אומנם המסגרות של ילדי החינוך המיוחד נשארו פתוחות החודש, אולם מועדוניות המשמשות כצהרונים מורחבים לילדים עם צרכים מיוחדים נסגרו כבר בתחילת המשבר, ורובן טרם נפתחו, בשל הנחיות מחמירות של משרד הבריאות.
בתקופה המאתגרת הזאת, לרבות מהמשפחות המתקשות בפרנסתן, המסגרות המאוחרות לילדים עם צרכים מיוחדים הן בבחינת אוויר לנשימה עבור הורים רבים. בארגון לב לרפואה, ממפעילי המועדוניות, מדגישים: "הבעיה היא שגם לאחר שיש אישור ממשרד הבריאות להפעלת מועדונית במתכונת מצומצמת, יש רשויות מקומיות שלא מאפשרות להפעיל את המועדוניות בשטחן. אנו רוצים שהוראות משרדי הממשלה בנושאים הללו יהיו חדות וברורות".
בינתיים, מי שמשלמים את המחיר הם הילדים. נועה, בת 3, סובלת מתסמונת נדירה. היא מתגוררת אצל סבתה ולומדת במועדונית במתנ"ס העירוני היחיד בבאר שבע, שם המדריכים המנוסים מטפלים בה ומקדמים אותה. בתקופה האחרונה נסגרה המועדונית, ונועה נאלצת להישאר בבית עם סבתה.
"היא לא עושה כלום חוץ מלבכות", אומרת הסבתא אפרת, "מאז שהיא בבית, היא נסוגה בכל מה שקשור לפעילות הגופנית. היא לא מצליחה לעשות דברים בסיסיים שהייתה עושה ללא כל קושי. ולא לדבר על המצב הנפשי, שהידרדר בעקבות ההרחקה מהמדריכים ומהחברות שלה".
חיים הוא אב לשני ילדים אוטיסטים שכעת שוהים בבית. "אנחנו קורסים", הוא מספר בדמעות, "בכל יום היו להם את המועדוניות, שהעסיקו אותם בשעות שלאחר הלימודים, ובכל שנה היה לילדים נופשון בחופש הגדול לשבוע וחצי, אבל עכשיו, בגלל הקורונה, אין כלום".
הרב יוסף גלאס, מנכ"ל לב לרפואה, אמר ל"מעריב": "זהו אסון, הן להורים והן לילדים המיוחדים. כל מה שאנחנו צריכים הוא שהמשרדים האמונים על האישורים הנדרשים יאפשרו לקיים מועדוניות ונופשונים, במגבלות הקיימות ובשמירה קפדנית על הוראות משרד הבריאות. וגם תקציבים, שבימים כתיקונם הופנו לרווחת הילד המיוחד, אך בתקופה הזאת נעצרו לחלוטין. הפעילות הזאת היא קריטית עבור הילדים וההורים".