האחיות יוליה וסשה הגיעו למשפחת ליפשיץ מבאר שבע לאומנה כשהיו בנות 12 ו־8, לאחר שהוריהן איבדו מסוגלות לגדלן בשל התמכרויות. עד גיל 18 הן היו במעמד ילדות אומנה אבל כיום, כשהן בנות 28 ו־24, יוליה ושסה הן כבר מזמן חלק מהמשפחה, לצד שני אחים בוגרים ואחות צעירה, ילדיהם הביולוגיים של בני הזוג.
אם המשפחה, ענת ליפשיץ, סיפרה ל"מעריב": "כשהבאנו לעולם את בתי הקטנה, שני הילדים הגדולים שלי התגייסו לצבא ולא רציתי שהיא תגדל בלי אחים בבית. ביררתי לגבי אומנה ואז הציעו לי את שתי האחיות. לא חשבתי לקחת שתיים ועוד גדולות שעברו הרבה בחיים, אבל כשראיתי אותן לא יכולתי לסרב וגם לא העליתי על דעתי שאפשר להפריד ביניהן".
ואיך הקשר עם ההורים הביולוגיים?
"עמדתי כל השנים על כך שיהיו בקשר איתם, אבל ההורים מצידם לא שיתפו יותר מדי פעולה. היום הן הבנות שלנו לכל דבר. זה הרווח הגדול, וממרחק השנים המחירים היו שווים את זה - והמחירים קיימים. גם הרגשיים וגם הכלכליים, כי זה תמיד מעבר לסיוע שאתה מקבל. בנוסף, מה שאתה יכול לומר לילד ביולוגי, אתה נזהר לומר לילד אומנה, בגלל הרגישויות וההשלכות. כך שההסתגלות שלהן ושלנו לא הייתה פשוטה. עם זאת, לא מנעתי מהן דבר. הסיפור של האומנה הוא מאוד שונה ממשפחה למשפחה והתהליכים שאתה עובר מורכבים, כך שאין מרשם לאיך להצליח באומנה. אבל אנחנו זכינו והתגמול גדול".
כ־4,300 ילדים בישראל חיים ב־3,700 משפחות אומנה, כמחצית מהם באומנת קרובים, מהם 550 ילדים עם מוגבלות. בכל הארץ רשומות רק 30 משפחות במאגר אומנת חירום. אלה משפחות שערוכות לקלוט ילד לטווח קצר, בחירום, באופן מיידי בכל שעות היום.
אורית עמיאל, מנהלת שירות האומנה במכון סאמיט, אומרת על משפחת ליפשיץ: "זאת מהות האומנה – אחים, אחיות, הורים וכל המשפחה המורחבת שאינם בקשר דם, רקמו קשר אישי ורגשי חזק לכל החיים, והם משפחה לכל דבר. אני מזמינה את הקוראים לבוא ולהצטרף למעגל משפחות האומנה ולהעניק בית ומשפחה לילדים שמחכים".
חבל הצלה לילדים / רחל איגר-לוין
המונח "משפחה" הפך בשנים האחרונות לרחב מאוד. הוא כולל כיום מודלים מגוונים של התא המשפחתי, שבהם משפחות אומנה, שגם הן שונות מאוד זו מזו. לפעמים, ילדי האומנה הם אחים או ילד עם מוגבלות, לעתים הורי האומנה הם מתוך המשפחה המורחבת, ולעיתים הם משמשים אומנת חירום עם ילדים בוגרים שכבר פרחו מהקן. דבר אחד זהה בקרב כל המשפחות – הרצון העז להושיט יד לילד הזקוק לעזרה. עבור הילד מדובר בחבל הצלה אך ההחלטה לשמש משפחת אומנה היא לא החלטה פשוטה. לצד הסיפוק הרב היא טומנת בחובה גם אתגרים רבים. האתגר הראשון הוא שילוב ילד נוסף במשפחה, במיוחד עבור האחים.
ההחלטה לשמש אומנה היא החלטה של המשפחה כולה ויש לה השלכות על כל בני הבית, ועל כן חשוב לשתף בה את הסביבה הקרובה – הילדים כמובן, אך גם את הסבים והדודים. אתגר חשוב לא פחות הוא ההבנה שלילד כבר יש משפחה, עם הורים ואחים שאוהבים אותו, אך בשלב זה המשפחה שלו נתונה במשבר וזקוקה לשיקום. בזמן שמשפחתו עוברת תהליך שיקומי, הילד זקוק לאי של יציבות בחייו, כך שמודל משפחתי בריא יאפשר לו להתגבר על הקשיים ולקבל אהבה וחיזוק. ההליך אומנם מאתגר, אך חשוב גם לזכור שהמשפחה לא לבד במסע המורכב הזה. משפחות המעוניינות לשמש אומנה או אומנת חירום מוזמנות לפנות למוקד 118 של משרד העבודה והרווחה לקבלת פרטים אודות ההליך והרשמה.
הכותבת היא מפקחת ארצית על האומנה במשרד העבודה והרווחה.