לשכת עורכי הדין פרסמה הבוקר ׁ(שלישי) את תוצאות בחינת לשכת עורכי הדין שהתקיימה לפני חודש. מהתוצאות עולה כי רק 36% מתוך 2,700 המתמחים שנבחנו עברו בהצלחה את בחינת ההסמכה. בחינה זו הייתה הבחינה הראשונה בו ציון המעבר ירד מ-65 ל-60, זאת על רקע מאבק המתמחים והסכמות ופשרות בין חברי כנסת שונים לשרת המשפטים ולשכת עורכי הדין. ההחלטה להוריד את הרף התקבלה לפני שבוע, תמורת הסרת הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר להוריד את ציון המעבר ל-50 בלבד.
בלשכת עורכי הדין סירבו הבוקר לפרסם את אחוז המתמחים שקיבלו ציון 65 ומעלה, אולם ל"מעריב" נודע כי אחוז המתמחים שעבר את הבחינה, לפני הורדת הרף, עמד סביב 15% בלבד. למעשה, רק שלושה מוסדות אקדמיים הצליחו להגיע לממוצע של 65 נקודות ומעלה, וגם זה בנקודות בודדות. באוניברסיטה העברית, הציון הממוצע עמד על כ-68 נקודות, ובאוניברסיטאות בר-אילן ותל-אביב על כ-67 נקודות בלבד.
"מדובר באג'נדה ידועה של היו"ר לשעבר אפי נוה"
גורמים במערכת האקדמית טוענים בכעס כי נתון זה מוכיח כי מטרת הבחינה הייתה להכשיל כמה שיותר מתמחים, בלי כל קשר לרמה האקדמית שלהם או של המוסד האקדמי בו למדו, וכי לא יעלה על הדעת שרק 1 מכל 6 נבחנים יצליח לעבור את הבחינה. יש לציין כי גם בבחינה הקודמת, אחוז המתמחים שעברו את הבחינה היה עגום במיוחד, ועמד בהתחלה על 12%, זאת לפני פסילת שאלות על ידי הוועדה הבוחנת והקלות שונות שהעלו את אחוז המעבר.
נתון שלשכת עורכי הדין כן הסכימה לחשוף הוא אחוז העוברים לפי מספר ניסיונות מעבר הבחינה. 54% מתוך המתמחים שניגשו לבחינה בפעם הראשונה עברו את הבחינה. לעומת 26% בלבד שניגשו לבחינה בפעם השנייה. מתוך 651 המתמחים שניגשו לבחינה בפעם השלישית ומעלה עברו 8% בלבד.
"מדובר באג'נדה ידועה של היו"ר לשעבר אפי נוה"
גורמים במערכת האקדמית טוענים בכעס כי נתון זה מוכיח כי מטרת הבחינה הייתה להכשיל כמה שיותר מתמחים, בלי כל קשר לרמה האקדמית שלהם או של המוסד האקדמי בו למדו, וכי לא יעלה על הדעת שרק 1 מכל 6 נבחנים יצליח לעבור את הבחינה. יש לציין כי גם בבחינה הקודמת, אחוז המתמחים שעברו את הבחינה היה עגום במיוחד, ועמד בהתחלה על 12%, זאת לפני פסילת שאלות על ידי הוועדה הבוחנת והקלות שונות שהעלו את אחוז המעבר.
נתון שלשכת עורכי הדין כן הסכימה לחשוף הוא אחוז העוברים לפי מספר ניסיונות מעבר הבחינה. 54% מתוך המתמחים שניגשו לבחינה בפעם הראשונה עברו את הבחינה. לעומת 26% בלבד שניגשו לבחינה בפעם השנייה. מתוך 651 המתמחים שניגשו לבחינה בפעם השלישית ומעלה עברו 8% בלבד.
יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרה בתגובה לנתונים כי "אחוז הנכשלים העצום בבחינות ללשכת עורכי הדין הוא צופר אזעקה חוזר לכך שבחינות הלשכה הפכו למכשיר ציני להגנה על הגילדה ולחסימת אנשים חדשים אשר הקדישו את חייהם, ממונם וזמנם ללימודי המשפטים. יש לזכור כי מדובר באג'נדה ידועה של היו"ר לשעבר אפי נוה, וכי כשלים ושקרים רבים מלווים את הליך הביצוע של הבחינות. אני שבה וקוראת ליו"ר הכנסת לכנס דיון מליאה כדי להעביר את הצעת החוק המתקנת ולו במעט את העוול". מלשכת עורכי הדין לא נמסרה תגובה.
"הבחינה כוללת שאלות בלתי פתירות"
מור (שם בדוי), שניגשה לבחינה פעמיים, סיפרה היום בראיון לתכניתה של ענת דוידוב "איפה הכסף" ב-103FM כי "למדתי בשתי מכללות את התואר הראשון והתואר השני. ניגשתי לראשונה ביוני ולא עברתי. בפעם השנייה וניגשתי בדצמבר. חודש לאחר מכן גיליתי שעברתי את שתי הבחירות כי הורידו את ציון המעבר".
ספרי לנו מה היה בבחינה בדצמבר? למה זה כל כך מסובך? "מדובר בבחינה שבשנה וחצי האחרונות השתנה. כשסיימתי את התואר הראשון והשני גיליתי שמבחני ההסמכה שונו. זו בחינה האמריקאית בה לעיתים כל ארבעת האופציות נשמעות הגיוניות".
דיברתי עם בוגרים משפטנים שמספרים שבמבחן האמריקאי קורה מצב בו שתי תשובות מתאימות מתוך ארבע.
"ביוני 2018 הוועדה הבוחנת התערבה ב-14 שאלות מטעמה עוד לפני שפרסמו את הציונים. לאחר מכן כשביקשנו לראות את אחוזי המעבר נאמר לנו שהנתונים נדרסו והנתונים הוחלפו ונותרנו במעין מערבולת נתונים. במכתב התשובה הרשמי נכתב כי התשובות לבחינה אינן נקבעות מראש אלא לאחר קבלת נתונים סטטיסטיים. לא יכול להיות שאנחנו ניגשים לבחינה שאין לה טופס תשובות מוכן מראש ובה הציון נקבע על פי סטטיסטיקה".