אתמול בבוקר יצאו מדריכי מרכז לימודי שדה בגליל המערבי לפעילות בשפך נחל נעמן, וכשהגיעו לחוף מצאו שם צב ים מת, שנסחף ליבשה לאחר שנחנק מפסולת. במבצע ניקוי SOS, שארך כמה שעות בודדות ברצועת חוף של כמה מאות מטרים, הם מילאו כ־100 שקיות אשפה ענקיות.
לקראת פסח ופתיחת עונת הרחצה, גם בעמותת "צלול" החלו השבוע במבצע ניקוי חופים, שיימשך שבוע. 45 קילומטרים של חופים פתוחים נותרו בישראל לטבע ולציבור, וחלקם סובלים מזיהום ומהזנחה מצד הרשויות. "60% מהפסולת בחופים היא תוצר של מבקרים שהותירו אחריהם אשפה", מסבירה סיגל בוקשטיין, מנהלת שיתופי פעולה בעמותה. "80% מהפסולת בחוף מורכבת ממוצרי פלסטיק חד־פעמי - שקיות, אריזות מזון וכלים חד־פעמיים, קשי שתייה, בקבוקים, מכסים ופקקים. יתר האשפה בחופים מורכבת משיירי עץ, בדים, חבלים, נעליים, צעצועים, בדלי סיגריות, ציוד דיג, שאריות מזון ועוד".
והם לא היחידים, ארגונים רבים עורכים מבצעי ניקיון של המרחב הציבורי, כשרוב הפעילויות בשטח מתבצעת על ידי מתנדבים ותלמידים במסגרות שונות, שפשוט אכפת להם מהמרחב הציבורי שבו אנו חיים. חלקם מאורגנים בעמותות וחלקם יוזמות פרטיות של אנשים מהשורה. בסופו של יום, הם מבקשים ליצור סביבה נעימה ובריאה יותר עבור כולנו.
"פסח הוא זמן טוב לדבר על ניקיון ורבים מתמקדים בניקיון פנים הבית, אבל זה זמן טוב לדאוג גם לטבע ולמרחב הציבורי, כי גם הוא חלק מהבית שלנו", אומרת מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן. "לתפיסתנו, היעד הוא לא רק לנקות אלא לגרום לכך שאנשים לא ילכלכו, דרך חינוך, הסברה ומודעות. כמו שבבית לא משאירים וזורקים לכלוך בסלון, הטבע הוא הסלון הציבורי שלנו".
אפקט דומינו
שבוע ניקיון החופים של צלול מתקיים זו השנה העשירית ברציפות, הפעם בשיתוף תנועת הנוער "החלוץ". "כ־700 מתנדבים ייצאו לנקות את רצועת החוף מצפון ועד דרום", אומרת בוקשטיין, "ואנחנו מזמינים את הציבור להצטרף למתנדבים ברחבי הארץ. חשוב להבין כי פסולת עלולה להוביל למפגעים כמו חנק בעלי חיים כתוצאה מאכילת פיסות פלסטיק, זיהום ים ופגיעה בבעלי חיים ימיים, וכמובן, זהו מפגע אסתטי - לאף אחד לא נעים לשבת בתוך ערימות של זבל".
החופים הם רק חלק מהבעיה. הררי הפסולת הנסחפים לים שוקעים בקרקעית וגורמים נזקים עצומים לדגה ולאדם. לצד עמותת כמו "צלול", יוצאים אנשי הדממה, הצוללנים, לבצע את מבצעי הניקיון שלהם בשקט, מתוך אחריות אישית, בעומק קרקעית הים - והכל בהתנדבות מלאה.
מועדון הצלילה "לצלול" בבוסתן הגליל ליד עכו מבצע כמה פעמים בשנה מבצעי ניקיון בעומק של כשמונה מטרים ויותר. "חשוב לנו מאוד שהאזור יהיה נקי, זה הטבע שלנו ואנחנו מחנכים לכך כל הזמן", מסביר דורון שרייבר, בעל המועדון. "אנחנו יוצאים כמה פעמים בשנה לאזור אכזיב ושמורת הטבע, המועדון מספק מכלי אויר וציוד למי שצריך, ועם מדריך, יוצאות קבוצות צוללים בסבבים של מספר שעות. מגיעים צוללים מכל רחבי הארץ, אנשים טובים שרוצים באמת להעניק לטבע חזרה ולא רק לקבל ממנו".
מה שנסחף לים התיכון נשאר בו, בשל מבנה הים כאגן סגור. תחלופת המים בו היא אחת ל־80 שנה, מה שהופך את הפסולת והזיהום לתושבי קבע במחוזותינו. "אנחנו מוציאים בקבוקים, פלסטיק, זכוכית, צמיגים, חבלים, רשתות, פחיות, ברזלים, כוסות פלסטיק ועוד", אומר שרייבר. "ראינו דגים שנכלאו בתוך שקיות ניילון וצבי ים שנחנקו משקיות כי חשבו שמדובר במדוזות. זבל וכלים חד־פעמיים שוקעים בים וגורמים להרג דגה ולשינוי המאזן האקולוגי. אדם וטבע זה היינו הך. אנו חיים מהמשאבים ומהמחצבים שהטבע מעניק לנו וחיוני שנשמור עליו. זו שרשרת מפותחת, אפקט דומינו".
בעיה נוספת שהמרחב הציבורי שלנו סובל ממנה היא בדלי סיגריות - בהמונים. לפי מחקרים, כ־80% מהבדלים מושלכים במרחב הציבורי ולא בפח. "ארץ ללא בדל" היא עמותה ללא מטרות רווח הפועלת משנת 2007 כדי לשמור על מרחבים ציבוריים נקיים מבדלי סיגריות. "כילד תמיד הפריע לי לכלוך הבדלים ברחובות, ולא הבנתי למה אנשים לא משליכים אותם לפח", מספר יו"ר העמותה, יאיר וולוביץ. "בדלי סיגריות הם כיום הלכלוך הנפוץ ביותר ברחובות, ביערות ובחופים, והגורם העיקרי לשריפות היער. ההערכה היא שבישראל מושלכים מדי שנה, מחוץ לפחים, כשישה מיליארד בדלים, שהתכלות כל אחד מהם נמשכת כ־15 שנה. הנזקים שנגרמים מהבדלים רבים: מלבד השריפות, הם יוצרים סכנת חנק של בעלי חיים, מרעילים את מקורות המים ומובילים להפסדים כספיים, ישירים ועקיפים".
ההערכה היא שכ־10% מהבדלים המושלכים מגיעים למקורות מים, ובמגע איתם משתחררים רעלים מסרטנים כמו אמוניה, חנקן חד־חמצני, ארסן ועוד. במבצעי ניקוי חופים מצא כל מתנדב ארבע בדלים, לעומת 0.2 ברחבי העולם. חברי העמותה מקיימים ימי ניקיון, פעילות בפסטיבלים, באירועים ובקמפוסים, ועובדים בשיתוף פעולה עם הרשויות. הם מציבים מאפרות ופחים במרחבים גדולים ובחופים, ופועלים גם במישור ההסברתי.
"באמצעות מבצעי הניקיון והעלאת המודעות לנזקי הבדלים, יש לנו יכולת אמיתית להשפיע על שכיחות הגורם המזהם הראשי במדינה, ומכאן על כמות הלכלוך ברחובות, בחופים וביערות", ממשיך וולוביץ. "מעשנים שדיברנו איתם טוענים שלאחר שלמדו על ההיקף על הנזקים שיוצרים הבדלים, הם הפסיקו להשליך אותם על הרצפה".
פסולת אלקטרונית
עובדה נוספת שנעלמת מעיני הציבור היא כי 70% מהזיהום הנגרם מהפסולת הביתית שלנו מקורו בפסולת אלקטרונית, אף שהיא מהווה רק 3% מהפסולת שלנו. כל מכשיר, אם מדובר במקרר, מכונת כביסה, טאבלט או סוללה קטנה, צריך לסיים את חייו באתר הטמנה. אחרת הוא משחרר למי התהום מתכות רעילות כגון עופרת וכספית, שבסופו של התהליך פוגעות בבריאותנו.
"החומרים הרעילים גורמים לבעיות התפתחותיות של מערכת העצבים, לירידה ביכולת השכלית, למחלות לב וכלי דם, לפגיעה בתפקוד הכליות, לעלייה בלחץ דם ולפגיעה בפוריות", מסביר אמנון שחרור, מנכ"ל משותף בתאגיד "מ.א.י למחזור פסולת אלקטרונית לישראל", האמון על הנושא לפי החוק לטיפול סביבתי. "בפסח הקרוב אנו מקיימים מבצע ייחודי שנקרא 'לא פוסחים על אף סוללה', ומטרתו לעודד את הציבור להביא סוללות לאחד מאלפי מכלי המחזור הפרושים בערים. 20 אלף תלמידים לוקחים חלק במבצעי איסוף קהילתי ברחבי הארץ למחזור הסוללות".
"הפעילות נעשית גם בשיתוף ילדים ובני נוער ואנחנו נרגשים לראות את ההתגייסות", אומר דן הלמן, מנכ"ל משותף בתאגיד, "ניקוי הפסולת האלקטרונית מתבצעת על ידי איסוף מכשירים ישנים מהבתים, ממשווקים ומיבואני מכשירי חשמל ואלקטרוניקה - המחויבים לאסוף מכשירים ישנים מהצרכנים שקונים חדשים - וממפעלים ובתי עסק. השנה התחלנו גם את 'פרויקט החלליות', שהגיע לעשרת אלפים תלמידים מכל הארץ, והפך אותם לאקטיביסטים סביבתיים של ממש. הם מקבלים ערכה בצורת חללית ו'מטעינים' אותה בפסולת אלקטרונית כמו סמארטפונים ישנים, כבלים, אזניות, מטענים, לפטופים ועוד. במקום שהם ייזרקו לפח, הם מובאים לנקודת איסוף בבתי הספר ועוברים למחזור".
לפני שבוע התקיים באילת כנס שקרא להפחתת השימוש בפלסטיק, ובמהלכו ניקו ילדים את בריכות המלח לאורך החוף וצוללנים ניקו במקביל במעמקי הים, ואף יצרו בסיום פסל סביבתי ענק מהפסולת. "אנו מפעילים חוגי סיור שעוסקים בניקיון הסביבה לאורך השנה וכוללים יותר מ־1,000 איש, בבתי הספר ילדים לוקחים אחריות ואוספים במסגרת הטיול השנתי, ועוד", אומרת האן מהחברה להגנת הטבע. "מעבר לצד האסתטי, יש לנושא השלכות גם על הבריאות שלנו. כאשר משאירים פסולת אורגנית, בעיקר בטבע, חיות הבר אוכלות ממנה, היא מתרבה מעבר למה שהשטח יכול לשאת וזה גורם לנזקים לחקלאות, להרעלות ולהתפרצות מחלות ובסופו של דבר פוגע בבריאות של כולנו. הניקיון במרחב הציבורי מבטא את היחס שלנו לטבע, מונע פגיעה בחיות הבר ושומר על בריאותנו".