים לא בחנה איזה שימוש נעשה בפועל בכספים שהועברו בשנים הקודמות ועל שהסתפקה בדיווח כללי ובדיעבד על פי תכנית ההבראה, שיעור המפוטרים מקרב העובדים הקבועים, שהיו מיועדים לפרוש במסלול פרישה מוקדמת, אמור היה להסתכם ב-82%, לעומת 18% בלבד במסלול פיצויי פיטורין".
זאת, למרות שהוצאותיה של החברה על מסלול פרישה מוקדמת כפולות מהוצאותיה על מסלול פיצויי פיטורין. "בפועל שיעור העובדים הקבועים שפרשו במסלול פרישה מוקדמת עד למרץ 2018 היה כ-97% מכלל העובדים הקבועים שפוטרו", מצויין בדוח – "מכאן עולה חשש ששיקולי יעילות לא היו השיקולים המכריעים בבחירת העובדים שיפוטרו במסגרת הסכם ההבראה".
מחברי הדוח גם מותחים ביקורת קשה על טיפולה של התעשייה האווירית בהליכים משמעתיים בהם מעורבים חברי ועד. הם מציינים שמהביקורת עלה, כי הטיפול התאפיין בכמה תווי היכר: התמשכות הליכים, היעדר אכיפה של הדין המשמעתי בהליכים הננקטים נגדם ופער בין האופן שבו תפסה החומרה על חומרת העבירות לבין הטיפול המשמעתי שניתן להן בסופו של דבר.
באחד המקרים, העסיק חבר ועד את בנו תחתיו, למרות שהוא נקלט בחברת בת של התעשייה האווירית וזאת, תוך כדי ניסיון להסוות את מקום עבודתו. אבל חוות דעת משפטית מיועץ משפטי חיצוני שנמסרה לדירקטוריון החברה קבעה שאין די ממצאים להעמדה לדין.
"קיים חשש כבד, שההליך המשמעתי התקיים בהתחשב במעמד המיוחד שיש לוועד העובדים בחברה, במעמדם המיוחד של מזכירי הוועד ובמיוחד המזכיר דאז, חיים כץ", נטען בדוח.
עוד נטען, שלאורך שנים, לא מימשה הנהלת התעשייה האווירית את מלוא סמכויותיה, בממשקים שבין החברה לבין ארגון העובדים, דבר שגרם לכך שלעתים ארגון העובדים עשה בחברה כבתוך שלו. "אופן תפקודה של הנהלת החברה שיקף פגיעה בעקרונות המשטר התאגידי והעביר מסר ניהולי שלילי שתרם ליצירת תרבות ארגונית פסולה", ציין שפירא, שקבע כי יש להפסיק לאלתר את דפוס הפעילות הזה.
מבקר המדינה המליץ, שהתעשייה האווירית, כחברה ממשלתית, תקיים הליך תחרותי תקין ושקוף לצורך בחירת ספק של שי לפסח עבור עובדיה. "על החברה לתת את דעתה על המצב הבעייתי, המעלה חשש לניגוד עניינים, שנוצר בעקבות השתתפותם של נציגי ש.א.ל בדיוני ועדת השי, לנוכח העובדה שש.א.ל היא אחת מספקי השי", ציין.
"הממצאים החמורים המתוארים בדוח מובאים לפתחם של הנהלת החברה והדירקטוריון שלה וכן לידיעת רשות החברות, כדי שיפעלו ללא דיחוי לכך שדפוס פעילות זה יופסק לאלתר", דרש שפירא והעביר מסר – "דוח ביקורת זה הוא דוח מכונן, שכן יש במסקנותיו ובהשפעותיו כדי להטביע חותם על דרך פעולתן של כלל החברות הממשלתיות ביחסי הגומלין שלהן עם ארגוני העובדים. מן הראוי שהלקחים העולים מדוח זה יילמדו בכלל החברות הממשלתיות".
מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "התעשייה האווירית מברכת על בדיקת המבקר וכבר החלה להפיק לקחים ולבצע תיקונים בנושאים שהועלו בו. יודגש, כי הנושאים בהם עוסק הדוח קשורים כולם בדרכי פעילות שהיו נהוגות בחברה במשך עשרות רבות של שנים. החברה מצויה כיום בעידן של שינוי דרמטי הכולל את כל רבדי התנהלותה הארגונית והעסקית, לרבות מאפייני הממשקים עם ארגון העובדים".
"כבר עם קבלת טיוטת הדוח, לקחה החברה לתשומת ליבה את הנושאים שהועלו בו והחלה בפעולות לטיפול בהם, בהובלת הדרגים הבכירים ביותר בחברה, בין היתר, בנושאי המימון והבקרה על הכספים", צוין עוד בתגובת התעשייה האווירית. "הנהלת החברה פועלת להבטחת קיומן של נורמות ראויות של ממשל תאגידי ואתיקה כבסיס לכל פעילותה ותפעל לרענונם, כינונם ויישומם של כל המנגנונים הנדרשים על מנת להבטיח זאת".
ארגון עובדי התעשייה האווירית מסר בתגובה לדוח המבקר כי "אנו מקבלים את הערות הביקורת ופועלים ליישומן. לשם הטמעת השינויים הנדרשים, כבר הוקם צוות מקצועי בראשות פרופ׳ ירון זליכה שהחל בעבודה. ארגון העובדים מתנהל בשקיפות מתוך מחויבות לעובדי החברה ולפני מספר חודשים פרסמנו את הנתונים הכלכליים לכל העובדים. הדוחות הכספיים המבוקרים של ארגון העובדים גלויים אף הם ועומדים לרשות הנהלת החברה".