"הביקורת מעלה ליקויים משמעותיים בנוגע לעמידה בנהלי האבטחה והבידוק הביטחוני במעברים, בהכשרת המפקדים ובכשירותם המבצעית של המאבטחים במעברים", מתריע מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח ביקורת נוקב שפרסם לרגל יום ירושלים שחל היום (ראשון).
בדוח האחרון שלו כמבקר המדינה, מותח שפירא ביקורת על שורת נושאים הקשורים בהתנהלותה של עיריית ירושלים ומוסדות ממלכתיים. עם זאת, הביקורת מתייחסת לתקופה שלפני כניסתו של ראש העירייה הנוכחי משה ליאון לתפקידו, בדצמבר 2018.
שפירא מזכיר בדוח, כי ב-7 בפברואר חדר מחבל מחברון לירושלים דרך אחת מהפרצות בעוטף ירושלים ורצח באכזריות ביער עין-יעל את אורי אנסבכר ז"ל, בת ה-19, מהיישוב תקוע. שפירא קובע, כי חרף הערות קודמות של משרד מבקר המדינה, המשטרה אינה מיישמת החלטת ממשלה ומסרבת לקבל את הנחיות השב"כ, במעברי עוטף ירושלים, שבידיו הסמכות בתחום הטיפול הביטחוני.
"המשך קיומן של פרצות במכשול, אשר מאפשרות כניסה של שוהים בלתי חוקיים משטחי איו"ש מסכן את ביטחון תושבי ישראל בכלל ותושבי ירושלים בפרט", מתריע שפירא.
בדוח הביקורת המיוחד, קובע שפירא כי הסיכונים לחוסנה הכספי של עיריית ירושלים ותלותה בממשלה, כדי לשמור על איזון תקציבי, הולכת וגדלה.
"המשאבים שבידי העירייה למתן שירותים לתושבים נמוכים בהרבה מאלו שיש בממוצע ערי מטרופולין אחרות", מציין המבקר – "המאפיינים הדמוגרפיים והחברתיים-כלכליים של העיר עלולים להביא להכבדה נוספת על תקציב העירייה ולהיחלשותה הכלכלית. בניהול הפיננסי של העירייה נמצאו בנושאים שנבדקו ליקויים שאינם עולים בקנה אחד עם עקרון החיסכון".
בשנת 2007 הסתכם גובה "מענק הבירה" שהעירייה מקבלת מהמדינה בכ-197 מיליון שקלים ושיעורו עמד על כ-6% מסך תקציב העירייה, אבל בשנת 2017 השיעור כבר כמעט הוכפל ל-13% וגובה המענק הסתכם בכ-700 מיליון שקלים.
"העיר מלוכלכת"
בדוח גם נמתחת ביקורת על רמת הניקיון בחוצות ירושלים. "למרות שהעירייה מחויבת לספק לתושביה שירותי ניקיון ותברואה נאותים ואף שהיא משקיעה מאות מיליוני שקלים בתחום, אין היא עושה די כדי לקדם את מדיניותה המוצהרת, לפיה עיר הבירה של ישראל תהיה נקייה ומטופחת, ונמצא כי העיר מלוכלכת וממוקמת במקום האחרון במדד שביעות הרצון של התושבים מהניקיון באזור מגוריהם".
מסיור שקיימו עובדים ממשרד מבקר המדינה עלה, כי באתרים תיירותיים במזרח העיר רמת הניקיון הייתה ירודה עוד יותר. "רמת ניקיון ירודה במיוחד נמצאה ברחוב סולטן סלימאן, מול חומות העיר העתיקה, בין שער שכם לשער הפרחים, לאורך דרך שכם ובאזור התחנה המרכזית במזרח ירושלים", נטען בדוח – "באתרים אלו נמצאו כתמים על המדרכות, פסולת במרחב הציבורי וכלי אצירה שעלו על גדותיהם. לאורך דרך שכם, לצד בתי מלון ואתרי תיירות, הוצבו כלי אצירה גדולים, חלקם חלודים או שרופים והם נמצאו מלאים מעל גדותיהם".
בדוח גם נמתחת ביקורת נוקבת, לנוכח טענות על תחזוקה בלתי נאותה של אתרי תיירות בעיר העתיקה. "מהממצאים עלה, כי אזורים רבים בעיר העתיקה מוזנחים ומלוכלכים ויש בהם מפגעים חזותיים בולטים, המעיבים על חוויית הביקור בעיר העתיקה", מתריע שפירא – "באזורי התיירות המרכזיים, כגון רחוב הנוצרים, רחוב הגיא והסמטאות הסמוכות לו, סביבות שער שכם ושער האריות והר ציון, נמצאו ערימות אשפה ופסולת, שקיות אשפה תלויות על הגדרות, פחי אשפה העולים על גדותיהם ואשפה צפה בתוך בריכות של מזרקות. ליד מגדל דוד ובהר ציון נמצאו גם כלי אצירת אשפה פתוחים ומלוכלכים שסביבתם גם היא מוזנחת ומלוכלכת".
בדוח גם נמתחת ביקורת על מצב התחזוקה והניקיון באזורי תיירות נוספים בירושלים, כגון במרכז העיר, ברחוב יפו ובאזורים מרכזיים במזרח העיר (לאורך שער שכם ובאזור התחנה המרכזית) ובשכונת עין כרם. "גם נמצאו מדרכות רבות משובשות ומוזנחות עד כדי סכנה להולכי הרגל ומניעת המעבר מאנשים עם מוגבלות בניידות ומהמתקשים בהליכה באופן כללי", נטען.
מבקר המדינה מתריע עוד, כי נמצאו כתובות גרפיטי רבות בצירי תיירות ובמרכז העיר. גם נמצאו כתובות גרפיטי שלא הוסרו מהקירות ויוצרות כיעור. עיריית ירושלים הודיעה בתגובה, כי היא תיזום איתור כתובות גרפיטי באמצעות סיירי הרובעים והמפקחים.
מהביקורת עלה עוד, כי בעירייה מעריכים שבמרחב הציבורי בירושלים פזורות בין 2,000-1,500 קופות צדקה, אבל במהלך השנים 2018-2014 החרים אגף האכיפה והשיטור 822 קופות צדקה בלבד.
עוד קובע שפירא, כי ברחבי העיר ובעיקר במרכזה, נמצאו מודעות שהודבקו בניגוד לחוק העזר העירוני והעירייה לא פעלה להסירן. "ריבוי מודעות פיראטיות במרחב הציבורי פוגע בחזות העיר ומשווה לה מראה מוזנח, כעור ומלוכלך. גם נמצאו מודעות רבות המודבקות על עמודי חשמל, מפגע שעלול להוביל להתחשמלות או התלקחות דליקות ולסכן את בטיחות התושבים", מזהיר מבקר המדינה ומציע להציב יותר לוחות מודעות ציבוריים כתחליף.
"על ראש עיריית ירושלים ועל משרד התיירות לפעול נמרצות לשיפור הניהול של אזורי התיירות בירושלים, פיתוחם, ניקיונם ותחזוקתם לרווחת התיירים והתושבים", קובע שפירא.
בדוח גם נמתחת ביקורת על שירותי החינוך והרווחה לילדים במזרח ירושלים. מהביקורת עלה, כי כ-23 אלף ילדים תושבי מזרח ירושלים רשומים במסגרת חינוכית כלשהי המוכרת לרשויות. 66 אלף התלמידים במזרח ירושלים הלומדים לפי התכנית הפלסטינית, כמעט שאינם מקבלים ממשרד החינוך שעות לימוד בעברית. "על משרד החינוך לבחון את החסמים בנושא לימוד העברית ואת הדרכים להסרתם ולהרחיב ככל שניתן את היקף לימוד העברית", סבור שפירא.
"על רשויות המדינה ובפרט עיריית ירושלים, משרדי החינוך, העבודה והרווחה, לפעול כל אחת בתחום אחריותה ובשיתוף פעולה על פי הנדרש כדי לשפר את שירותי החינוך והרווחה במזרח ירושלים", ממליץ שפירא.
בנוסף, מבקר המדינה מתריע עוד על רמת שירותים ירודה שהמדינה מעניקה גם בתחומים אחרים. "תושבי מזרח ירושלים, שמשפחותיהם התגוררו בארץ שנים רבות לפני שהוקמה מדינת ישראל, זכאים כתושבי קבע, לקבל שירותים מרשות האוכלוסין וההגירה ומהמוסד לביטוח לאומי ביעילות, בשקיפות ובזמן סביר, למען מיצוי זכויותיהם בנושא מעמדם האזרחי ומיצוי זכויותיהם הסוציאליות ובכללן ביטוח בריאות", קובע שפירא.