המצב הנוכחי, שבו אין תקציב מדינה מאושר, הוא גזירה קשה למשק, מתריע מנכ"ל משרד האוצר שי באבד, ומדגיש: "אנחנו חותכים בבשר החי. חסרים לנו בתקציב 20 מיליאד ש"ח ובמקום להיות עם 420 מיליארד ש"ח, אנחנו רק עם 400".
המנכ"ל דיבר בפורום שוק ההון של חברת הייעוץ דן אנד ברדסטריט, והזהיר מהקטספטרופה שעלולה להיות במקרה שיידרשו בחירות רביעיות. לדבריו, "את תקציב 2019 הכינו בתחילת 2018. בפועל, ראינו שחסרים לנו בצד ההכנסות 6-7 מיליארד ש"ח ולסטייה נוספת בהוצאות. הגירעון המבני הולך ומקצין, כי אין ממשלה ומחילים על 2020 טייס אוטומטי ללאגידול בתקציב".
"המחויבות בחוק והגידול הטבעי באוכלוסייה מצריכים גידול של 4.5% בהוצאה, אבל בפועל אנחנו לא גדלים. אנחנו יושבים מול משרדי הביטחון, הרווחה והחינוך ויש חיתוכים לא פשוטים. אם סבב הבחירות הנוכחי יסתיים עכשיו תוקם ממשלה במאי, וביולי נגיע לתקציב2020 ונצליח לסדר את השנה ברמת ההכנסות ההוצאות ולספק את כל השירותים".
אלא שמנכ"ל משרד האוצר חושש מתרחיש אפשרי נוסף שעלול להיות הרבה יותר שלילי: "אם זה לא יקרה, אנחנו מוטרדים מסבב בחירות רביעי שיתקיים במקרה הכי טוב באוגוסט אובספטמבר, ואז הממשלה תקום רק ב־ 2021. עד אז נישאר בלי תקציב, ותקציב 2020 יהיה המשכי".
"הגירעון הצטמצם בינואר ל־ 3.2% מהתוצר וככל שנלך קדימה הגירעון יצטמצם כי ישקיצוץ רוחבי 'טיפש' בגלל התקציב ההמשכי",הוסיף באב"ד וטען כי היעדרה שלממשלה מכהנת גורם לשיתוק במשק. כן תקף את הביקורת בנושא הגירעון: "בחצי השנה האחרונה נכתבו אין ספור כתבות על הגירעון ותיאורים של קטסטרופה ובור אדיר".
לדבריו, הדבר נבע כתוצאה מאינטרסים פוליטיים.לדבריו "בגלל שלא הייתה ממשלה, הגירעון עדין לא טופל. גם בשנת 2015 , כשנכנסתי לתפקיד, התקציב לא עבר והגירעון עמד על 3.4 . באותו שלב היו הסכמים קואליציוניים בהיקף 12 מיליארד שקל והגירעון בפועל צמח ל־ 4.6% בעוד התוצר במשק עמד על 1.2 מיליארד שקל.
גם אז לא הייתה קטסטרופה ולא הייתה בעיה משקית גדולה. לקחנו חריגה בהיקף של 25 מיליארד, ועל תקציב של 360 ־ 370 סגרנו את הגירעון. זה לא קטסטרופה או בור.המנכ"ל הבא יקבל ממני בדיוק את מה שאניקיבלתי כשנכנסתי". באבד פירט: "מדובר על סטייה של 12 ־ 13 מיליארד שקל מיעד הגירעון, סטייה שתגיע ל-25-30 מיליון ש"ח גג, על תקציב של 420 מיליארד ש"ח. בסוף היום, יגיעו לשר האוצר וניתן להגיע לפתרון. זה קורה בכל תקציב. יש סטייה וצריך לכנס את המספרים כפי שכל ממשלה עשתה. ככה זה עובד. נתוני המקרו טובים והכלכלה צומחת בקצב טוב".
עוד לדבריו, "עדיין יש אתגרים ומדד אי השוויון בעייתי. כמות הדרישות בביטחון ובבריאות היא אינסופית. כולם צודקים. התורים להבירואת היו גם ב-2015. יש חבורות דירוג בינ"ל שמודדות אותנו ואף אחת לא הורידה לנו את הדירוג. כדי למנוע את החריגות העתידיות, חוקקנו את חוק הנומרטור הקובע שאם ממשלה רוצה לקחת התחייבות היא חייבת להביא מקור תקציבי, גם אם מדובר בתופסת לשוטרים או נכים. תבוא ממשלה חדשה ותעשה תקציב".
באבד מנה את האתגרים העיקריים של המשק לעתיד, בראשם הטיפול בפריון המשק והנתון המדאיג של הירידה בפריון לנפש, שדגל פחות מהממוצע במדינות ה-OECD. אתגר נוסף הוא הטיפול בנושא התעשיות. "ישראל היא מדינת הייטק עם הרבה חברות סטארט אפ והשקעות בסייבר בסך 20% מכל העולם. מצד שני, כשמדובר על טכנולוגיות כמו רכבת בין ת"א לי-ם... העניין תקוע. פתחנו רק ב-2020 חצי פיילוט. גם בהסעת המונים אנחנו במקום לא טוב. יש תכניות רבות לשנים הקרובות בנושא תחבורה. 30% מההון הצבור של המשקיעים המוסדיים מושקע בחו"ל ולא בישראל, והשאלה היא איך אפשר להחזיר מההון לתשתיות, לרכבת, לכלכלה. הקו האדום בפיתוח, אבל מדובר באירוע ששם פלסטר ואקמול לבעיה גדולה יותר. השיקולים בסופו של יום הם שיקולי תקציב. הרעיון להחיל את ההוצאות על תשתיות על תקציב המדינה, ולא על המגזר הפרטי, הייתה טעות, סיכם באבד.