בישראל מתגוררות כ-2.06 מיליון משפחות, לעומת כ-1.73 מיליון לפני כעשר שנים, כך מסרה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפרסמה נותנים לרגל יום המשפחה. המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.73 נפשות, ללא שינוי בעשור האחרון. עוד עולה מהנתונים כי מגורים במסגרת משפחה הם הנפוצים ביותר, וכמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17. 
שיעור הזוגות ללא ילדים גבוה יותר במשפחות בהם ראש משק הבית יהודי (כ-28%) לעומת המשפחות שבהן ראש משק הבית ערבי (כ-11%).
שיעור הילדים עד גיל 17 המתגוררים עם שני הורים בישראל (92%) גבוה ביחס למרבית מדינות ה-OECD. עוד עולה כי 11% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17 הן חד הוריות (122 אלף), כמעט ללא שינוי בעשור האחרון. בראש של כ-87% ממשפחות אלו עמדה אישה, כ-18 מכלל האימהות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הן רווקות לעומת 14% לפני עשור. 

מבין הערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ומעלה, שיעור המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש (72%) לעומת כ-48 בממוצע הארצי. השיעור הגבוה ביותר של משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה בבאר שבע: כ-8%, לעומת 6% בממוצע הארצי. עוד עולה מהנתונים כי שיעור המשפחות הגבוה ביותר ללא ילדים הוא בתל אביב - כ-41% לעומת 25% בממוצע הארצי.
כ-95% מהזוגות הם זוגות נשואים, והיתר (88 אלף) הם זוגות החיים יחד תחת קורת גג אחת. מבין הערים הגדולות עם 100 אלף תושבים ויותר, השיעור הגבוה ביותר של משקי בית עם הורים עובדים הוא בבית שמש - 64.1% בפתח תקווה - 82.6%, בראשל"צ וברחובות - 81.9%.
ב-2017 הוציאו משקי בית על מוצרים ושירותים 16,267 שקל בממוצע. משקי בית עם ילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 מאשר משקי בית ללא ילדים (19,337 שקל ו-13,371 בהתאמה). משקי בית עם ילדים מוציאים פי 2.5 יותר על סעיפי חינוך, תרבות ובידור מאשר משקי בית ללא ילדים (2,809 שקל בממוצע, המהווים 14.5% מההוצאה לעומת 1,106 שקל המהווים 8% בלבד מסך ההוצאה בקרב משקי הבית ללא ילדים).
עוד עולה מהנתונים כי 2.73 מיליון ילדים עד גיל 17 התגוררו במשפחות. שם המשפחה הנפוץ בישראל הוא כהן. אחריו נפוצים השמות: לוי, מזרחי, פרץ, ביטון, דהן, אברהם, אגבריה ופרידמן. אחד מכל 50 אנשים נקרא כהן ו-1 מ-85 לוי.
 
השם הנפוץ ביותר בקרב המוסלמים הוא אגבאריה, בקרב הנוצרים - ח'ורי ובקרב הדרוזים - חלבי. מזרחי היה השלישי הנפוץ ביותר בערים היהודיות אך בניגוד לשמות הראשון והשני שהיו ברוב הערים היהודיות אותם שמות (כהן ולוי), השמות שמוקמו במקום השלישי היו מגוונים וניתן לראות שונות בין הישובים.