הבריאות, החינוך, הרווחה, צה"ל, אבל לא רק: השנה האחרונה, שבה מכהנת ממשלת מעבר ואין כנסת מתפקדת, פוגעת מלבד במערכות הגדולות, גם בתחום נוסף: המגזר השלישי.
מאות עמותות וארגונים שנתמכים על ידי משרדי הממשלה תלויים כעת בוועדות הכנסת וממתינים לאישורים של תוכניות או של תקנות, שיאפשרו להם לפעול. "אנחנו מרגישים את הקיפאון בשתי רמות עיקריות", אומר ליאור שמואלי, מנכ"ל עמותת "גדולים מהחיים" לתמיכה במשפחות וילדים חולי סרטן. "מצד אחד מה שכבר אושר תקוע בגלל שאין תקציב ומצד שני כשאנחנו רוצים לעשות שינויים, אנחנו לא יכולים להתקדם כי ועדות הכנסת לא מתכנסות". עד שיגיעו הבחירות ולאחריהן הניסיונות להרכיב ממשלה, נותר לעמותות להפנות את כל המשאבים שלהן אל הציבור על מנת לגייס תרומות ומשאבים.
מישהו שומע אותי
"גדולים מהחיים" מסייעת בכל שנה לכ־1,500 ילדים חולי סרטן ונשענת על תרומות מהציבור. רק אחוז קטן מהפעילות שלה מגיע מתקצוב של משרד הבריאות ומשיתופי פעולה עם משרדים נוספים. "למזלנו אנחנו ארגון שמתבסס בעיקר על פילנתרופיה", מציין שמואלי. "אבל יש ארגונים שעשרות אחוזים מההכנסות שלהם מגיעים מתקציבי ממשלה".
עיקר הקושי, לדבריו, מורגש בתהליכים לשינוי חקיקתי. "הדרג המקצועי אומנם מנסה לעשות ככל יכולתו כדי לסייע, אבל תהליכים של שינוי מדיניות בוועדות החינוך, הרווחה והבריאות של הכנסת תקועים", הוא מוסיף. "לאחרונה פעלנו כדי לאשר בדיקות DNA לילדים שהתגלתה אצלם מחלת הסרטן. היו גם דיונים בוועדות ומול משרד הבריאות על תמיכה במשפחות, על הכרה בילדים חולי סרטן כזכאים לטיפולים שיקומיים, ועכשיו גם זה תקוע לגמרי. עברנו את התהליכים מול ועדת החינוך של הכנסת לצורך תיקון התקנות לחוק חינוך ילדים חולים, לשם קבלת שירותים חינוכיים בתקופת מחלתם. לפני הבחירות הראשונות היינו בישורת האחרונה, ממש לפני סגירה. אז עצרו הכל ופיזרו את הוועדה, מאז הכל תקוע".
כל עוד לא הוקמה ממשלה חדשה גם לא מתקיימת פעילות בוועדות הכנסת הייעודיות שפוזרו בכנסת הקודמת, למעט החרגה של ועדת החוץ והביטחון. הצפי לחזרתן לפעולה שוטפת הוא במקרה הטוב באפריל 2020, אם וכאשר תקום ממשלה. הפגיעה במגזר השלישי כוללת אי־העברת תקציבים שכבר אושרו ותקצוב עתידי, אבל גם תוכניות ויוזמות שאינן יכולות לצאת אל הפועל.
"בשבוע שעבר קיבלנו הודעה שהמכרז להקמת מעונות שיקומיים וגני ילדים סטריליים לילדים חולים, שהיה תקוע במשך שנה, הסתיים", אומר שמואלי, "אבל זוהי נקודת אור קטנה מאוד".
גם בעמותת "כ"ן", שהוקמה במטרה להגדיל את ייצוג הנשים במרחב הציבורי והפוליטי חשים את הקיפאון בעיקר בתחום הכשרת נשים נבחרות ציבור לחיים הפוליטיים. "לאחר חקיקה שהובלנו, בבחירות האחרונות חל גידול של 40% בשילוב חברות מועצה ברשויות המקומיות", מסבירה ד"ר מזל שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן. "כשראינו שחלק מהן פורשות הבנו שנדרשת הכנה והכשרה לנשים נבחרות ציבור חדשות. לפני כשנה הגענו להבנה והסכמה על מיזם משותף עם הרשות לקידום מעמד האישה ומשרד הפנים להקמת מדרשות לפוליטיקה עבור חברות מועצה חדשות. אבל הן לא יכולות לצאת לדרך כי ממשלות המעבר לא מאפשרות זאת. באמצע 2019 היינו אמורות לקבל תקציב למיזם ולא קיבלנו כי אין ממשלה. התקציב אמור לעבור גם את משרד המשפטים וכרגע אסור להם להתחיל מיזמים משותפים חדשים. יש הסכמה, הכל מוסכם במסמך עקרונות, ולא ניתן לצאת לדרך. זה גוועלד מבחינתי. לא יכול להיות מצב שנבחרות ציבור עובדות בהתנדבות בקריירה ציבורית, נכנסות לוועדות בלי ידע ולא מקבלות תמיכה והדרכה".
לנה שטרן, אלמנתו של ח"כ יורי שטרן ז"ל, הקימה לזכרו את המרכז לטיפול הוליסטי למתמודדים עם מחלת הסרטן ב־2007. במרכז מעניקים טיפולים ברפואה משלימה לחולים ללא תשלום או בסכום סמלי.
העמותה מתקיימת במימון חלקי של משרד הבריאות, עיריית ירושלים ובית החולים שערי צדק, ומהכנסות הקליניקה. "אנחנו מקבלים מימון חלקי מאוד", אומרת שטרן. "כבר קיצצו לנו את התמיכה בשנה שעברה וכעת אנחנו מתקיימים מהקליניקה שלנו שגובה 65 שקל לטיפול במקום 300 שקל בשוק הפרטי. לא רק שיש לנו המון תוכניות שתקועות, אנחנו גם נאלצים לקצץ במשכורות, שהן גם כך מצומצמות. שאפנו להרחיב את הפעילות לאזור הצפון והיינו רוצים לשתף את המשרדים הממונים על רווחת האוכלוסייה שם, אבל אין עם מי לדבר לצערי. הדרג המקצועי משתדל מאוד, אבל אין להם יכולת להוציא אל הפועל. בכל שנת 2018 היינו ללא תמיכה תקציבית וזה מצב נורא קשה. במשך 12 חודשים לא ידענו אם לסגור דלתות או להמשיך לעבוד. יש לנו 160 מטפלים וצריך להחזיק אותם, אבל כשאין אפשרות לתת שירות ראוי לאנשים שזקוקים נואשות לטיפולים הללו, זה קשה מאוד. החודש קיבלנו הודעה שסכום כסף מסוים יעבור אלינו, אבל זה לא מספיק. אנו רוצים להמשיך לעזור לאלפי אנשים שמרגישים יותר טוב בזכותנו".
"לאחרונה התבשרנו שעקב אילוצים תקציביים, חירשים שניצלו את שעות התרגום שאושרו להם ל־2019 לא יוכלו לקבל תוספת שעות כפי שהיה בשנים הקודמות", אומר הרב שמעון לוי, מנכ"ל עמותת "שמעיה" שמסייעת לילדים ולמבוגרים כבדי שמיעה. העמותה עובדת בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות, ביטוח לאומי, המשרד לשוויון חברתי, הג'וינט, ועשרות עיריות בפרישה ארצית.
"עדיין לא אושרו לנו תקציבים לפרויקטים שאנו מקדמים עבור שילוב בין ילדים חירשים לילדים ללא מוגבלות", ממשיך לוי. "פרויקט נוסף שלצערנו ייתקע הוא הכנה לעולם העבודה בקרב צעירים עם מוגבלות, שמסייע להכשיר אותם לצרכים ולדרישות של עולם התעסוקה המתקדם. כל פרויקט כזה נאמד במאות אלפי שקלים, וכרגע אנחנו לא מצליחים לגייס את התקציב".
הבעיה בדרג הפוליטי
טענה שחוזרת על עצמה היא שהתקשורת מול הפקידות המקצועית במשרדי הממשלה ממשיכה להתקיים, והם עושים ככל שביכולתם לקדם את הפעילות. הבעיה היא בנושאים הדורשים שינוי תהליכים, אישורי תקציב והחלטות של הדרג הפוליטי - שם רוב העמותות נתקלות בקושי עצום.
"אנחנו מנסים לקדם שינויי חקיקה שיביאו לתוספת שעות לטיפול פרא־רפואי לילדים במעונות יום שיקומיים ולהכרה בילדים עם לקות שמיעה באוזן אחת כזכאים לקצבת נכות", אומר לוי מעמותת "שמעיה". "כמו כן פעלנו לקדם חקיקה שתאפשר שדרוג שתלים מוחיים אחת לחמש שנים. אבל אין עם מי לעבוד בכנסת. כל העשייה מתעכבת".
בארגון אקים, הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית ובני משפחותיהם, הקיפאון הפוליטי פוגע בעיקר בפעילות הלובי והמאבק למען זכויות המוגבלים. "שני התחומים שבהם נרשמה הפגיעה הגדולה ביותר הם קצבאות הנכות ושילוב מוגבלים בדיור בקהילה", אומרת סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים ישראל. "אנחנו מנסים להוביל תהליך שבו אנשים עם מוגבלות, כולל חולים סיעודיים, יצאו מהמעונות הסגורים בתנאי פנימייה ויהיו חלק מהקהילה. כדי לאפשר את המהפך הדרמטי הזה צריכות להיות תקנות שיגדירו את חלקה של המדינה בנושאים כמו כוח אדם, מדריכים, מטפלי לילה ועוד. אנחנו עוסקים בזה שנים, וסוף סוף הגענו להסכמות עם משרד הרווחה, שהתקנות יעברו לאישור הכנסת. אבל זה לא מתקדם כי צריך אישור מוועדת הרווחה של הכנסת. אבל בגלל שאין ועדה אי אפשר להמשיך".
גם סוגיית קצבאות הנכים עדיין לא הגיעה לפתרון. חוק קצבאות הנכים, שאושר בפברואר 2018, קבע שקצבאות הנכים יגדלו בארבע פעימות. בשתי הפעימות הראשונות שיצאו לפועל ב־2018 עודכן סכום הקצבה ל־3,312 שקל. אבל שתי הפעימות הבאות מתעכבות ללא ממשלה, וההעלאה הבאה לא נראית באופק. "הנושא קריטי", ממשיכה פרץ יהלומי. "בגלל שאין כנסת וממשלה, זה לא מתקדם. התקציב לא מאושר ולכן ההעלאה תקועה. האוצר קורא לנו לדיונים, אבל אין להם אפשרות לבצע את ההקצאות עד שלא יהיה תקציב".