מרכז מנהלי מתקופת ממלכת יהודה מלפני כ-2,700 שנים ובתוכו למעלה מ-120 טביעות חותם על קנקנים עם כתב עברי קדום, התגלה בסמוך לשגרירות ארצות הברית בשכונת ארנונה בירושלים.
ברשות העתיקות ציינו שמדובר באחד ממכלולי טביעות החותם הגדולים והחשובים שהתגלו בארכיאולוגיה של ישראל ובו "טביעות למלך" עם שמות ערים קדומות מממלכת יהודה, וטביעות חותם פרטיות הנושאות שמות של בכירי הפקידות ובעלי ההון של ממלכת יהודה בכתב עברי קדום.
החוקרים מתמקדים בשאלה לקראת איזה אתגר נערכה לפני כ 2,700 שנה ממלכת יהודה בשכונת ארנונה בירושלים, והאם הדבר קשור לאירוע היסטורי דרמטי? מרכז האחסון הממלכתי שנחשף בחפירות הארכיאולוגיות הוא מימי המלכים חזקיהו ומנשה - מסוף המאה ה-8 עד אמצע המאה ה-7 לפני הספירה.
באתר נחשף מבנה יוצא דופן בגודלו ובאופיו לתקופה, בנוי מאבני גזית ענקיות, ובעל קירות כפולים ומשולשים.
במהלך החפירות גם נחשפו על ידיות של קנקני אגירה יותר מ-120 טביעות, שרבות מהן נושאות את הכיתוב 'למלכ (למלך)', שמות ערים, ושמות של מי שהיו, ככל הנראה, בכירי הפקידות ובעלי ההון של בית ראשון, בכתב עברי קדום.
ברשות ציינו שמדובר באחד ממכלולי הטביעות הגדולים והחשובים שהתגלו בארכיאולוגיה של ישראל.
לדברי נריה ספיר ונתן בן-ארי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר באחת התגליות המשמעותיות ביותר מתקופת המלכים בירושלים בשנים האחרונות" והסבירו: "באתר שחפרנו התקיימה פעילות שלטונית, אשר ניהלה את ריכוז מלאי המזון וכיוונה אותו, אולי גם כאגירה לימי מחסור".
מהממצאים עולה, שככל הנראה באתר שנחשף נאספו מיסים באופן ממלכתי מסודר. "ניכרת כאן פעילות של איסוף תוצרת חקלאית וייצור של יין ושמן זית", הם הוסיפו – "האתר חולש על שטח חקלאי נרחב, שבו זיתים וגפנים, ונחשפו בו גתות להכנת יין ומתקני תעשייה חקלאית. הוא מתוארך לתקופה רבת תהפוכות ואירועים המוכרים מהמקרא, בהן מסע הכיבוש האשורי, בפיקודו של המלך סנחריב ובימיו של המלך חזקיהו. לא מן הנמנע שההיערכות הכלכלית קשורה באירועים אלה".
עם זאת, החפירה מעלה כי האתר המשיך להתקיים גם לאחר הכיבוש האשורי. "מעניין לדעת, שעל ידיות קנקני האגירה מופיעים כמה משמותיהם של בכירי הפקידים ובעלי ההון של ממלכת יהודה – נחם עבדי, נחם הצליהו, משלם אלנתן, צפן אבמעץ, שבניה עזריה, שלם אחא ושבנא שחר. שמות אלה מופיעים על ידיות קנקני אגירה באתרים שונים בכל רחבי ממלכת יהודה, דבר המעיד על מעמדם של בעלי הטביעות: לפי הסברה, מדובר בבכירי הפקידות, שהיו ממונים על תחומים", הם מעריכים.
עוד הם סיפרו שטביעות החותם הרבות מעידות באופן ישיר ומעל לכל ספק, כי בשלהי ימי ממלכת יהודה, התקיימה באזור זה, שמדרום לעיר דוד, פעילות שלטונית.
לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, "התגליות הארכיאולוגיות בארנונה הן שמעמידות את האתר כאתר מפתח, חשוב ביותר בתולדות ממלכת יהודה, בתקופה שמסוף ממלכת יהודה ומימי שיבת ציון, עשורים ספורים לאחר חורבן הממלכה".