"מדד החופש העירוני" שנערך זו השנה השנייה ושאותו ייסדה תנועת "ישראל חופשית", בחן ומיפה את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל לתושביהן, ודירג אותן מהעיר החופשית ביותר ועד לעיר המרסנת ביותר. המדד מבקש לבחון את מידת החופש מדת שמאפשרות 24 הערים הגדולות והוא מוצא בין היתר כי הערים החופשיות ביותר בניהולן הן תל אביב שהתברגה במקום הראשון, מודיעין, הרצליה ורמת גן שרשמה עלייה חדה של תשעה מקומות מהשנה שעברה. אחריהן חולון וחיפה שהידרדרה שלושה מקומות במדד. האחרונות הן בת ים, פתח תקווה, אשקלון, בית שמש, דימונה ובני ברק.
הדתה בבתי הספר – רמת גן נלחמת
המדד מציג תמונה של עשרות עמותות שמפעילות מערכי שיעור בנושאים תורניים ודתיים, כשמידת הפיקוח עליהן ועל התכנים שהן מעבירות לוטה בערפל. עשרים עיריות קיבלו ציון אפס בקטגוריה הזאת מתוך ה-24 שנבדקו. דוגמה יחידה של עיר שמתפקדת בהקשר זה היא רמת גן, שגיבשה נוהל מפרט כולל דרכי אכיפה ליידוע ההורים בטרם כניסתם של גורמים חיצוניים לכיתות הלימוד, מינוי של גורם חיצוני לבית הספר המפקח על התכנים, המלצה לנוכחות של נציג המוסד החינוכי לכל אורך השיעור המועבר על ידי עמותות חיצוניות ועוד.
תחבורה ציבורית בסופי שבוע: למרות המהפכה בתחום בערי המרכז בחודשים האחרונים המדד מוצא כי ברעננה, וגם בדימונה ובית שמש אין אפשרות לנוע כלל בעיר ללא רכב פרטי או מונית ספיישל. גם ערי השרון סובלות מהיעדר שירותי לתחבורה ציבורית בשבת ואף מדורגות אחרי בני ברק שסמוכה לתל אביב ורמת גן בהן החלו שירותי תחבורה בשבת.
מסחר בשבת: תל אביב היא היחידה המתירה בחוק פתיחת חנויות בשבת. השינוי המשמעותי היחיד בתחום זה השנה נרשם דווקא בחדרה, שאמנם בדירוג הכללי ממוקמת במקום ה-13, אולם בקטגוריה זו רשמה קפיצה משמעותית עם פתיחתו של מרכז מסחרי חדש בסמוך לכביש החוף הפועל בשבת. כמו כן ראשי ערים במרכז הארץ דווקא ביקשו לעגן בחוק עזר את קיומו של מסחר בשבת, אך בעקבות "חוק המרכולים" מינואר אשתקד, נחסמה בפניהן האפשרות והן עתרו לבג"ץ.
אי השוויון לנשים: מבין ערי המדד לא נמצאה אפילו עיר אחת שעיגנה בנוהל עירוני את איסור ההפרדה בין נשים לגברים בתחום המוניציפלי שלה. השנה יותר ערים הצהירו כי הן מתנגדות להפרדה אך אף אחת מהן לא מפעילה נוהל בנושא.
המועצות הדתיות - מודיעין במקום הראשון
בזמן שלמועצה הדתית ישנה השפעה ישירה על חיי היומיום של תושבי הערים במערכי הכשרות, הנישואים, הקבורה והמקוואות – מעטים הם האזרחים שמכירים את נציגיה, את פועלם או את איכות שירותי ומתקני הדת שהם מקבלים. עיריית מודיעין היא היחידה שמפעילה מודל לפיו כמצב קבוע לא פועלת בעיר מועצה דתית, ושירותי הדת מנוהלים על ידי לשכת מנכ"ל העירייה, ובכך יכולה העירייה לפקח באופן יעיל ושקוף ופלורליסטי על שירותי הדת בתחומה ועל הכספים המושקעים בהם.
התקציב שמוקצה לטובת שירותי דת בערים: ממוצע ההשקעה לתושב יהודי בכל הערים עמד השנה על 90 ₪, עלייה מ- 87.4 ₪ לתושב במדד הקודם. עיריות מאפשרות שימוש במרחבים ציבוריים בחינם לטובת אירועי דת ובנוסף לתקציב המועצה הדתית והפטור מארנונה למוסדות דת, מייחדת כל רשות מקומית תקציבים גם לסעיף תרבות יהודית. עם זאת, בראשון לציון ובתל אביב בולמים את הממוצע עם השקעה נמוכה ביותר של כמחצית האחוז, ורמת גן רשמה הפחתה משמעותית של תקציבי הדת בעיר כולל הפחתה של כ-900 אלף ₪ מתקציב המועצה הדתית.
הדתה בבתי הספר – רמת גן נלחמת
המדד מציג תמונה של עשרות עמותות שמפעילות מערכי שיעור בנושאים תורניים ודתיים, כשמידת הפיקוח עליהן ועל התכנים שהן מעבירות לוטה בערפל. עשרים עיריות קיבלו ציון אפס בקטגוריה הזאת מתוך ה-24 שנבדקו. דוגמה יחידה של עיר שמתפקדת בהקשר זה היא רמת גן, שגיבשה נוהל מפרט כולל דרכי אכיפה ליידוע ההורים בטרם כניסתם של גורמים חיצוניים לכיתות הלימוד, מינוי של גורם חיצוני לבית הספר המפקח על התכנים, המלצה לנוכחות של נציג המוסד החינוכי לכל אורך השיעור המועבר על ידי עמותות חיצוניות ועוד.
תחבורה ציבורית בסופי שבוע: למרות המהפכה בתחום בערי המרכז בחודשים האחרונים המדד מוצא כי ברעננה, וגם בדימונה ובית שמש אין אפשרות לנוע כלל בעיר ללא רכב פרטי או מונית ספיישל. גם ערי השרון סובלות מהיעדר שירותי לתחבורה ציבורית בשבת ואף מדורגות אחרי בני ברק שסמוכה לתל אביב ורמת גן בהן החלו שירותי תחבורה בשבת.
מסחר בשבת: תל אביב היא היחידה המתירה בחוק פתיחת חנויות בשבת. השינוי המשמעותי היחיד בתחום זה השנה נרשם דווקא בחדרה, שאמנם בדירוג הכללי ממוקמת במקום ה-13, אולם בקטגוריה זו רשמה קפיצה משמעותית עם פתיחתו של מרכז מסחרי חדש בסמוך לכביש החוף הפועל בשבת. כמו כן ראשי ערים במרכז הארץ דווקא ביקשו לעגן בחוק עזר את קיומו של מסחר בשבת, אך בעקבות "חוק המרכולים" מינואר אשתקד, נחסמה בפניהן האפשרות והן עתרו לבג"ץ.
אי השוויון לנשים: מבין ערי המדד לא נמצאה אפילו עיר אחת שעיגנה בנוהל עירוני את איסור ההפרדה בין נשים לגברים בתחום המוניציפלי שלה. השנה יותר ערים הצהירו כי הן מתנגדות להפרדה אך אף אחת מהן לא מפעילה נוהל בנושא.
המועצות הדתיות - מודיעין במקום הראשון
בזמן שלמועצה הדתית ישנה השפעה ישירה על חיי היומיום של תושבי הערים במערכי הכשרות, הנישואים, הקבורה והמקוואות – מעטים הם האזרחים שמכירים את נציגיה, את פועלם או את איכות שירותי ומתקני הדת שהם מקבלים. עיריית מודיעין היא היחידה שמפעילה מודל לפיו כמצב קבוע לא פועלת בעיר מועצה דתית, ושירותי הדת מנוהלים על ידי לשכת מנכ"ל העירייה, ובכך יכולה העירייה לפקח באופן יעיל ושקוף ופלורליסטי על שירותי הדת בתחומה ועל הכספים המושקעים בהם.
התקציב שמוקצה לטובת שירותי דת בערים: ממוצע ההשקעה לתושב יהודי בכל הערים עמד השנה על 90 ₪, עלייה מ- 87.4 ₪ לתושב במדד הקודם. עיריות מאפשרות שימוש במרחבים ציבוריים בחינם לטובת אירועי דת ובנוסף לתקציב המועצה הדתית והפטור מארנונה למוסדות דת, מייחדת כל רשות מקומית תקציבים גם לסעיף תרבות יהודית. עם זאת, בראשון לציון ובתל אביב בולמים את הממוצע עם השקעה נמוכה ביותר של כמחצית האחוז, ורמת גן רשמה הפחתה משמעותית של תקציבי הדת בעיר כולל הפחתה של כ-900 אלף ₪ מתקציב המועצה הדתית.
מנכ"ל ישראל חופשית, אורי קידר, אומר על הממצאים: "נגמרה התקופה שבה נבחרי ציבור ברמה המקומית יכולים להסתתר מאחורי אמירות נבובות על חוסר יכולת להנהיג את העיר בגלל ממשלה כזו או אחרת שלא מאפשרת להם. מנהיגים שלא יתאימו את עצמם לרוח התקופה יודחו בעתיד הנראה לעין מתפקידם על ידי הציבור שהפסיק להסתפק בסטטוס קוו עבש ולא מעודכן" והוא מוסיף: "לראשי הערים יש השפעה דרמטית על סוגיות רבות ומגוונות מעולם הדת והמדינה ובישראל בשנת 2019 אי אפשר להיות מנהיג מקומי משמעותי בלי לעסוק בסוגיות האלו"
המדד נערך בפיקוח אקדמי של פרופ' עמית שכטר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והסקר המקדים לטובת הרכב הניקוד נעשה על ידי ד"ר חגי אלקיים-שלם, סוקר ופסיכולוג פוליטי.