יהודה טאובר, בן 82 מכרמיאל, נדהם השבוע לקבל תזכורת מהעבר הרחוק. "שלום, מדברים מארכיון אצ"ל. אתה הילד שנפצע ביולי 1945 בירושלים מפצצת כרוזים של האצ"ל?", שאל הדובר מעברו של קו הטלפון. "זה אני", השיב טאובר וחזר בהמשך השיחה לילדותו בירושלים בתקופת המנדט.
הכל החל בפוסט שפורסם לאחרונה בדף הפייסבוק של ארכיון המדינה, המעלה מפעם לפעם מסמכים מימי המדינה שבדרך. בפוסט סופר על חמישה פיצוצים שהרעידו את ירושלים ב־15 באוגוסט 1945 בשעות הערב. חברי האצ"ל הטמינו בשכונת גאולה פצצות עטופות בכרוזים של הארגון, שבהם הזהירו את שוטרי המנדט שלא להתקרב לכותל המערבי ביום הכיפורים. ככל הנראה התכוונו למשוך אליהן שוטרים ואנשי בולשת בריטים, שיפעילו את המטענים אגב הרמת הכרוזים.
בדף הפייסבוק פורסמו שמו של טאובר, שהיה אז בן 8 ונפצע בעת הרמת הכרוזים, ודברים של עדי ראייה לתקרית. על פי העדויות, הפצצה הונחה סמוך ל"קפה וולגה", שבו נהגו חיילים בריטים לבקר במוצאי שבת וחג ולטעום מהגלידה הטובה שהציעו להם. לכן בחר האצ"ל במקום הזה.
מטעם ארכיון המדינה התבקש הציבור לסייע באיתורם של טאובר ועוד חמישה שנפגעו בתקרית. מי שהרים את הכפפה היה תחקירן מתנדב של ארכיון אצ"ל במכון ז'בוטינסקי, שהצליח לאחר עבודת בילוש לאתר את טאובר, כיום תושב כרמיאל.
"שאלו אותי אם זה אני. מצד אחד, הופתעתי. מצד שני, שמחתי שמישהו עוד זוכר את פרשיות העבר", סיפר טאובר ל"מעריב". "בערב שבו נפצעתי, ראיתי בחור גבוה מניח ערימה של כרוזים של האצ"ל באזור רחוב מלכי ישראל, סמוך לכיכר השבת. התקרבתי, והוא צעק לעברי 'תסתלק מפה'. לאחר שעזב את המקום במהירות, ניגשתי מתוך סקרנות של ילד, ניסיתי לשלוף את אחד הכרוזים, ואז אירע פיצוץ גדול", שחזר טאובר, שנפצע בינוני בידו הימנית והובהל לטיפול בבית החולים הדסה, שם אושפז במשך חודש.
"היה לי ממש חור ביד והייתי צריך לעבור ניתוח", המשיך לספר. "הפציעה לא שמחה אותי, אבל לא שמרתי טינה לאצ"ל". כעת מבקש גדעון מיטשניק, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, המשכן את ארכיון אצ"ל, לזמן את טאובר למפגש פיוס אחרי עשרות שנים. "נקבל אותו בחיבוק חם ונפגיש אותו עם לוחם אצ"ל ותיק", אמר. בתגובה אמר טאובר: "אני שמח על ההזמנה ואבוא ברצון לסגור פינה בהיסטוריה שלי ושל היישוב".